שערי אפרים ט

1דיני ההפטורה וברכותיה, ובו מ"ו סעיפים: אחר גמר כל קריאת הסדרה ביום השבת אומר הש"ץ חצי קדיש וקורא עולה אחד למפטיר וקורא עמו איזה פסוקים מסוף הסדרה שכבר קרא אותם עם האחרון והמשלים גם למפטיר לא יפחות מג' פסוקים ואם אין שם בסוף רק ה' פסוקים סמוך לפרשה שלפניה צריך לקרות כל הה' פסוקים כאשר ביארנו בשער ז' ואם טעה וקרא למפטיר רק שני פסוקים לבד ובירך יש לחזור ולקרות הג' פסוקים בלא ברכה ועיקר דין החצי קדיש יתבאר בשער שאח"ז:

2לעולם המפטיר קורא באחרונה אפילו ביום שמוציאין ג' ספרים [המפטיר] קורא בספר הג' ואם נמצא טעות באחד אם יש ליקח השני מבואר בשער המועדים ושם מבואר הדין בנתחלפו לו הספרים והתחיל לקרות בספר השלישי שהוא למפטיר קודם הקריאה הראויה בס"ת השניה מה דינו:

3קטן רשאי לקרות למפטיר אם הוא קטן שהגיע לחינוך ויודע לומר הפטורה שבנביאים בטוב ומ"מ אין רשאים לקרותו להפטורת פרשת זכור וגם הפטורת פ' פרה יש להחמיר וגם לפ' שקלים ופ' החודש יש למנוע מלקרות אם לא שיש צורך בדבר משום דרכי שלום וכיוצא וגם נוהגין שלא לקרות קטן למפטיר בשביעי של פסח וביום א' של שבועות ובשבת פ' שובה וכן בר"ה ובקריאת יוה"כ שחרית ג"כ אין ראוי לקרות קטן למפטיר מאחר שהם ימי הדין ולמפטיר של מנחת יוה"כ וט"ב ותענית צבור אפילו מן הדין אינו עולה שהרי המפטיר הוא השלישי משלשה הקרואים שהם חובה.

4כהן או לוי יכולים לעלות למפטיר כמו שנתבאר בשער א' ובמנחת יוה"כ וט"ב ות"צ אינם עולים למפטיר וכן אם כבר עלה וקרא כהן או לוי אינו עולה שוב שני להיות מפטיר ואפילו ישראל שכבר עלה לתורה אינו יכול לעלות שנית למפטיר ואם אין שם בבה"כ מי שיודע להפטיר רק מאותן אנשים שכבר עלו אז אם לא אמר עדיין קדיש אזי אם זה שעלה שביעי יודע להפטיר לא יקרא אחר למפטיר כלל וגם לא יאמר קדיש רק אחר ברכה אחרונה יגביה הס"ת ויאמר זה שקרא שביעי את ההפטורה בנביאים ויברך אחרי' ויאמר קדיש ואם אין השביעי יודע להפטיר רק איש אחר שהוא מאותן שכבר עלו יש לקרות אותו ויברך ויקרא ויפטיר וכן אפילו אם השביעי יודע להפטיר אם כבר אמר קדיש ואין שם אחר וצריך שהשביעי יפטיר כיון שכבר אמר קדיש צריך לקרותו שנית למפטיר ויברך ויקרא ויפטיר ומ"מ אם יש אחר שיודע להפטיר אע"פ שגם הוא מאותן שכבר עלו מוטב לקרות זה מלקרות זה שקרא שביעי כיון שצריך לברך ולקרות לפניו שנית יש בזה משום פגם קריאה ראשונה כשקורא רצופין בזאח"ז בברכה אבל כשאין שם אחר אין בזה פגם כי ניכר שבהכרח קורא הוא שנית לקיים במקום שאין אנשים כו':

5במקומות שמנהגם שרב העיר הוא מפטיר בשבת חזון אף שכבר קרא בתורה שלישי כשאר שבתות יוכל להיות הוא מפטיר ג"כ:

6ביום שיש שני ס"ת אם אחד מן העולים יודע להפטיר אזי יקראו לפניו בשני' ויפטיר ואם אין אחד משאר העולים יודע להפטיר רק השביעי אזי לכתחלה אין להוציא ס"ת אחרת רק אחר שהשלימו הקריאה עם השביעי יגללו הס"ת למקום אשר שם פרשת חובת היום למפטיר ויעלה השביעי שנית ויפטיר אבל אם כבר הוציאו השני' לקרות בה אז יקרא השביעי בשני' מפטיר:

7אם טעה הקורא וקרא עם הששי עד שהשלים כל הסדרה ואמר קדיש א"צ לקרות עוד אחד להשלים הז' בסדרה זו או בסדרה שאחריה אלא יקרא אחד למפטיר כדרכו והמפטיר עולה למנין שבעה ואם השלים הסדרה עם החמישי צריך לקרות עוד שנים אחד לששי ואחד שיהי' שביעי והוא עצמו המפטיר ויקראו למפרע בה שקרא החמישי ואם הוא בשבת שמוציאין שני ס"ת ישלים המנין בס"ת השני' והמפטיר עולה למנין ז':

8כבר נתבאר שאין לקרות שני אנשים לעלות יחד לתורה ואפילו למפטיר יש למנוע רק בשמחת תורה מקילין בזה וכבר נתבאר בשער המועדים כדת מה לעשות:

9אחר שגמרו קריאת המפטיר ובירך ברכה אחרונה אומר הש"ץ מי שבירך לזה שעלה למפטיר ואח"כ מגביהין הס"ת וגוללין ודין ההגבהה וגלילה יבואר בשער שאח"ז ואין להמפטיר להתחיל ברכת ההפטורה עד שישב המגביה ויגלול הס"ת ויכרוך במפה סביב והעולם מקילין להתחיל מיד שיסתום הגולל אע"פ שלא כרכה במפה עדיין ופותח החומש ששם ההפטורה ורואה מקום התחלתה של ההפטורה ומתחיל לברך ברכה ראשונה אשר בחר בנביאים כו':

10יש מי שכתב שראוי לכתוב ההפטורת בספר בפ"ע בקלף ויהי' נגלל כמו ס"ת ואין נוהגים כן רק אומר ההפטורה מתוך החומשים הנדפסים ואם אין חומש בבה"כ ויש חומש בבית ואי אפשר להביאו לבית הכנסת שאין שם עירוב אף שיש שם מי שיודע לקרות ההפטורה בע"פ אין לקרות בע"פ רק זה שעלה למפטיר וקרא הפסוקים בס"ת בבה"כ ילכו עמו לבית ששם החומש ויברך שם ברכות שלפניה ויקרא ההפטורה מתוך החומש ויאמר שם ג"כ הברכות שלאחרי' ואם אין חומש כלל אף בבית ויש מי שיודע בע"פ יפטיר ויאמר בע"פ כיון שא"א בענין אחר:

11טעם שנקרא קריאה זו שבתורה ונביאים הפטורה לפי שהוא השלמה וסילק הענין מכל וכל וכמו אין מפטירין אחר הפסח כו' וכיון שבקריאה זו משלימין ומסיימין כל חובת הקריאה לכן נקרא הפטורה ועוד יש טעמים אחדים בזה:

12ברכה ראשונה שקודם ההפטורה אשר בחר בנביאים כו' אין לענות אמן אחר הנאמרים באמת כי מה שאומר אח"כ בא"י הבוחר הוא סיום של ברכה הראשונה ולכן אין לענות אמן רק בסיומה כשמסיים האמת והצדק:

13פירוש הברכה מה שאומרים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת הכוונה שכל דברי הנביאים הם מיוסדים על התורה שנקראת אמת וכן מה שאומר אח"כ בנביאי האמת והצדק הכוונה לפי שכולם באו להזהיר את ישראל שישמרו את התורה שהיא אמת וצדק ומה שאמר ורצה בדבריהם וחזר ואמר הבוחר בתורה כו הכוונה שמתחלה פתח בשבח דברי הנביאים בחלק הספורי לומר שאפילו באותו חלק יש לנו לשבח לאשר בחר בהם וכשבא להזכיר חלק הנבואי הקדים התורה ומשה שמשם נקבע החלק הזה ואמר והצדק לומר שדברי הנבואה הם מצודקים וגם לומר כי הנביאים הם בעלי צדק ואין מתגאים בנבואתם לעוות אדם בריבם שיהיו חפיצים שיתמלא רצונם מצידם רק מה שהשם חפץ שזה בודאי צדק בלי ספק:

14אין להתחיל הברכה עד שיהי' החומש פתוח לפניו במקום ששם ההפטורה שבנביאים ויאמר הברכה והחומש יהי' פתוח לפניו ואחר גמר הברכה אומר ההפטורה שבנביא שהיא מענינה של הסדרה שקראו עתה ואין פוחתין בשבת מן כ"א פסוקים שהוא ג' פסוקים של נביא לכ"א מן הז' עולים ולכן ביו"ט די בט"ו פסוקים וכבר נדפס בחומשים כל הפטורות שתיקנו הראשונים ז"ל לשבתות ולמועדים ותעניות מענינה של פרשה ומעין המאורע:

15אין רשאי לומר ההפטורה בברכותיה אלא בצבור אבל ביחיד לא יאמר הברכות רק יקרא ההפטורה בניגון וטעמים בלא ברכה:

16אם אחר שקראו למפטיר בס"ת ניטלה הס"ת משם ונסתלקה אין זה מעכב ויאמר המפטיר ההפטורה בברכותיה כדרכו:

17בשבת שקורין בו שני סדרות מחוברים אזי קורין ההפטורה בנביא אותה שהוקבעה לסדרה השני' שבה מסיימין הקריאה רק כשאחרי מות קדושים מחוברים מפטירין הלא כבני כושיים שהוא הפטורת אחרי מות:

18מה שנרשם בקצת חומשים הפטורת ויברח יעקב לפ' וישלח הוא ט"ס כי הוא שייך לפ' ויצא והפטורת וישלח בהושע ועמי תלואים למשובתי:

19ר"ח שחל בשבת דוחין הפטורת פ' השבוע וקורין השמים כסאי ואם טעה וקרא ההפטורה של פרשת השבוע אם עדיין לא אמר הברכות שלאחר ההפטורה יאמר ג"כ השמים כסאי ויברך אח"כ ואם נזכר אחר שבירך הברכות לאחרי' אזי יאמר השמים כסאי בלא ברכה:

20ר"ח שחל באחד בשבת מפטירין בשבת שלפניו מחר חודש ואם טעה ואמר הפטורת פ' השבוע דינו כמבואר בסעיף שלפני זה ואם ר"ח שני ימים יום שבת ויום א' אין לומר רק השמים כסאי ולא יותר:

21ר"ח שחל בשבת שקלים או פ' החודש דוחין השמים כסאי וקורין בהפטורת שקלים או הפטורה של פ' החודש:

22ר"ח אב שחל בשבת דוחין הפטורת שמעו ומפטירין השמים כסאי ויש מקומות שנוהגין להפטיר שמעו ולא השמים כסאי א"צ לשנות מנהגם:

23ר"ח אלול שחל בשבת נוהגין במדינות אלו להפטיר השמים כסאי והפטורת עני' סוערה נדחית אעפ"י שהיא משבע דנחמתא ואח"כ בשבת פ' כי תצא שאז הוא הפטורת רני עקרה קורין ג"כ עני' סוערה ואם טעה והפטיר בר"ח עני' סוערה וכבר בירך יאמר ההפטורה השמים כסאי בלא ברכה ואם חל ר"ח אלול בא' בשבת אומרים עני' סוערה ונדחת הפטורת מחר חודש:

24מי"ז בתמוז ואילך מפטירין ג' דפורענתא ושבע דנחמתא שסימנם דש"ח נו"ע ארק"ש ובשבת שבין ר"ה ליוה"כ מפטירין שובה ואם חל ר"ה ביום ב' וג' שאז יש שבת בין יוה"כ לסוכות שקורין בו האזינו מפטירין וידבר דוד:

25אם בשבת ראשונה שאחר י"ז בתמוז שצריך להפטיר דברי ירמיה טעה והפטיר הפטורת השבוע אזי בשבת שלאחרי' יפטיר דברי ירמי' וגם שמעו שהם סמוכות זו לזו ואם בפ' עקב טעה ולא קרא הפטורת ותאמר ציון יש לה תשלומין לקרותה בפ' שופטים עם הפטורת אנכי אנכי ויתחיל ותאמר ציון ואח"כ יאמר הפטורת אנכי כו' וכן אם בפ' שופטים טעה ולא קרא פ' אנכי יש לה תשלומין בהפטורה של פרשת נצבים ויתחיל קומי אורי ויקרא עד סוף שוש אשיש והטעם בכל אלה לפי שהם סמוכים זו לזו:

26יש מקומות נוהגין כשיש חתונה באותו שבת דוחין פ' השבוע ואומרים הפטורת שוש אשיש ומ"מ אין לדחות מפניה הפטורת ד' פרשיות או של ר"ח או מחר חודש או פ' שירה או דרשו נו"ע ארק"ש שובה ואצלנו אין נוהגין לדחות פ' השבוע כלל ומפטירין אף בחתונה פ' השבוע כדרכו:

27קריאת הפטורה בנביא יש לאומר' בנגינות הטעמים. והפטורת חזון נוהגין לומר בניגון התאוננות וקינות וכן הפטורת ט"ב אסף אסיפם אומרים בניגון איכה:

28כשאומרים הפטורה בנביא אין מדלגין מנביא לנביא דהיינו שיאמר מקצת ההפטורה בנביא זה ומקצת ההפטורה בנביא אחר ובתרי עשר מדלגין מנביא לנביא ובלבד שלא ידלג למפרע ולכן בשבת שובה יש נוהגין שאחר הפטורת שובה שהוא סוף הושע אומרים תקעו שופר בציון שהוא מנביא יואל ויש מוסיפין עוד פסוקים מי אל כמוך שהם מנביא מיכה:

29ההפטורה בנביא לא יקראו אות' בשנים דהיינו שאחד קורא פסוק אחד והשני פסוק אחד בדילוג כי המפטיר שקרא בתורה צריך שיקרא כל ההפטורה ואם נשתתק המפטיר באמצע ההפטורה צריך לחזור ולהתחיל ממקום שהתחיל הראשון וכן הדין בקריאת ס"ת כמבואר בסימן ק"מ ולענין ברכה יש מחלוקת הפוסקים וקצרתי בזה לפי שאינו מצוי ואם קראו למפטיר וקרא בתורה ובירך ונודע שאינו יודע לומר ההפטורה יכול אחר לומר ההפטורה בברכותיה אבל לכתחלה לא יעשה כן ואם אין שם מי שיודע להפטיר רק אחד מאותן שכבר עלו נתבאר בסעיף ד' איך יש לנהוג בזה:

30כבר נתבאר שאין לקרות שנים לתורה וכן למפטיר ובש"ת שקורין שנים יאמר אחד הברכות והשני ישתוק ויענה אמן ויכוין לצאת בברכתו של זה ויש שמחלקים ביניהם הברכות שיאמר האחד ברכות שלפניה והשני ברכות שלאחריה אבל מ"מ ברכות אחרונות עצמם אין לחלקם לשני הקרואים אלא אחד יאמר כולם והשני יענה אמן ויכוין לצאת:

31אם המפטיר אמר הברכה שלפניה ע"ד לקרות הפטורת פ' השבוע והזכירוהו שהפטורה אחרת צריך לקרות היום א"צ לחזור ולברך:

32אם היו עשרה בשעת שהתחיל ברכת הפטורה ויצאו מקצתן יגמור ההפטורה עם הברכות אבל אם לא היו עשרה בעת שרוצה להתחיל הברכה אע"פ שקרא בתורה למפטיר ובירך לאחריה ביו"ד ויצאו אח"כ מקצתן לא יאמר הברכות כלל רק יקרא ההפטורה בלא ברכה ועיין לעיל בשער ז' סעיף ל"ח:

33מעיקר הדין הוא שזה שעלה למפטיר הוא בלבד יאמר ההפטורה בנביאים והצבור ג"כ יאמרו אחריו בלחש ובמדינתינו נהגו שהכל אומרים ההפטורה עם המפטיר ביחד בקול רם רק המפטיר ממתין בפסוק אחרון עד שיסיימו הצבור ואז הוא מסיים איזה תיבות בלבד כדי שישמעו הצבור התחלת ברכת ההפטורה ואין זה מנהג וותיקין רק מחמת חסרון ידיעה ונכון לבטל המנהג ולכתחלה יש לנהוג שהמפטיר יאמר ההפטורה בנביאים בקול רם כדרך הקורא בס"ת והצבור יאמרו אחריו בלחש מתחלת ההפטורה עד סופה ועכ"פ טוב שיהיו עשרה העומדים סמוך להמפטיר שישמעו לקול האומר ההפטורה ויענו אחריו בלחש שיהי' נידון כמו קריאה בצבור וגם יש שמוסיפים על המנהג ועושין שהות באמירת ההפטורה שאף אחר שסיים המפטיר ההפטורה והתחיל הברכות אין רוצים להפסיק מאמירת ההפטורה ולא יפה הם עושים שאם אומרים בקול רם אינם שומעים קול דברים בהתחלת ברכות המפטיר ולפעמים גורמים שגם אחרים הסמוכים להם אין שומעים ואף אם מנמיכים קולם קצת בתחלת הברכות מ"מ הם בעצמם אינם שומעים לכן יש לנהוג כי מיד שישמע שהמפטיר סיים ההפטורה ומתחיל הברכות אע"פ שהוא עדיין לא סיים יהי' מתון בשתיקה עד שיסיים המפטיר הברכות ואח"כ יסיים הוא אמירת ההפטורה, וגם המפטיר יהי' זהיר שלא להתחיל אמירת הברכות עד שיפסיק קול ההמון הרב לגמרי:

34כשיסיים המפטיר ההפטורה לא יסלק מלפניו הס' שאמר ההפטורה מתוכו עד אחר שיגמור הברכות שלאחריה שיהי' נראה שמברך על ההפטורה שאמר מתוך הספר וטוב שיהי' נשאר פתוח ועכ"פ אין לסלק הספר משם לגמרי:

35בברכות שלאחריה אין לענות אמן אחר שכל דבריו אמת וצדק שאין זה סיום הברכה אלא לבסוף בא"י האל הנאמן כו' היא סיום ברכה זו שפותחת בברוך וחותמת בברוך והשלשה ברכות שלאחריה רחם שמחנו על התורה חותמין בברוך ואין פותחין בברוך כדין ברכה הסמוכה לחברתה וטוב שלא לעשות הפסק בסיום אמת וצדק רק לומר בתכיפה אחת נאמן אתה:

36בסיום הברכה יש נוסחאות שכתוב בהם כי אל נאמן ורחמן אתה ויש שכתוב בהם רק נאמן לבד שיהיה סמוך לחתימה מעין החתימה ממש וזה נכון יותר ומ"מ מי שאומר ורחמן אין מזניחין אותו וגם יש ספרים שכתוב בהם שלא יכבה נרו ויש כתוב לא תכבה ואין להקפיד בזה כלל כי פעמים נמצא בכתוב כך ופעמים כך:

37ר"ח שחל בשבת אין המפטיר מזכיר של ר"ח לא באמצע ולא בחתימה וכן בשכת חה"מ של פסח אינו מזכיר של יו"ט כלל רק אומר ברכת על התורה כמו בשאר שבתות אבל ביו"ט וכן ר"ה ויה"כ מזכיר של יו"ט ור"ה ויוה"כ באמצע וכחתימה ואין חותמין ביוה"כ בא"י מלך מוחל כו' רק בא"י מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויוה"כ ובמקומות שנהגו לחתום מלך מוחל כו' אין לשנות מנהגם. וגם בחוה"מ סוכות שימי חוה"מ הם חלוקים בקרבנות המוספין וגומרים את ההלל בכל יום מימי חוה"מ לכן מזכירים בברכות ההפטורה של יו"ט ואומר על התורה בנוסח של יו"ט שחל בשבת.

38בהפטורה של שבת מסיימין יתברך שמך בפי כל חי תמיד לעולם ועד בא"י מקדש השבת וא"צ לומר סמוך לחתימה ושבת קדשיך באהבה כו' וכן ביו"ט אבל בר"ה וכן ביוה"כ שחרית מסיימין ודברך אמת וקים לעד בא"י כו' ובמנחת יו"כ נוהגין שלא לומר רק עד על התורה ואין אומרים על התורה כלל ואין חילוק בזה בין אם חל יוה"כ בחול או בשבת:

39בשבת וי"ט ור"ה ויוה"כ צריך כל אדם לכוון לברכות הקוראים בתורה ולברכות המפטיר ויענה אחריהם אמן ויעלו לו להשלים מנין מאה ברכות שחיסר מנינה בשבת שאין מתפללין י"ח:

40אם נמצא טעות בס"ת בקריאת המפטיר בשבת או ביו"ט נתבאר דינו בשער וא"ו ושער ח' ואם נמצא פסול באמצע קריאת הסדרה ואין שם ס"ת אחרת וקראו עד גמר הסדרה בספר הפסול וכן ביו"ט שקראו עד גמר הפרשה בספר הפסול מ"מ לא יקרא ההפטורה בברכותיה רק יאמרו ההפטורה בנביאים בלא ברכה:

41אסור לספר אפי' בד"ת בעת שהמפטיר קורא בנביא עד שישלים כמו בעת קריאת התורה:

42נוהגין שמי שיש לו יאר צייט בשבת הוא עולה להמפטיר בנביא וכן אם יש לו יא"צ בשבוע שאחריו הוא עולה להפטי' בשב' שלפניו ויש מקומות שנהגו שאם אחד יש לו יא"צ של אביו ואחד של אמו זה שיש לו יא"צ אחר אביו הוא קודם ובמקום שאין מנהג מטילין גורל ואין חילוק אם האחד ת"ח וגם אם זה מת קודם והוחזק בנו לעלות למפטיר אלא שוים הם:

43אין לטלטל ס"ת מבה"כ למקום אחר ואפילו לבה"כ אחר אפי' ע"ד לקרות בה שמה אפילו לצורך בני אדם החבושים בבית האסורים ורוצים לשמוע קריאת התורה בר"ה ויה"כ אסור ודוקא אם לוקחים אותה רק לקרות ואחר הקריא' יחזירוה מיד אבל אם לוקחי' אות' למקום אחר ע"ד שלא להחזירה רק קובעים לה שם מקום הנחתה שמה כגון שמניחין שם ארון או חביות המיוחד לה ותעמוד במקום ההוא איזה ימים אין בזה פגם לס"ת מאחר שמיוחד שם מקום קביעות לנוח שם ולקריאתה:

44אם אדם חשוב הוא חולה קצת שאינו יכול ליכנס למקום שהיה רגיל להתפלל וצריך להתפלל בביתו לפי שעה ומתאספין אליו עשרה רשאים להביא הס"ת אצלו לקרות בה ולהחזירה למקומה וכן אם אדם גדול מתארח בעיר לפי שעה רשאים להביא ס"ת בשבילו:

45אם עת צרה לצבור כגון עצירת גשמים וכיוצא בזה ח"ו ורוצים להוציא ס"ת לבה"ק לעורר רחמים אין לעשות כן אף אם יש להם ס"ת מוחזק בכשרות:

46יש נוהגין כשנותן ס"ת חדשה לבה"כ אזי מוציאין הס"ת שבארון והולכין עמהם לקראת הס"ת החדשה וכן בש"ת מביאים לפעמים מבה"כ אחת לאחרת בכדי שיהיה שבעה ס"ת להקיף התיבה אין למחות בידם ומ"מ כשרוצים ללכת לקראת ס"ת אין להוציאם לחוץ לבה"כ רק עד פתח בה"כ או בעזרה שלפני בה"כ ולא יותר: