שערי עבודה, שער שלישי לד

1ויש נשמות שהם מבריאה שהתפעלותם וביטולם הוא מצד השכלתם והתבוננותם ביחודו יתברך ולבחינה זו יש הפסק כי כאשר מתבונן מתפעל ומתבטל אבל בשעה שאינו מתבונן הרי נראים העולמות וגופו בבחינת יש רק שעבודתם הוא כל היום שלא לפסוק מחשבתם מאין סוף ברוך הוא ולהתבונן תמיד ביחודו יתברך ולהבטל אליו יתברך על ידי תורה ומצות אבל אם לא יתבוננו בזה לא יהיה ביטולם תמיד ובחינת ביטולם הוא כל היום על ידי תורה ומצות וגמילות חסדים וכהאי גוונא וכן יש נשמות מיצירה שעיקר התגלותם המה מצד מדותיהם באהבה ויראה ובתשוקה וברעותא דליבא וזה בא גם כן מצד ההתבוננות והחילוק שבין בריאה ליצירה כי נשמות שמצד הבריאה המה נקראים גדלות דהיינו שאצלם העיקר הוא ההשכלה ומדותם נכללים בהשכלה הגם שמדותם גם כן ביתר שאת מנשמות דיצירה אף על פי כן מצד שעיקרם הוא מצד ההשכלה נקראים נשמות דבריאה כמו למשל בהבדל מאדם אשר מעמיק דעתו באיזה משא ומתן ומחמת העמקה יש לו מדות ותשוקה גדולה להמשא ומתן רק שכמה שיש לו תשוקה יותר מעמיק דעתו בזה יותר וכל עיקרו בהעמקה זו הוא רק להשכיל עצם הענין היטיב ולכן אינו מרגיש בשעת העמקת דעתו המדות כי נכללים בשכלו ויש שאינו מעמיק דעתו כל כך רק לפרקים כאשר מתבונן בדעתו את הצריך לו נולדה בלבו האהבה:

2ומצד האהבה זו הוא מתקשר אל המשא ומתן הלז וכמו כן יובן בבחינות הנשמות כי יש נשמות שהם מעמיקים דעתם בהשכלתם תמיד למעלה בבחינת יחודו והתפעלות מדותם הוא בוודאי בהתפעלות גדולה רק שביטולם אליו יתברך הוא שלא מצד המדות לבד כי אם מצד השכלתם והבנתם עצם הדבר שהוא טוב והמדות נכללים בהשכלתם וכל שמתפעלים יותר מעמיקים דעתם יותר להם יקרא נשמות שבבחינת בריאה ונשמות דיצירה הם שעיקר השכלתם ועמקות דעתם הוא בשביל שיהיה להם אהבה להבורא יתברך ויראה וכדומה כדי שעל ידי אהבתם יתדבקו אליו יתברך לכן בהם המדה היא עיקרית והשכל הוא הטפל כי כל השכלתם הוא בשביל התפעלות ולכן בהם הוא המדה ביותר הרגשה ולכן בבחינת נשמות אלו הוא עיקר המלחמה להיות הרגשת אהבתו רק אליו יתברך ולא מצד עצמו דהיינו שיתפעל מזה שהוא האוהב לכן עיקר מלחמה בעבודה הוא בבחינת נשמות אלו כי בבחינת בריאה הגם שהמה גם כן מרגישים מדותם והתקשרותם והשכלתם וביטולם אך אף על פי כן מצד שעיקרם הוא מצד השכלת עצם יחודו יתברך הרגשתם מועטת ובטילה לגבי השכלתם:

3ובחינה זו נקראת צדיק ורע לו דהיינו הגם שגם בבחינה זו יש אחיזה להרע אבל הרע בטל במיעוטו מצד השכלתו עצם הדבר אבל בנשמות דאצילות בהם אין רע כלל והם נקראים צדיקים גמורים שהוא צדיק וטוב לו כי בבחינת אצילות נאמר לא יגורך רע כי בחינתם הוא תמיד בביטול עצמי מצד אלוקו"ת ואינם מרגישים בחינת היש ועיקר המלחמה הוא בבחינת יצירה אשר בבחינת יצירה הוא מט"ט שמסטריה הם חייא ומותא וטוב ורע והוא בחינת עץ הדעת טוב ורע כידוע ועל זה נאמר הוי"ה איש מלחמה כי זעיר אנפין מקנן ביצירה וידוע כי בחינת זעיר אנפין נקרא הוי"ה ברוך הוא התגלותו הוא במדותיו יתברך בבחינת יצירה ולא שיהיה בבחינת הוי"ה ברוך הוא המקנן שם בחינת רע חס ושלום שאפילו בבחינת מט"ט הכל טוב רק שבבחינה זו נאחז ההיפך שהוא היש ולכן הוי"ה איש מלחמה להסיר הרע ולהפך אותו וכן יש נשמות מעשיה אשר ביטולם הוא מבחינת אמונה וקבלת עול מלכות שמים עליהם והתפעלותם הוא מצד פעולותיו יתברך בבחינת חיצוניות ומצד ממשלתו יתברך עליהם וכל התפעלותם הוא מצד התגלותו יתברך בבחינת עשיה אפילו אם יש להם אהבה ויראה הוא רק מצד חיצוניות ולכן בבחינת עבודה זו הוא רובו רע וכל עבודתם הוא להסיר הרע בבחינת לאכפיא ולאהפכא לסטרא אחרא בסור מרע ועשה טוב ועל נשמות אלו מבואר ברעיא מהימנא שלהם המצות הוא בחינת עול לאכפייא לון בתפילין ברצועות ובציצית כדי לאכפייא היש שיהיה בטל אליו בחיצוניות וכאשר יתבאר אם ירצה השם עוד בזה בשער הבא וכל אלו הבחינות המה רק מצד נשמות הנבראים אבל מצד עצמותו ברוך הוא הכל הוא עצמותו לבד אלא החילוק הוא רק מצד גילוי עצמותו ברוך הוא לזה נגלה באופן זה ולזה נגלה באופן זה:

4ועל זה נאמר וביד הנביאים אדמה כי כל גילוי אלו הבחינות הוא מצד מלכותו יתברך הנותנת דמיון וציור לכל הנבראים מצד הסתרתו יתברך ועוד זאת שכל בחינות עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה בחינתם וקריאת שמותם המה רק מצד הגילוי הנגלה בבחינת נבראים לבחינת גילוי ההוא יקרא בשם אצילות ולבחינה זה יקרא בשם בריאה כו' אבל אצלו יתברך אין לו שם ידיעא ולא מהות ידיעא כי הכל הוא עצמותו ברוך הוא בלי הבדל רק שמצד התגלותו יתברך בבחינת התלבשות לזה מתגלה באופן זה ולזה מתגלה באופן זה אבל אצלו יתברך הכל הוא אופן אחד שהוא התגלותו יתברך בבחינת עולמות הגם שכל הבחינות האלו מוכרחים להיות בכחו יתברך אך באיזה אופן לא ידיעא לנו ואינו בבחינת השגה והנה דרך כלל יש בזה בכל בחינה כמה מדריגות לאין מספר שבכל בחינה ובחינה יש קטנות וגדלות וקטנות דקטנות וגדלות דגדלות אשר זה לא יכיל הנייר לפורטם אך יובן מאליו לכל בן דעה:

5והנה כל הבחינות שבארנו לעיל חילוקיהם והבדלם הוא רק מצד המתגלה בנשמותיהם של כל אחד ואחד ובבחינת התגלות היו האבות ומשה רבינו עליו השלום ודומיהן בבחינת אצילות ונשמות שלמטה ממדריגותם בבחינת בריאה וכל זה הוא מצד ההתגלות בבחינת נשמתם אבל בבחינת הביטול שבבחינות האבות ומשה ואהרן הנאמרים לעיל בחינתם ובחינת חילוק ביטולם ועבודתם נהוגה בכל בחינות הנשמות הן בנשמות שבבחינת אצילות והן בנשמות דבריאה יצירה עשיה יש שתי הבחינות האלו רק שאצלם היה נגלה עצם ומהות הבחינות ביטול בשלימות ובזה בא בהארה אבל עם כל זה יש בכל בחינות הנשמות שני הבחינות דהיינו בחינת האבות ובחינת משה ואהרן כי המה נקראים ראשים והם נקראים כללות הנשמות ומהם נמשכו הפרטים כל חד וחד לפום שיעורא דיליה כי אפילו בבחינת בריאה שהוא ההשכלה יש שהוא משכיל מצד יחודו יתברך בעולמות מצד הפעולה ויש שהשכלתו הוא מצד עצמותו ברוך הוא שלא בבחינת העולמות וכן בבחינת נשמות דיצירה יש שאהבתו אליו יתברך מצד בחינת החיות שהוא יתברך חיות של כל העולמות ויש שהתפעלות אהבתו הוא מצד העצם מצד שעצמותו ברוך הוא הוא לבדו בכל הנפעלים וכן הוא בעשיה על זה האופן יש שקבלתו עול מלכות שמים הוא מצד ביטולו באהבתו ויראתו מצד חיצוניות העולמות והתפעלותו מצד החצוניות בהתבוננו בעולמות הנגלים דהיינו השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה וממשלתו יתברך עליהם מתפעל מזה ויש מי שמתפעל מצד עצמותו ברוך הוא הגם שההתבוננות הוא מצד מציאות העולמות אשר הוא יתברך בראם ומהוום ומחיים ומקיימם מזה יגיע לו האהבה והיראה מצד העצם לא מצד ממשלתו יתברך עליהם רק מצד העולמות נודע לו מציאותו ברוך הוא ולכן נתפעל מצד מציאותו ברוך הוא לבדו וכמשל בהבדל ממלך בשר ודם כמבואר לעיל כי יש שהתבוננותו הוא מצד החיצוניות מצד ממשלתו עליהם ויש מי שמתפעל מצד חכמתו וגדולתו עליהם אבל עם כל זה בהתבוננות זו עצמה יש מתפעל מצד ממשלתו או מצד חכמתו ויש שהתפעלותו הוא רק מצד עצם המלך רק שהתגלות עצם המלך אליו הוא על ידי ההתבוננות הנגלית אליו כל אחד ואחד בבחינתו וכן הוא בנמשל כנזכר לעיל ויובן מאליו אשר על כן שני הבחינות האלו יש בכל נפש מישראל פעם מתפעל מבחינה זו ופעם מתפעל מבחינה זו כי בחינות אלו ירושה לנו מאבותינו וכן נאמר במשה רבינו עליו השלום שאתפשטותיה הוא בכל דרא ודרא כשמשא דנהיר לככבייא וכן הוא בכל בחינות השבעה רועים אשר יתבארו לקמן אם ירצה השם: