שערי עבודה, שער שלישי לח

1והנה בבחינה השניה שבאהבה שהוא אהבה רבה שהיא מצד העצם ולא מצד הפעולה כל עיקרה היא בבחינת המשכה מעילא לתתא כי בחינתה הוא כאשר מבואר לעיל על פי משל אשר יש בחינת בן שעיקר גידולו הוא בהיכל המלך וכן בבחינת נפש האדם שהוא בחינת עצם הרצון שלא מצד החכמה והבנה והחכמה והבנה היא רק בחינת מעבר להתגלות הרצון בלב ובמעשה כן בחינת הביטול הנמשך מאהבה רבה היא מבחינת נקודת הלב שהוא התפעלות מצד עצמותו ברוך הוא ולא מצד פעולת העולמות אשר מצד עצמותו ברוך הוא הרי כל העולמות בטלים לגמרי אליו ואין תופסים בו לשום מהות כלל כי הכל הוא כחו לבדו יתברך ולכן כל החכמה והבינה הוא רק להבין ולהשכיל עצמותו ברוך הוא אשר הוא מרומם ברוממות אין קץ מערך עולמות וכל העולמות אינם נערכים לאיזה בחינה כלל ולכן כל החכמה והבינה המה רק בחינת מעבר לעצם הרצון בבחינת נקודת הלב להיות נגלה במדותיו בבחינת אהבה עזה בבחינת אהבה רבה למעלה מהטעם והדעת והביטול הזה נמשך מצד העצם והשורש אשר שלימות הביטול הזה היה אצל משה רבינו עליו השלום אשר העולמות לא היו נערכים אצלו לאיזה ערך כלל מצד שהביט רק פנימיותו בבחינת עצמותו ברוך הוא כמאמר הכתוב ותמונת הוי"ה יביט ולכן הביטול שלו היה בבחינת מ"ה:

2והוא כמו שמבואר לעיל שהוא מצד מהותו יתברך אשר מצד מהותו הרי כל העולמות המה בבחינת מ"ה והוא כמשל הנזכר לעיל מהבן שגידולו בהיכל המלך כן בחינת נשמתו מצד כח עצמותו ברוך הוא ולכן הוא בחינת דעת הפנימי שהוא ההתקשרות מצד הפנימיות לבד לא שהבין הפנימיות מצד בחינה החיצוניות כבחינת האבות רק השיג הפנימיות שלא באמצעות בחינת העולמות ולכן נאמר עליו ותרא אותו כי טוב הוא שלא היה בו בחינת אחיזה להרע כלל כי מצד עצמותו ברוך הוא הרי אין להעריך חס ושלום בחינת רע כי בחינת רע הוא רק מצד ההסתרה כמו שנזכר לעיל בכמה מקומות ואצלו ברוך הוא אין צמצום מסתיר לפניו ולכן כל עבודתו היה רק להמשיך בחינתו אפילו בבחינת עולמות דהיינו לגלות עצמותו ברוך הוא אפילו מצד בחינת העולמות שיהיה התגלותו יתברך אפילו בבחינת היש דהיינו שיהיה הביטול נמשך אפילו בבחינת היש באופן זה דהיינו שלא ירגיש היש לאיזה מהות רק יהיה נגלה בבחינת היש שאין עוד מלבדו כלל לא שהיש בטל אליו בבחינת היחוד רק שלא יהיה נחשב כלל לאיזה מהות לכן בחינת ביטולו היה שלא בבחינת הרגשה כלל כי בחינת הרגשה אינו נופל כי אם על שני מהותים המתקשרים לאחדים אבל בעצם אחד אין שייך הרגשה כלל כי מה יהיה הרגשתו אשר אין מהות אחר כלל זולתו כי בטול הזה שמצד עצמותו ברוך הוא אשר אין זולתו כלל הרי אין שייך בו הרגשה:

3ולכן מבואר בעץ חיים שגופו של משה רבינו עליו השלום היה מבחינת חשמ"ל ולא מבחינת נגה כאשר נתבאר בשער הקדום ענין החשמ"ל דהיינו שגילוי הביטול הוא דבוק אל העצם בכח אחד כמו עור של אדם עם האדם אשר העור מחבר כל בחינת אברי האדם לאחד ובכלל הוא עצם אדם אחד בלי הבדל כלל כן בחינת חשמ"ל הוא גילוי החכמה והבינה והדעת והמדות וכל פרטי הביטול מתחברים לאחד אך הגילוי בעצמו הוא דבוק אל העצם בנושא אחד אבל בחינת נגה נקראת בחינת לבוש כמו שהלבוש הוא מהות נבדל ממהות אדם רק שעל ידי לבישתו מתחבר כן הוא בבחינת נגה הוא הביטול הנמשך מצד העולמות אשר זה הביטול התגלותו הוא דייקא על ידי בחינת העולמות והמה נגלים למהות נבדל רק בבחינת היחוד וההתחברות אליו יתברך נכללים ביחודו יתברך ומתקשרים אליו ולכן בבחינת נגה הוא בחינת הרגשה רק שהעבודה הוא שאפילו בבחינת הרגשה יהיה העיקר להרגיש באהבתו וביטולו שיהיה להוי"ה לבדו ושלא יגבה לבו שהוא האוהב והוא העובד רק עיקר ההרגשה יהיה לבטל עצמו אליו יתברך על ידי האהבה ויראה מצד הבנתו יחודו יתברך שהוא אחד לכן יהיה אהבתו וביטולו גם כן לאחד דהיינו שלא יהיה בחינת נפרד כי אחדות הוא היפך הפירוד כאשר מבואר בדברינו כמה פעמים:

4והוא עיקר העבודה ומזה יעלה ויגיע לאהבה רבה שהיא בחינת משה דהיינו להשכיל ולהבין שאין עוד מלבדו ואין שייך בבחינה זו שהוא יהיה בטל ויתקשר באהבתו אל יחודו יתברך מצד התקשרותו אל העצם ומצד העצם אין מהות זולתו כלל ומי יהיה בטל מאחר שאין זולתו כלל ובזה מבטל הרגשתו ועצם שלימות בחינה זו היה בבחינת משה ואהרן שאהבתם וביטולם היה מצד העצם עד שבבחינתם אין לתאר מדות אהבה ויראה כי בחינת אהבה ויראה הוא רק מבחינת שני מהותים המתחברים על ידי אהבה ומבטל מהותו נגד מהות אחר מצד היראה אבל בעצם אחד אינו נופל בחינת אהבה ויראה ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה שיראה לגבי משה מלתא זוטרתא היא:

5וכן הוא בבחינת האהבה וכמו שנתבאר בשער הקדום אשר בכל משנה תורה אשר שם נאמר אהבה ויראה ודביקות נאמר הוי"ה אלוקי"ך דייקא עיין שם אך עם כל זה מוכרח להיות בבחינתם אהבה ויראה גם כן מצד שהמה בחינת נבראים אבל אהבתם היה בהתכללות עצום ולכן נקראת בשם אהבה רבה וכן בחינת היראה היה בבחינת ביטול עצום שהוא בחינת חכמה עילאה ודי למבין ולכן בחינתם הוא מיסוד אבא שהוא עצם הביטול הנמשך בחכמה ומדות דזעיר אנפין שהוא הביטול מצד יחוד העולמות והבן מאוד ולכן כל בחינת עבודה זו להמשכה תחשב אפילו בחינת העלאה שבה גם כן להמשכה תחשב כי כל עיקר בחינה זו היא לגלות עצמותו ברוך הוא דייקא אפילו בבחינת עולמות ואפילו בבחינת הביטול היא לבטל העולמות לעצמותו ברוך הוא מתתא לעילא על ידי בחינת ביטול הנמשך מעצמותו ברוך הוא בבחינת גילוי בהעולמות: