שערי עבודה, שער שלישי כט

1והנה בבחינת חכמה והבנה והדעת יש שני בחינות בחינה אחת הוא בחינת חכמה הגלויה ועל פי חכמה הזאת הם ההבנה והדעת כי בחינת חכמה הוא ראשית כידוע ובחכמה גלויה זו ברא הקדוש ברוך הוא את העולם ועל פי חכמה זו הוא סדר כל הנבראים כמאמר רבותינו זכרונם לברכה בשלשה דברים נברא העולם בחכמה ובתבונה ובדעת ולכן תרגום יונתן על מלת בראשית בחוכמתא והיא המתפשטת בכל העולמות אשר אין נברא בעולם כי אם על פי חכמה זו ובחינת חכמה זו היא נהוגה בכל הארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה עד שמתפשטת ומתלבשת בבחינת טבע הנבראים עד שמצאו חכמי הטבע חכמת הטבע בכל הברואים ומזה יצאו לחלק ולהפריד באומרם אשר על פי חכמת הטבע מחויב כל נברא בסדרו ואופנו ובאמת לא בחכמה ידברו וסכלים המה נבערו מדעת כי אחר שסידר המאציל ברוך הוא והאציל חכמה זו אז על פי חכמה זו מתצמצמת ומתפשטת להיות לטבע בהנבראים אבל לא שתחייב החכמה זה חס ושלום וכמבואר בשער השלישי מחלק הראשון ויתבאר עוד לקמן והנה החכמה דבוקה במאצילה ברוך הוא בלי שום הבדל חס ושלום רק הוא יתברך וחכמתו אחד:

2והנה כל זה נקראת חכמה גלויה ונקראת חכמה דאצילות והיא מתפשטת בבחינת זעיר אנפין ונקרא חכמה דזעיר אנפין וכן הבינה והדעת המה נערכים בבחינת זעיר אנפין כמו למשל אדם המדבר דברי חכמה עם בנו הקטון לפי ערכו ומסביר לו על פי השכלה והבנה לפי ערכו כן היא החכמה נקראת בבחינת זעיר אנפין דהיינו כפי שממשיכה בערך העולמות והמקבלים ויש עוד חכמה נעלמה שלמעלה מן האצילות שעליה נאמר ונעלמה מעין כל חי לא ידע אנוש ערכה וכו' ונערכין אליה הבינה והמדע ובחינת חכמה זו היא בחינת התורה שקדמה לעולם אלפיים שנה שהם החכמה והבינה שהם בחינת אלף חכמה אלף בינה כמאמר הכתוב אאלפך חכמה שהחכמה והבינה אלו המה בבחינת אלפין שהמה בחינת פלא שלמעלה מן השכל ועל זה נאמר באורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא וזהו בראשית שהוא ב' ראשית דהיינו שני בחינות חכמה שהיא ראשית כמאמר הכתוב הוי"ה קנני ראשית דרכו דהיינו כי בחינת חכמה הראשונה אשר היא מצד הבריאה ומתפשטת בכל הנבראים הנה הגם שכל הנבראים נבראו בחכמה זו לא מעצם החכמה זו תחוייב חכמת הנבראים בבחינתם כי איך תחויב החכמה אשר להמאציל ברוך הוא אין לתאר בחינת חכמה כלל כי חכמה לא תשוער אלא להשכיל איזה מהות באופנו ועשייתו או לחבר שני מהותים לאחד על פי השכלה או לצרף כמה אופנים זה עם זה אבל בעצם אחד אין שייך כלל חכמה:

3והנה מאחר שאין סוף ברוך הוא לא נודע מהותו כלל ואין מהות אחר בלעדו איך תעריך אליו חכמה אשר הוא יתברך מרומם ונעלה עד אין קץ ממדת חכמה ועוד זאת שהחכמה היא הנגלית מצד גילוי הנבראים בכל כוחותם וכוחותם משונים זה מזה ועל ידי החכמה מתחברים כח זה עם זה דהיינו בצומחים מצד הרכבת כחותיהם מתגדל כל אחד ואחד באופנו וכן בחי וכן במדבר וזהו אחר שנמצאו הכחות בעולם אבל הכחות עצמם מאין נתהוו לא תמצא בשום חכמה בעולם ועל זה נאמר עושה פלא כי נפלאות עשה:

4והנה החכמה הגלויה הזו אינה רק בחינת כלי כמו למשל מי שרצונו לעשות איזה דבר אומנות או להפך איזה מהות למהות אחר כמו לבנות בנין או לעשות מעפר זהב וכדומה לזה עושה זה על ידי כלי האומנות נמצא עיקר רצונו הוא להמכוון שלו והכלי אינה רק בחינת מעבר כן בחינת חכמה היא כלי להשלים רצונו יתברך אשר תכלית הכוונה בבחינת התגלות עולמות מאין ליש היא בכדי לגלות שלימותו יתברך אפילו מצד היש ובכדי שיתגלו בחינת עולמות בבחינת חילוקי דרגין בכל פרט על פי כוונתו הסתומה והתגלות זאת הוא על ידי כלי החכמה והחכמה היא כלי לפעול פעולת העולמות להסתיר כחו האין הסוף ולהשלים בה כוונתו יתברך:

5והנה עיקר הכוונה היתה מאתו יתברך לגלות כחו יתברך שיהיה נגלה שלימותו יתברך בכל הפרטים והנה כל הנמצאים אשר בעולם המה כמוסים בעצמותו יתברך בכח אחד בבחינת השוואה גמורה כי יוצר הכל הוא ואין דבר שחוץ ממנו ואין נסתר מנגד עיניו והוא יתברך נמצא בכל המציאות בכחו השוה ברוך הוא דהיינו שכל המציאות מוכרחים להיות בכח עצמותו ברוך הוא בכל הפרטים כי הוא המהוום ומכחו יצאו להתגלות אך איך הם בכח עצמותו ברוך הוא באיזה אופן מאחר שהוא פשוט בתכלית הפשיטות ואין לתאר אצלו יתברך שום מהות ודבר זולתו חס ושלום כי הוא עצם אחד פשוט בלי שום התחלקות ואף על פי כן יהיו כל פרטי ההתחלקות בכחו יתברך על זה נאמר הנסתרות להוי"ה אלקינ"ו וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה אין לך עסק בנסתרות לא תליא שאלתא ביה כלל כמו שנאמר במענה הוי"ה לאיוב איפה היית ביסדי ארץ כו' והנה בחינת התקשרות כל הדרגין אשר בכחו יתברך בבחינת השואה היא הנקראת תורה של מעלה וחכמה קדומה: