שערי עבודה, שער שלישי לא

1והנה התמשכות החכמה הזאת בבחינה הנגלית בבחינת עולמות הם בשני בחינות דהיינו בבחינת חיצוניות ובבחינת פנימיות בחינת חיצוניות הוא קישור ויחוד הדרגין הנמצאים במציאות העולמות בסדרם ואופנם ובהתקשרותם זה בזה ובטולם לאין סוף ברוך הוא על ידי חכמתו יתברך הנקראת חכמה גלויה שהיא בחינת חכמה דזעיר אנפין שנובעת מחכמתו הסתומה שברצונו יתברך על ידי שערות הראש הנקרא גלגלתא דהיינו כל החכמה הנמשך בעולמות אשר כולם נפעלו בבחינת חכמה המתפשטת בנבראים כמו שכתוב כולם בחכמה עשית נמשכה החכמה הזאת מחכמה סתימאה ואין להעריך התמשכות חכמתו רק כמו שערות הנמשכין מהמוח אשר אין להעריך השערות לגבי המוח אשר במוח נגלה ההשכלה ובשערות אין נגלה בהם שום פנימיות רק שנמשכים מהמוח ככה התמשכותו יתברך לבחינת חכמה שמצד העולמות מחכמתו הסתומה המה נערכים כמו שערות דהיינו שכל החכמות המה דייקא מחכמתו הסתומה אך אינם בערך כלל לגבי חכמתו הסתומה כדומם בערך השכל כי החכמה הגלויה נערכת בבחינת עשיה לגבי אין סוף ברוך הוא הנמשך בחכמה הסתומה שברצונו יתברך אך אף על פי כן היא מעין חכמתו יתברך הסתומה ומתחברת לבחינת אחד על ידי כחו הפלא שהוא רצונו יתברך שהוא בחינת גלגלתא שמקיף את המוח הסתום שבתוכה וממשיכה לגילוי כי בחינת גלגלתא הוא עצם שלא נגלה בו שום בחינת מוח כי הוא בחינת רצונו יתברך בלי טעם כי אין טעם לרצון כמו שתוק כך עלה במחשבה ולכן נקראת בחינת פלא כי כל דבר שאינו מושג הטעם והחכמה הוא פלא ולכן בכח בחינת הרצון הזה שהוא גלגלתא להמשיך חכמתו הסתומה בבחינת גילוי ולחברם לאחדים:

2ועל זה נאמר חכמות בחוץ תרונה כמבואר באדרא רבה כד נגיד ממוחא סתימאה כו' כאלו אתחבראן תרין מוחין ואתעבידו חד מוחא וכל זה נקרא חיצוניות דהיינו התמשכותו זה הוא בכדי לגלות כחו יתברך ויחודו בערך העולמות לכן לחיצוניות תחשב לכן נביעתם של המשכות אלו השערות המה דרך אחורי הגלגלתא כי בחינת העולמות בבחינתם לאחוריים תחשב לגבי עצמותו ברוך הוא כי עיקר פנימיות כוונתו שיתגלה עצמותו ברוך הוא בבחינת שלימותו יתברך אשר מצד בחינת שלימותו הרי אין להעריך כל חילוקי הדרגין של העולמות לאיזה מהות כלל כי הכל הוא כחו לבדו בעצמותו ברוך הוא בלי הבדל כלל אך אף על פי כן הגם שהעולמות המה בבחינת חיצוניות הרי אפילו מצד חיצוניות הוא לבדו יתברך נמשך בהם ואין החיצוניות מסתיר לגביה יתברך רק לגבי דידן נערכו העולמות בבחינת חיצוניות לכן הוא וחכמתו אחד והוא ודעתו אחד והם מתייחדים אליו באחדות אחד בלי שום שינוי כלל ובבחינה זו נתאחזו אבות העולם בבחינת יחודם וביטולם על ידי התקשרות העולמות אליו יתברך על פי חכמה הגלויה הנמשך מהמאציל ברוך הוא לייחדם בערך התגלותם וכן קיום תורתו יתברך ומצותיו היה על ידי יחוד זה והבנתם זה דהיינו בכח נפשם נתקשרו ביחוד בהתכללות עצום ובמחשבה דיבור ומעשה שלהם היה רק בשביל רצונו יתברך לקשר כל תנועתם ודבורם ועשייתם בפועל ממש לעשות הטוב בפועל לקשרו ביחודו יתברך ובבחינה זו נעשו מרכבה אליו יתברך:

3והנה כל היחוד הזה וקיום התורה ומצות הכל הוא בערך המשכתו יתברך לעולמות אשר העולמות נערכים למהות נבדל רק שמתקשרים אליו יתברך ביחוד ועל ידי העולמות בכלל ועל ידי הגוף בפרט נגלה כחו יתברך על ידי התקשרות זו בביטול העולמות וכלי הגוף לרצונו יתברך באופן שלא יהיה לו רצון אחר כי אם רצונו יתברך אבל עם כל זה לא נתנה התורה להאבות בפועל ממש כי עיקר התורה הוא התקשרותו יתברך בבחינת הנבראים במהותו לבדו ברוך הוא בלי שיתגלה איזה מהות נבדל כי אם שיהיה נגלה עצמותו דייקא בלי הסתר כלל כאשר יתבאר לקמן בבחינה השניה אשר על כן עדיין לא בא לגילוי עצם רצונו יתברך בבחינת יש רק על ידי בחינת היש נגלה רצונו על ידי פעולת היש בבחינת התלבשות אבל עצם רצונו יתברך דהיינו שבאתרוג או בקלף של תפילין או בצמר של ציצית יהיה התגלות עצם רצונו יתברך לא נגלה אשר בערך ההתגלות רחוק ערכם בריחוקים אין קץ מגדר גילוי אין סוף רק על ידי הבנת היחוד וקישור העולמות וביטולם אליו יתברך הרי הם מתקשרים לרצונו ברוך הוא ולכן בזה קיימו כל התורה על ידי התלבשות רצונו ברוך הוא בבחינת המעשה על ידי יחודו יתברך בהם על ידי בחינת חכמתו יתברך הנגלית בבחינת העולמות ובחינה שניה שבהתמשכות חכמתו הסתומה שבבבחינת רצונו יתברך היא התגלות בחינת פנימיות רצונו יתברך אשר בפנימיות רצונו יתברך הרי אין לתאר העולמות והיש למהות נבדל כלל רק שהכל הוא כחו לבדו יתברך בבחינת השוואה גמורה ואין להעריך כל כלי העולמות באיזה מהות רק שהכל הוא עצמותו ברוך הוא אפילו בבחינת היש מצד שלימותו יתברך וכחות העולמות בכל פרטיהם וסידורם כולם המה בכחו יתברך דייקא בבחינת חכמה הסתומה הנמשכת מבחינת המאציל ברוך הוא בלי שום הסתר פנים כלל ומתקשרים בכחו בבחינת הפלא הנמשך מעתיקא שהוא רישא דלא אתיידע והוא שלימותו יתברך אפילו מצד העולמות:

4והנה בחינת שלימותו יתברך אינו בערך השגה לכן התגלות בחינת שלימותו הנמשך בחכמתו הסתומה להיות נגלה בבחינת הנבראים דהיינו שיהיה בחינת ביטולם באופן השלימות דהיינו שלא יהיו העולמות נערכים אצלם לאיזה מהות רק להביט ולהבין ולהבטל מצד עצמותו ברוך הוא בבחינת פנימיות בבחינת המשכה זו המה גם כן נערכים בבחינת שערות כי עצם הביטול אינו בערך גילוי כלל כי אם היה מתגלה הרי היו העולמות מתבטלים ממציאותם לגמרי מצד גילוי כח שלימותו ועיקר הכוונה היה בשביל הגילוי דייקא לכן כח הביטול הזה הוא גם כן נערך בשם שערות כמו שנתבאר לעיל בחינת השערות רק שהם נובעים דרך פנים דהיינו שהתגלותם הוא מפנימיות חכמה סתימאה הנזכר לעיל דהיינו כאשר הוא באמת ולכן כח המשכה זו אינה בבחינת כלים כי אדרבא עיקר הגילוי הוא שיהיה נמשך הביטול שלא בבחינת הכלים ובבחינת המשכה זו הרי נתגלה כח עצם רצונו שבכל הנפעלים מצד כחו לבדו ברוך הוא הנמצא בכל הנמצאים והוא המשכה מבחינת חכמה הקדומה הנקרא תורה שלמעלה להתמשך בבחינת הגבול מצד כח שלימותו יתברך בלי שום הסתר פנים:

5והנה הגם שלגבי דידן נגלו בבחינת כלים אבל אצלו יתברך אשר אין צמצום והסתר מעלים לפניו יתברך אינם נערכים בבחינת כלים ובחינה זו נקרא בשם שערות דדיקנא אשר המשכתם הם דרך פנים דהיינו שעל ידי השערות נובע בחינת פנימיותו יתברך דהיינו שיהיה נמשך הביטול בבחינת חכמה והבנה כמו שהם מצד עצמותו ברוך הוא לא מצד הכלים והעולמות וגם על ידי בחינת השערות האלו נובעת בחינת התורה כמו שהיא מצד עצמותו ברוך הוא לא כמו שהיא באה בבחינת הלבשה בבחינת חכמה הגלויה רק עצם רצונו וחכמתו יתברך הסתומה נובעת בבחינת הכלים דהיינו ששרשן של הכלים נתגלה בכל כלי דהיינו כמו אתרוג בשורשו כאשר הוא לגביה יתברך אשר גידולו ואופנו הוא על פי חכמתו יתברך שברצונו שהוא בחינת חכמה סתומה אשר כל כחות הנבראים וסדרם נסדרים בבחינת חכמתו הסתומה ובחכמתו הסתומה הרי כל בחינות סדרי הנבראים המה לא יצאו לחלק חס ושלום רק הכל כח אחד להם מצד שלימותו ברוך הוא: