שערי עבודה, שער שלישי ל

1והנה קריאתה בשם חכמה קדומה תואר זה אינו אלא לשכך את האוזן קורין אותה בשם חכמה ומשאילין לה שם חכמה מצד שהוא שורש כל שרשי החכמות אשר נתגלו בבחינת עולמות ולכן קורין לה גם כן חכמה קדומה אבל באמת אין לתאר בכחו יתברך בבחינת אין סוף תואר חכמה כלל כמבואר לעיל אשר תואר החכמה הוא רק מצד כמה מהותים אשר אין סוף ברוך הוא מושלל מתוארים ומהותים מחולקים בתכלית השלילה אשר אין להעריך אפילו בבחינת העלם והעלם דהעלם כי בבחינת העלם הרי הכחות המה במציאות אלא שנעלמים בלי התגלות וכן הוא בהעלם דהעלם מוכרחים להיות בכח במציאות וכמו למשל באדם שכל המחשבות והדבורים המה נעלמים בכח השכל וכן המה בהעלם דהעלם בכח חיות נפשו שברצון הנפש הרי כל הכחות מוכרחים להיות בכח הנפש מצד כי עיקר הנפש הוא מצד ההתקשרות בכלי הגוף הרי מוכרחים להיות כל כחות הגוף בכח התקשרות נפשו שהוא רצון הנפש ואדרבה כל עיקרם הם בכח הנפש דייקא ופעולת כלי הגוף פועלים פעולת רצון הנפש כידוע:

2והנה בכח הנפש שייך לומר שכחות הגוף המה בתוכה בהעלם דהעלם מצד כי כחות הגוף המה מהותים נבדלים מהנפש ומצד התקשרות הנפש עם הגוף בבחינת פלא מוכרחים כלי הגוף להתקשר בכחות הנפש בקישור נפלא והגם שלא ניתן לשער כלים גשמים מחולקים גופנים בכח הנפש ואף על פי כן בוודאי נמצאים בכח הנפש כי אם לא כן איך פועלים כלי הגוף כרגע רצון הנפש אך כי מציאותם בכח הנפש הוא בהעלם דהעלם ולכן מצד התקשרות נופל הלשון בהעלם ובהעלם דהעלם אבל לגבי עצמותו ברוך הוא אשר אין לתאר אליו יתברך כח זולתו וכחות משונים בהתחלקותם חס ושלום שבעצמותו הפשוט בתכלית הפשיטות הרי כל הכחות הנגלים אין לתאר אותם באיזה מציאות כלל בכחו יתברך מצד פשיטותו והשוואתו ברוך הוא הגם שכל הנפעלים המה מכחו יתברך אך איך הם בכחו יתברך אסור לאסתכלא ולשאלא כלל רק שהם כמוסים וגנוזים באופן שאין לבקשם כלל כמבואר בחלק הראשון בשער הראשון שם התואר של גנוזים עיין שם וכמבואר בפרדס אשר הספירות אין לתאר מציאותם באין סוף ברוך הוא רק מהעדר הגמור אל הויה דהיינו שנתהוו שלא בבחינת ידיעה והשגה כלל ומה שמתארין כח העולמות אליו יתברך בהעלם ובהעלם דהעלם הוא מצד המשכתו יתברך לעולמות אשר הוא רצונו יתברך בבחינת כתר המתמשך לחכמה ובינה ומדות דאצילות בבחינת המשכתו מוכרחים להיות כח העולמות בכח המשכה זו לכן בבחינת הספירות ומדות מוכרחים להיות כל בחינת העולמות מצד הנפעלים אשר כולם נפעלו בחכמה ובינה וחסדים וגבורות מוכרחים אנו לתאר החכמה בכחו יתברך כי הוא החכם והוא המבין והוא בעל החסד כי ממנו נפעלו והוא מוצאם אך החכמה והמדות המה מיוחדים בעצמותו ברוך הוא ואנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעה ומבין ולא כו' ואצלו לאו מכל אילין מדות כלל נמצא כל פרטי העולם הנפעלים על ידי חכמה ובינה ומדות המה נעלמים בכחו יתברך ואיך לתאר חכמה ומדות בכחו אפילו בבחינת התאחדות הוא מצד כחו הפלא שהוא כתר שכל יכול להיות נושא שני הפכים בנושא אחד:

3והנה בבחינת הפלא שהוא הכתר אינו שייך לומר שכח העולמות המה בהעלם כי בחינת כתר הוא עדיין בחינת אין סוף ברוך הוא ואין לתאר כחות העולמות אליו בהעלם מאחר שאינו בערך העולמות כמו למשל שאין לתאר שכח הדומם הוא בהעלם בהשכל אשר הדומם מצד ריחוק גדרו מהשכל אין נופל בו לשון העלם רק מצד שבכח הרצון הזה מוכרחים להיות כל העולמות בכח אך איך הם בכחו הוא באמת פלא נמצא אפילו כח הספירות שהם נעלמים הם בבחינת כתר זה שהוא רצונו יתברך גם כן בהעלם ולכן בבחינת כתר שייך לומר שכל העולמות המה בכח הפלא בהעלם דהעלם ולכן נקרא אין כדבר שמבקשים אותו ויודעים בוודאי ששם הוא הדבר אבל אין מוצאו בשם ולכן נקרא כתר בזוהר סתימא דסתימין דהיינו שסתום אפילו מהספירות שנקראים סתימין ועיין בשער הראשון משער היחוד והאמונה שם הארכתי בזה:

4והנה בבחינת רצון הזה מוכרח להיות כל בחינות העולמות וסדרם ואופנם בכל פרט ופרט כמו שנסדרו בהבריאה מצד שהוא המקור של כל העולמות ועל פי הרצון הזה מתנהגים כל פרטי העולמות בסידורן הנפעלים בבחינת חכמה אם כן מוכרח להיות חכמה בהרצון הזה אך איך לתאר בבחינת רצונו יתברך חכמה המורה על מהותים מתחלקים כנזכר לעיל לכן נקראת חכמה שברצון הזה חכמה סתימאה דהיינו שבוודאי יש בבחינת רצונו יתברך חכמת סדר הנבראים והתקשרותם זה בזה אך הוא בבחינת סתום ונקראת חכמה סתימאה דלא אתפתחא כלל שאין החכמה גלויה בבחינת עולמות:

5והנה בוודאי כל התנהגות העולמות הכל על ידי חכמתו הסתומה שבבחינת רצונו יתברך אך עצם מהות החכמה הזאת לא נגלית לגילוי מאחר שהחכמה הזאת אינה בערך השגת העולמות ואין לתאר שם התחלקות והתאחדות כי רצונו יתברך הוא מעצמותו ברוך הוא אשר אין זולתו כלל וכח העולמות אשר בכח רצונו יתברך המה מתקשרים בדרך פלא וכל זה הוא בבחינת כתר שהוא מצד התמשכות העולמות אשר מוכרח להיות בכח המשכה זו כל הפרטים אך המה בהעלם דהעלם וכל זה הוא לגבי דידן אבל לגבי עצמותו ברוך הוא שלא בבחינת המשכה הרי אין לתאר להעולמות איזה מציאות מאחר שהוא פשוט בתכלית הפשיטות ושוה בתכלית השוואה ואין לשער עולמות אצלו כלל ואיך לומר שהעולמות המה בהעלם דהעלם מאחר שאינו בערכם ואין זולתו כלל וגילוי חכמה זו שברצונו יתברך הוא על ידי שערות הראש והדיקנא: