שערי היחוד ואמונה, שער חמישי יא

1והנה הבחינת נצח הוד יסוד דבינה מוכרח להיות אפילו בבחינת קטנות דזעיר אנפין שהם רק בחינת גילוי המדות לבד מוכרח להיות בזה הגילוי חכמה והבנה דהיינו בבחינת גילוי המדה נגלה לאיזה דבר היא המדה ובאיזה אופן כו' כמו שאנו רואים בחוש שאפילו בקטן שבקטנים כל הנהגתו הוא רק על פי מדותיו הנה נראה בזה שיש לו איזה השכלה למדותיו ואפילו בבהמה שכל מהותה אינה רק מדות ואף על פי כן אנו רואים שיש לה איזה דעת והשכלה מה שתאהוב ומה שלא תאהוב ולברוח מדבר המזיק אותה וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ידע שור קונהו שאפילו הבהמה מכרת רבונה ומכרת מקומה ודירתה ויש בהם גם כן חילוקים בהשכלתם כמאמר רבותינו זכרונם לברכה האי תורא פקיחא הוא ויש שור חרש שוטה וכו' אך אף על פי כן אינם נערכים בבחינת דעת וחכמה כלל מצד שעיקר הנהגתה הוא רק על ידי טבעה וכן בקטן עיקרו הוא הטבעית לאהוב וכו' וההשכלה טפילה להמדה הטבעית דהיינו שיבין אהבתו כו':

2כן הוא כביכול אפילו בעת קטנות זעיר אנפין דהיינו שאינם נגלים מכחו יתברך בהנהגות העולמות כי אם החסד והגבורה לבד ולא נגלה כוונתו יתברך בבחינת החסד והגבורה אף על פי כן כל הנהגות חסדו יתברך וגבורותיו כו' הוא על בחינת סדר העולמות בכל פרט רק שאינו נגלה כי אם חיצוניות המשכתו יתברך בעולמות ולא נגלה על ידי העולמות כוונתו יתברך ובינתו בבחינת ההנהגה כי אם נגלה רק בבחינת טבע העולמות ולא נגלה רק הטבעית של כל בחינה ובחינה שבעולמות אבל ההשכלה וההבנה והדעת שהוא התגלות יחודו יתברך בהעולמות ואשר כל הנבראים אינם מתנהגים על פי הטבע כי אם על פי מכוון מאתו יתברך כדי שעל ידי העולמות יהיה נגלה יחודו יתברך בהם אשר לכוונה זו נבראו ועל ידי הכוונה זו נמשכים כל ההטבעות של כל הנבראים כמו שכתוב כולם בחכמה עשית וכמו שכתוב כל פעל הוי"ה למענהו בחינת כוונתו זו לא נגלה בבחינת המשכת מדותיו יתברך:

3וכאשר לא נגלה התגלותו יתברך כי אם בבחינת הטבעה שהוא על פי מדות נקרא התגלות הזעיר אנפין בבחינת קטנות בלבד בבחינת שש קצוות בלי התגלות הראש שהם חכמתו ובינתו ודעתו יתברך שבבחינת העולמות אבל כשנגלה חכמתו ובינתו יתברך בבחינת התגלות העולמות דהיינו שנגלה כח התקשרותו יתברך בהעולמות אז נתגדלו המדות שהם הנהגות טבעיות העולם בבחינת חסדו וגבורתו ונגלה בהם בחינת חכמתו בינתו דעתו וכוונתו יתברך אז נתגלה ראש המדות שהם בחינת הנהגתם כו':

4והנה כבר נתבאר לעיל שיש בבחינת התגלות חכמתו ובינתו יתברך בבחינת עולמות גם כן שני בחינות בחינת חיצוניות ופנימיות ולכן יש שני בחינות הגדלות המדות דהיינו הגדלה אחד הוא להבין התקשרותו יתברך ויחודו בכל פרט בבחינת הנבראים אשר נמשך בהם אור אין סוף מצד יחודו בהם ומתייחד בהם בבחינתם הנגלים בבחינת עולמות:

5והגדלה השנייה הוא התגלות פנימיותם של העולמות אשר מצד הפנימיות הרי אין הכלים נערכים כלל לבחינה ומהות נבדל כי אם שהכל הוא עצמותו ברוך הוא לבדו ואפילו מצד הכלים נגלה שאין עוד מלבדו ויש בבחינה הזאת כל בחינות ההתגלות שבבחינת התגלות חיצוניות העולמות בבחינת כלים שלהם הנגלים למהות נבדל רק שהם מתקשרים ביחוד כמו הנפש בגוף אשר יש בזה קטנות וגדלות כן יש בבחינת הפנימיות גם כן בחינת קטנות וגדלות דהיינו התגלות המדות בלי התגלות ההשכלה בהם ויש בהם התגלות ההשכלה והתגלות המדות שבבחינת פנימיות ונקרא בחינה זו בחינת אהבה רבה אשר אהבה הזאת היא לצאת מגדרי הכלים ונקראת בהמה רבה שלפני אצילות כמבואר בספר הקדוש ליקוטי אמרים מאדונינו מורינו ורבינו נשמתו עדן ויש בזאת האהבה בחינת ראש שהם החכמה בינה דעת להבין ולהשכיל עצמותו ברוך הוא בבחינת הבנה שלמעלה מן הכלים. והנה בבחינה הראשונה המוחין הם מנצח הוד יסוד דישראל סבא ותבונה ובבחינה שנייה שהוא מצד הפנימיות המוחין המה מנצח הוד יסוד דאבא ואמא עילאין:

6וכן בבחינת רצונו יתברך המתמשך בבחינת הכלים אשר מצד רצונו יתברך הוא כל הנהגות העולמות יש גם כן שני בחינות הנזכרים לעיל בחינת חיצוניות הרצון ובחינת פנימיות הרצון כי על ידי בחינת רצונו יתברך נמשכים כל המוחין הן מצד הפנימיות והן מצד החיצוניות ובתוך כל הבחינות הנזכרים לעיל ועל ידיהם נמשך אור אין סוף בבחינת זעיר אנפין שהם בחינת הכלים שהם מדותיו יתברך אשר המה בניינו של עולם והתקשרותו וסדרו אשר סידר המאציל ברוך הוא לצורך חיות העולמות וכוונתו יתברך בהם: