שערי היחוד ואמונה, שער חמישי י

1והנה בחינת חכמה הנקרא חיה שהוא בחינת אבא ואמא עילאין נחלקין לשני בחינות בחינה ראשונה היא בבחינת כח הנעלם שהיא בבחינת מקיף לכל הכלים עם האורות דאצילות ובחינה שניה מה שמתפשט מחכמה זו לבחינת חיות של הזעיר אנפין שהוא בחינת הכלים ומחיות הזה מתנהג כל האצילות שהוא כחו יתברך הנמשך בבחינת חיות העולמות בכל פרטי הנהגות העולמות ובחינה המתפשט בכלים האלו הוא הנקרא ישראל סבא ותבונה הנמשכין במוחין דזעיר אנפין שהוא חכמה ובינה דזעיר אנפין דהיינו השכלת והבנת של המדות שהם חסד וגבורה אשר הם חסדו וגבורתו יתברך אשר בהם מנהיג עולמו כמאמר הזוהר בחסד וגבורה אתברי עלמא והשכלתו יתברך בבחינת חסדו וגבורתו באיזה אופן יהיו נמשכים החסד וגבורה האלו אשר המדות מתנהגים על פי חכמה ובינה וחכמה ובינה אלו נקראו כלים ובתוך החכמה הזו נמשך אורו יתברך בבחינת חיות והחכמה והבינה אלו נקראו ישראל סבא ותבונה הנמשכים מכח החכמה הנעלמה:

2והנה החכמה ובינה שהם המוחין הגם שנערכים בבחינת כלי הזעיר אנפין מצד שהם עיקרים להנהגת המדות אף על פי כן עיקרם הוא מבחינת חכמה ובינה הנעלמים והם הם כלי המוחין מהאור הנמשך בהם בכח ההתחברות אשר בכח החכמה אבל מצד שעיקר החכמה והבינה הם לצורך מדותיו יתברך נערכים בבחינת כלי הזעיר אנפין ולכן הם באים בסוד תוספת שהוא בחינה נוספת על מהות הכלים המתגלים מבחינת חכמה הנעלמה ולכן כלי המוחין פעמים שהם נחשבין מבחינת הזעיר אנפין ופעמים שהם נערכין ממהות הבינה כאשר יעויין בעץ חיים כמה אופנים שונים בזה כי מצד שעיקר התמשכות אורו יתברך בהמדות להיות נמשך בחסדו וגבורתו הוא על ידי הבינה אשר היא המחברת אור אין סוף בכלי המדות ועל ידי בחינת נביעו הנובע מרצונו יתברך שהוא התקשרות האור עם הכלי בבחינת פלא כמבואר לעיל נמצא עיקר הנהגות המדות וקישורם עם האור הוא על ידי הבינה לכן נחשבת בחינת הבינה זו המתפשטת בהמדות ופועלת בהם לבחינת כלי המדות ומצד שהבינה היא בחינת תוספת המדות הנמשך מכחו יתברך שבבחינת רצונו בבחינת השכלה וטעם להמדות נקראו בבחינת נצח הוד יסוד דבינה:

3ויובן זה על פי משל מאדם הנמשך בחיותו לאיזה מדה דהיינו אהבה וכו' הנה האהבה היא רק טבעית אבל בכדי שיהיה נמשך בחיות נפשו להמדה מוכרח להשכיל ולהבין אופן הדבר שנמשך בה והשייכות אשר יש לו להדבר מצד רצון הנפש בה והנה כאשר בא לבחינת הבנה הרי יש בבחינת הבנתו כמה מיני אופני התמשכות אשר אינם בערך המדה ואם יהיה נמשך עם חיות נפשו בבחינת הבינה לא יהיה נמשך בפרט המדה הזאת ולכן מוכרח לסלק חיות נפשו הנמשך בהבנה זו ויהיה נמשך בבינתו להתבונן מצד המדה בעצמה ועיקר חיות נפשו נמשך דוקא להמדה בפרט אשר לזה היה עיקר כוונתו ולא להתמשך בחיות נפשו הנמשך בההשכלה כי אם דייקא להתמשך בחיותו בהמדה ובה יהיה עיקר התקשרותו על ידי בינתו זו הנמשכה מחכמתו הנעלמה הנובעת מרצונו בבחינת התקשרות המדה עם האור.

4והנה בחינת הבינה הזאת מוכרחת היא להתפשט בכל המדות הן בבחינת חסדו הן בבחינת נצחונו וכו' שכל התנהגותם והתקשרות נפשו בהם הכל הוא על ידי הבינה הנזכר לעיל. והנה בכל הבחינות יש בהם ראש תוך סוף דהיינו בהאהבה עצמה יש שלשה בחינות דהיינו בחינת הראש שבהמדה הוא כוונתו שבהמדה והתוך שבהמדה היא המדה עצמה בעצם טבעית מהותה ובחינת הסוף הוא התקשרותה להדבר שאוהב וכן בבינה עצמה יש בה גם כן ראש תוך סוף כנזכר לעיל דהיינו ראש הוא השכלתה העיקרית בבחינת השכלה להשכיל מהות העיקרית והתוך הוא המדות שבהשכלה דהיינו שמשכיל שזה טוב ונצרך אליו והסוף הוא ההסכם חזק שבשכלו להמשיך עצמו לזה והנה בבחינת המדה בעצמה בלי השכלה הרי לא נגלה הבחינת ראש שהוא הכוונה של המדה אך בהתגלות הבנתו אז נתגלה גם כן בהמדה בעצמה כוונת אהבתו ורצונו שבהמדה אשר הראש שבבינתו שהוא השכלתו מתחבר עם ראש של המדה ונעשה מהות ובחינה אחת בבחינת כוונתו וחפץ האהבה שיש לו והתוך של הבנתו מתחבר עם התוך שהוא עצם המדה שהוא בחינת האהבה בעצמה ונעשים גם כן בחינה אחת דהיינו שמבין עצם האהבה וכן הסוף של המדה נתגלית גם כן על ידי הסוף שהוא הסכם המדה ונעשה הכל אחד ובכלל התגלותה היא רק מדה כי אם שנתגלית אופנה ומהותה על ידי הבינה לכן אפילו הבינה נחשבת לגוף המדה:

5והנה מזה המשל יובן הנמשל למשכיל למעלה כי עיקר בניינו של העולם הוא על ידי מדותיו יתברך שהם חסדו וגבורתו ותפארתו וכו' והנה המדות אינם כי אם כלים סתם להמשכת אורו יתברך בבחינת חסדו וכו' לצורך בריאות העולמות אבל בכדי שיומשך אור אין סוף ברוך הוא בבחינת מדותיו אשר הם אינן ערך מצד הכלים כי אצלו לאו מכל אילין מדות כלל אך מצד שרשם אשר הם מצד רצונו יתברך שלמעלה מן החכמה והבנה כי אם מצד שעלה ברצונו יתברך וברצונו יתברך מתקשרים בקשר נפלא בבחינת פלא לכן בכדי שיומשך אור אין סוף בהמדות שהם הכלים ויתייחד בהם ביחודא חד נובע מרצונו יתברך חכמה ובינה הנעלמים ומתמשכים בבחינות המדות בכדי שעל ידי הבינה הזו הנמשכת בהמדות שהוא מכוונתו יתברך ורצונו בהמדות נמשך אור אין סוף ברוך הוא בהם בבחינת הנהגות כל העולמות ולכן מוכרח להיות מקודם המשכתו יתברך בבחינת השכלה והבנה הנמשך מרצונו יתברך ואחר התמשכותו יתברך בבחינת חכמה ובינה אז בבחינת נצח הוד יסוד של החכמה ובינה דהיינו ההשפעה שיושפע מחכמה ובינה לצורך התגלות מדותיו יתברך נמשך בבחינת השכלת והבנת המדות בבחינתם איך יתמשך בחסדו ובאיזה אופן יהיה החסד ועל ידי הבינה זו נתעוררו כביכול חסדו וגבורתו.

6והנה מצד שעיקר הכוונה מאתו יתברך דייקא בבחינת המדות שהם עיקר הבנין מוכרח כביכול לסלק התמשכותו יתברך בבחינת אור אין סוף בבחינת נצח הוד יסוד דבינה כי אם יומשך אורו יתברך בבחינת כלי הבינה מצד בחינת השכלתו הלא יש בבחינת השכלתו המשכות עד אין קץ בבחינת אין סוף ברוך הוא אשר אינו בערך מדות כלל כי בחינת הבינה היא הבנת קישורי הכחות עם אור אין סוף בקשר נפלא מצד כחו הפלא ואם לא היה כביכול הסתלקות האור מערך בינה כביכול לא יתמשך בערך המדה לכן מוכרח להיות ההמשכה מאור אין סוף ברוך הוא דייקא בהמדה וכל התמשכותו אפילו בבחינת הבנתו יתברך עיקרו הוא להחסד וכו' רק שעל ידי הבנה הזו מתמשך בהחסד דייקא נמצא נצח הוד יסוד דבינה נעשו כלי לאור המשכתו יתברך בבחינות המדות אשר על כן נצח הוד יסוד דבינה נערכים מכלי הזעיר אנפין:

7ועל זה מבואר בעץ חיים שכאשר נצח הוד יסוד דבינה נעשו מוחין לזעיר אנפין מסתלק אור הנצח הוד יסוד דבינה ונמשך בבחינת נצח הוד יסוד דבינה אור המוחין דזעיר אנפין בסוד וראיתן על האבנים שירכין דבינה מצטננין והאור המסתלק מנצח הוד יסוד דבינה נעשה להבינה נצח הוד יסוד חדשים כי אמת הוא שנצח הוד יסוד דבינה מצד כלי הזעיר אנפין נערכין מצד הזעיר אנפין ואור אין סוף ברוך הוא הנמשך בהנצח הוד יסוד הוא אור המדות שהם הזעיר אנפין אבל אף על פי כן מוכרח להיות אור אין סוף גם כן בבחינת השפעת הבינה להתמשך בבחינת הבינה הזאת בכדי לחבר אור אין סוף עם הכלים בקישור אחד על ידי עצם הבינה שלמעלה מן המדות אבל ההתמשכות הוא למעלה מן הכלים דזעיר אנפין ונעשה בחינת כתר עליהם ועיין בעץ חיים בשער הצלם בענין הלמ"ד אשר בחינתו מנצח הוד יסוד דבינה החדשים והבן היטב.

8והנה הנצח הוד יסוד דבינה המתמשכים בזעיר אנפין ומתחברים עם כלי המדות נעשו ממש בחינת מדות שהם בחינת זעיר אנפין כי בבחינת מדות דהיינו בבחינת חסד יש בהחסד הזה גם כן בחינת ראש ובחינת תוך ובחינת סוף בחינת ראש החסד הוא כוונת חסדו יתברך ובחינת התוך הוא עצם חסדו יתברך ובחינת הסוף הוא השפעת והתקשרות חסדו יתברך להיות נמשך בעולמות על ידי מדת החסד הזה אבל כל זמן שלא נמשך השכלת והבנת החסד הנמשך מרצונו הרי לא נגלה במדת חסדו כי אם מדת החסד בלבד דהיינו שיש בכחו יתברך בחינת החסד אבל כאשר נגלה מכחו יתברך הבנת החסד הזה וכוונתו אז נתגלה גם כן כוונתו שבבחינת חסד בעצמו ומתחבר עם ההשכלה וההבנה ונעשה חסד אחד:

9והנה בבחינת נצח הוד יסוד דבינה יש גם כן בחינת ראש תוך סוף והם הנקראים תלת פרקין דבינה דהיינו עצם ההשכלה והבנה הנמשך מרצונו יתברך בהשפעתו יתברך לבחינת חסדו כו' והבנת החסד מצד עצמו להבין עצם החסד אשר בכחו יתברך ויש בהבנה זו גם כן להבין השפעת חסדו זה להתגלות ולכן בהתמשכות הנצח הוד יסוד דבינה מתחבר ההשכלה של הבינה שהוא פרק העליון עם פרקים העליונים דחסד ונעשה ראש החסד וגם כן פרק האמצעי עם בחינת עצם החסד שהם שני פרקים האמצעים ונעשה גוף החסד וכן פרק התחתון דבינה עם בחינת ההשפעה של החסד ונגלה בחינת ההשפעה כי שלא בבחינת הבינה לא היה מתגלה בחינת כוונת החסד וגם לא היה מתגלה בהעצם שהוא התוך כי אם רק בחינת כח המדה בעצמה וכן בהשפעה לא נתגלה כוונת ההשפעה:

10לכן המדות שהוא הזעיר אנפין לא היו כל בחינותיו כי אם ששה מדות וראש תוך סוף שבו לא נתגלית בו ההבנה כי אם כלי ההמשכה בלבד ולכן בכל הבחינות לא היו רק שני פרקין כי היה חסד התגלות הבנה אבל בהתגלות ההבנה אז נתחברו ונגלו בכל בחינות ההבנה שבהחסד ונעשה בעל תשע ספירות באופן התחברות הנזכר לעיל כי בכל בחינות המדות הן בראש ובתוך ובסוף מוכרח להיות התגלותם דייקא על ידי הבינה כנזכר לעיל ולכן מבואר בעץ חיים שבעת ההגדלה מתחבר פרק עליון דבינה עם שני פרקין העליונים דחסד ונעשו כלי חכמה דזעיר אנפין ופרק אמצעי דבינה נתחבר עם שני פרקים האמצעים ונעשה מזה כלי חסד דזעיר אנפין ופרק התחתון דבינה נתחבר עם שני פרקין תתאין ונעשו כלי נצח דזעיר אנפין וכן בקו שמאל וכן בקו אמצעי והמבין יבין: