שערי עבודה, שער שלישי כח

1והנה מבואר בספר יצירה הבן בחכמה וחכם בבינה דהיינו החכמה וההבנה המה תלוים ומתכללים זה בזה דהיינו כי בחינת חכמה הוא להשכיל כחו יתברך הנמצא בכל העולמות אשר מצד זה יגיע לו הביטול האמיתי אבל אם לא יבין שלילת האין סוף ורוממותו מערך עולמות ושאף על פי כן כחו לבדו יתברך בעולמות לא יגיע לו הביטול האמיתי כי ידמה לו שכחו יתברך הוא בערך עולמות אבל כאשר יבין עוצם רוממותו שהוא מרומם על ערך עולמות בערכים אין קץ ואף על פי כן כחו לבדו יתברך נמצא בכל הנמצאים אז הוא הביטול ביתר שאת ולכן בבחינת הביטול הנמשך מחכמה מוכרח להיות גם כן ההבנה שהוא יתברך אינו בערך היש והעולמות וכן בבינה אם יבין רק השלילה כנזכר לעיל ויבין היש:

2הרי יהיה לפי הבנתו מנגד בערכו להאחדות וכמו שאמר פרעה מי הוי"ה אשר אשמע בקולו לכן מוכרח להיות בהבנתו גם בחינת החכמה דהיינו שכחו יתברך נמצא בכל העולמות בוודאי אך אף על פי כן על פי הבנה יבין שהוא למעלה מן ההשגה וקיימא לשאלא ולא למנדע כאדם שרואה איזה דבר תימה ורואה שבוודאי הוא כך בלי ספק רק שמתמיה איך הוא הדבר שמצד השכל הוא דבר המנגד להשכל כן ההתבוננות תהיה על זה האופן דהיינו שמבין שבוודאי אין זולתו יתברך והכל הוא מכחו לבדו אך התמיה מי ברא אלה וקיימא לשאלא ולא למנדע וזהו וחכם בבינה וכל זה הוא בחכמה והבנה דהיינו שמשכיל בבחינת חכמה ומבין בבחינת בינה אבל שיהיה התפשטות החכמה והבינה בבחינת מדות ממש דהיינו שיהיה הביטול בהרגשה ויהיה יחודו יתברך הנמשך על ידי חכמה ובינה הנזכר לעיל נתפס במוחו ולבו בהתקשרות עצום בהתייחדות והתחברות גמור כהתחברות הנפש עם הגוף הוא על ידי הדעת הכולל חסד וגבורה במוחו ומתפשטים בגופו להגדילו להיות כוסף ומשתוקק בבחינת יחוד גמור דהיינו שכולל חסדים וגבורות ומייחדם כי חסדים המה התפשטותו יתברך בעולמות אשר שורשם בחכמה והגבורות המה בהיפך שהם הצמצומים והוא ריחוק הדרגין זה מזה כי דרכן של גבורות לעלות ולא לירד וליפרד בין בחינת הדרגין אך על ידי הדעת המה מתכללין ומתייחדין על ידי כח הפלא ועל זה נאמר ובדעת חדרים ימלאון ועל זה מבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה דעת קנית מה חסרת דעת חסרת מה קנית וכמבואר במאמר דדא ביה כלא ביה וכו' דהיינו כשהדעת מתרבה בגופו הלא אין חסרון כלל כי מתקשרים בקשר היחוד בעצם החכמה והבינה והחסדים עם גבורות אבל דעת חסרת מה קנית כי החכמה ובינה נשארו במוחין והיש נערך למהות נבדל ואינו נמשך בו הביטול של החכמה והבנה אם כן לא קנה כלום והדעת הוא ממשיכם לגופא ממש:

3והנה בחינת התקשרות החכמה הוא הנמשך בכל המדות על ידי הדעת שמצד הדעת המדות בטלים ומתכללים ביחודו אבל התקשרות הבינה אינה יכולה להתפשט בכל המדות כי המדות בעצמם אינם בערך הבנה שטבע המדות להשתוקק לדבר הנכסף אליו דהיינו אחר שהוא מתבונן ברוממותו יתברך אשר הוא יתברך אינו בערך השגה ואף על פי כן נמצא כחו יתברך בכל העולמות אז משתוקק וכלתה נפשו להבטל אליו והכסוף והתשוקה הוא בלי הבנה והבינה היא המולדת המדות ולכן נקראת אימא כמו שהוולד הנמצא בבטן אמו הוא מהות בפני עצמו רק שהוא בהסתר והאמא היא המולדת לחוץ ככה בבחינת הבנה מוסתרים בכח ההבנה המדות והתשוקה וההבנה היא מולדת את המדות אבל כשמולדת אותם הרי הם מהות בפני עצמם לכן גם מטעם זה נוסף על המבואר לעיל יובן המבואר בעץ חיים שיסוד אמא קצר ומסתיים בחזה דזעיר אנפין שהוא שליש הראשון דתפארת דזעיר אנפין כי תפארת דזעיר אנפין הוא גוף המדות:

4והנה המדות יש להם גם כן ראש ומוחין דהיינו הבנה שבאהבה להמהות הנאהב אצלו כי האהבה הוא התשוקה להתדבק אליו מוכרח להיות באהבה חכמה והבנה למי תתקשר וזהו חכמה בינה דעת ועד שם הוא התקשרות השכל והבינה אבל עצם גוף אהבה היא תשוקה לבדה בלי הבנה אבל חכמה שהוא כח מ"ה שבאהבה שהוא הביטול הנמשך על ידי האהבה הוא נמשך אפילו בגוף האהבה ולכן יסוד אבא ארוך כנזכר לעיל ודי למבין: