שערי אפרים ב

1דיני חיובים לקרות' ומי נדחה מפני מי, ובו ט"ו סעיפים: אלו החיובים שהסגן מחיוב לצוות לקרותם קודם לאחרים, חתן ביום חופתו. חתן בשבת שקודם החתונה שמזמרים אותו. נער שנעשה בר מצוה באותו שבת. בעל אשה יולדת בשבת שהולכת לבה"כ. חתן בשבת שאחר החתונה. יאר צייט שהוא יום שמת בו אביו או אמו. אבי ילד זכר בשבת שלפני המילה ויש מקומות שנוהגין שגם המוהל והסנדק הם חיובים ופה אין נוהגין כן רק מכבדין בהגבהת הס"ת:

2חתן ביום חתונתו היינו בחול כשיעשה החופה ביום זה הוא קודם לכל החיובים אפילו לנער שנעשה בר מצוה ביום זה ומכ"ש שקודם ליא"צ. נער שנעשה בר מצוה בשבת הוא קודם לכל החיובים כיון שהוא יום חינוכו מלבד חתן שמזמרין אותו שהוא שוה לו ויטילו גורל ואם אין הנער שנעשה בר מצוה מתושבי העיר אינו דוחה שום חיוב שלא מתושבי העיר:

3חתן בשבת שקודם החתונה שמזמרין אותו, הוא חיוב אפילו אם לא תהי' החתונה באותו שבוע כגון שהולך לעשות חופתו בעיר אחר רחוק מכאן, הוא חיוב וקודם לבעל אשה יולדת וא"צ לומד לחיובים שאחריו, ואם הי' סבור שתהי' החתונה באותה שבוע והי' חיוב ואח"כ נדחתה החתונה, במדינתינו אין נוהגין לזמרו עוד הפעם, ולכן שוב אינו חיוב בשבת שתקבע החתונה בשבוע שאחריו וכן אלמן שאין מזמרין אותו אינו חיוב בשבת שלפני החתונה לדחות חיובים אחרים אבל אם אין חיובים יש לקרותו קודם לאחרים ואבי החתן בשבת שמזמרין אותו ג"כ נוהגין לקרותו ומ"מ אינו דוחה שום חיוב ואף אלמן בשבת שקודם חתונתו קודם לו:

4איש של יולדת בת או בן הוא חיוב בשבת שאשתו הולכת לבה"כ ואעפ"י שיולדת בן כבר עלה בשבת שקודם המילה מ"מ הוא קודם לחתן בשבת שאחר החתונה ויא"צ ומכ"ש שקודם לאבי הילד הזכר בשבת שקודם המילה ואם יש חיוב מהולכת לבה"כ מחמת לידת בן ואחד חיובו מחמת לידת בת יטילו גורל ואם היא חולה ואינה הולכת לבה"כ אזי אחר שעברו מ' יום לזכר ופ' ימים לנקבה שהוא זמן הבאת קרבן שלה אז הוא חיוב אף שאינה הולכת לבה"כ ואם מתה היולדת שוב אינו חיוב:

5אשה שהפילה אעפ"כ בעלה חיוב בשבת ראשון שהולכת לבה"כ או אחר מ' יום כו' ודוחה שאר חיובים כמו אם ילדה וולד קיימא אא"כ הפילה צורה שאין אנו בקיאים בה שאז אינו דוחה חיוב אחר דשמא אינו ולד ומ"מ יש לקרותו קודם לאחרים:

6מי שהיה חתונתו מיום ד' ואילך הוא חיוב בשבת שאחריו ודוחה יא"צ ואבי הבן לפני המילה ודוקא שהוא בחור או שנשא בתולה ואם לאו אינו חיוב ומ"מ יש לקרותו כשאין חיוב אחר וכן אם היתה החתונה בשבוע זה קודם יום ד' אע"פ שאין דוחה חיוב אחר יש לקרותו קודם לאחרים. ומי שנשא בתולה קודם לנושא אלמנה ואלמנה לחלוצה וגרושה:

7יאר צייט הוא חיוב ונדחה מפני שאר חיובים חוץ מחיוב אבי הילד קודם המילה או אפילו אם המילה באותו שבת נדחה מפני יא"צ לפי שסופו לעלות בשבת שתלך לבה"כ ואם היא"צ אינה ביום השבת רק בשבוע שאחריו אינו חיוב לדחות אבי הילד ומ"מ נוהגין לקרותו כשאין חיוב אחר:

8אבי הילד זכר חיוב בשבת שלפני המילה ואם התינוק חלש ולא ימולו אותו בשבוע זה אינו חיוב עד השבת שקודם שבוע של המילה ואם יש שם אחר שהוא חיוב מחמת שחל המילה בזמנה בשבוע זו הוא קודם לזה של המילה שלא בזמנה ואם היה סבורים למול בשבוע זו ועלה בשבת שלפניו בתורת חיוב ואח"כ נדחה המילה שוב אינו חיוב בשבת אחר שיהי' קודם המילה:

9אם המילה חלה בשבת הוא חיוב אף אם אינו מבני הכנסת הזאת או אינו תושב פה כלל מ"מ הוא חיוב ויש לקרותו קודם לאחרים אעפ"י שהם תושבים ואם התושב הוא חיוב קצת ויש איזה צורך לקרותו כגן יא"צ בשבוע שאחריו וכיוצא, הוא קודם. ואם אחד מילתו בשבת ואחד אחר השבת ושניהם תושבים או אורחין מי שחל מילתו היום הוא קודם:

10מי שנעשה בר מצוה בשבוע זו או בשבת שלאחריו אעפ"י שאין דוחה חיובים מ"מ הוא קודם לאחרים שעכ"פ מתחנך היום ראשון בעלי' לס"ת ואביו מברך ברוך שפטרני, ואם בשבת היו חיובים אחרים שנדחה מפניהם יש לקרותו בימי החול שאחריו ויברך האב אז, ושוב אין חיוב בשבת שאחריו, ואבי הנער אינו חיוב כלל אעפ"י שנעשה בנו ב"מ בשבת:

11מי שהיה חולה ונתרפא וכיוצא בו שצריך לברך ברכת הגומל יש לקרותו קודם לאחרים כיון שנהגו לברך בשעת קריאת התורה ומ"מ אינו דוחה שום חיוב כיון שמן הדין יכול לברך בעשרה אף בלא עליה לס"ת יש לו לעשות כן ולא יודחה החיוב מפניו:

12בקצת מקומות נוהגין שהמוהל והסנדק הם חיובים והסנדק דוחה לאבי הבן ואבי הבן להמוהל ואם המוהל מילד של אחר, מפילין גורל, ולפי שבמקומינו אין הסנדק והמוהל חיובים, קצרתי בזה:

13נוהגין לקרות למי שעתיד לצאת לדרך אחר השבת או בא מן הדרך וכן נוהגין לחלוק כבוד לאורח נכבד לקרותו והוא טוב ויפה אך אין אלו דוחין שום חיוב מהחיובים הנזכרים:

14אם יש שני חיובים שוים יש לילך אחר ידיעתם בתורה ואם שניהם ת"ח ת"ח בעל הוראה קודם לת"ח מפולפל ואינו בעל הוראה ועוד יש מדרגות וקצרתי כי אחרי שיוצא מגדר חיוב הוא נמסר לסגן והוא עושה לפי ראות עיניו וחולק כבוד למכובדים ובמקומות שמוכרין המצות ונופל המעות לצדקה כל הקונה אותם יש לו רשות לקרוא למי שירצה ובלבד שגם הוא יקרא החיובים שזה לא מכרו לו, גם יקרא כ"א לפי כבודו שלא יבא לידי מחלוקת. ואם אחד קנה עליה אחת ונזכר הסגן שיש חיוב שצריך לקרותו יכול לחזור בו שמכירה בטעות הוא, ואם אחד קנה איזה עליה וקדמו אחד אם תפס גובה ממנו יו"ד זהובים ויש בזה מחלוקת וקצרתי שאין מצוי בינינו:

15נוהגין לקרות התוקע לעלות לתורה בר"ה ויש מקומות שש"ץ המתפלל מוסף בר"ה ויוה"כ הוא ג"כ חיוב לעלות לתורה באותו יום שהוא מתפלל ודוקא אם הוא תוקע ומתפלל בחנם אבל אם הוא בא בשכרו אינו חיוב כלל ויש מקומות שבר"ה ויוה"כ אין משגיחין בחיובים כ"א על המתנדבים בעין יפה. ונוהגין שמי שמוחזק מכבר מידי עלותו שנה בשנה אין מוציאין מידו וכתבתי מזה בקונטר' מטה אפרים במנהגי ר"ה ויוה"כ והכל כמנהג המדינה: