שערי היחוד ואמונה, שער חמישי יג

1והנה בבחינת גדלות זעיר אנפין הגם שעיקר הגדלות הוא בכלים הפנימים בהמשכת אור אין סוף בהם על פי לבושים דחכמה בינה ודאריך אנפין כנזכר לעיל נמצא שכל עיקר הגדלות הוא מצד שנגלה חכמתו ובינתו יתברך ביתר שאת בהכלים כמו כן אפילו הכלים מתגדלים בערכם הן בפנימיות הכלים הן בחצוניות הכלים:

2ויובן זה על פי משל מהחכם המצמצם חכמתו להשפיע להתינוק אזי הוא מדבר בערך התינוק והנה בחינת הדבור הוא חצוניות הכלי אשר על ידו ממשיך חכמתו וכו' והנה בבחינת דיבור יש גם כן בחינת הכלים שמצד החצוניות דהיינו אותיות הדיבור וצירוף הדבור לתיבה וצירוף התיבות באופן הנאות והנה כאשר אינו נגלה כי אם הדבור בחצוניות ואינו נגלה מתוכו כוונת המשפיע וחכמתו בזה הנה הדבור הוא בתכלית הקטנות אבל כשנתגלה כוונתו וחכמתו בזה אזי הדבור בבחינת חצוניותו מתגדל גם כן דהיינו שעל ידי החכמה הנתגלה מבין דיוק הדברים וצירופיהם וצירוף התיבות ומבינים שהכל הוא בדיוק ואז נתגדל אפילו החצוניות להתגלות המכוון בהחצוניות ואדרבה מבחינת החצוניות כשתדייק בכל כוונת הצירוף יכול להשכיל מזה יותר חכמה:

3כן הוא כביכול כידוע ומבואר לעיל שחצוניות הכלים הנקראים בשם גידין ועצמות שהוא התגלות הנגלה בעולמות בבחינת חיצוניות והתחברותם בבחינת חיצוניות בטבעם והשכלתם וכמו שמבואר לעיל עיין שם כשאינו מתגלה על ידם כביכול מדותיו יתברך וחכמתו וכוונתו בהם אזי נראים לחיצוניות גמור בבחינת קטנות אבל אם יתגלה כביכול אלקו"תו יתברך על ידי הכלים ובחינת יחודו בהם אז אפילו בחיצוניות שנתגלו פרטי כוונת סדורם וכחותיהם והרכבתם וגידולם וסיבובם מזה יושכל כוונת הבורא ברוך הוא בהם דייקא מצד חצוניות כמו שכתוב כי אראה שמיך כו' וכמו שנאמר בשלמה המלך עליו השלום וידבר על העצים ועל האבנים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר בקיר כי מחמת גדולת חכמתו נגלה לו כל פרטי ההתגלות אפילו מצד חיצוניות גידולם ואופנם מחמת השכלת פנימיות החכמה נגלה אליו גם כן כל פרטי החכמה שמצד החיצוניות ממש:

4ולכן מבואר בעץ חיים שבבחינת גדלות דזעיר אנפין האמיתי נתגדלו כל פרטי אברים החצונים של זעיר אנפין ופרטי אברים הפנימים עד שנעשו רמ"ג כלים וחמשה חושים המתגלים באברים נשלם רמ"ח ומהכלים האלו הם רמ"ח מצות עשה כאשר תעיין בשער פרקי הצלם אשר אברים החצונים נתגדלו באורך וברוחב ונעשו כל אחד כ"ז כלים ושלשה פעמים כ"ז הוא פ"א וכו' עד שנשלמו לשלש פעמים פ"א ונעשו רמ"ג והיינו כידוע מאמר הזוהר שבאורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא ולכך לא יש בחינה בעולם בבחינת ברואים הנגלים שאין לו כביכול כוונה מיוחדת וטעם מכוון בבריאותו בכדי שיתגלה על ידו רצונו יתברך שהוא בחינת התורה נמצא יש בכל פרט טעם ידוע מאת הבורא ברוך הוא בכדי שעל ידו יתגלה התקשרותו יתברך על ידי התורה והמצות אבל כשהתגלותם של העולמות בבחינת קטנות שהוא בחינת חיצוניות ולא נגלה יחודו יתברך בהם והתקשרותו בבחינת כוונתו יתברך שהוא בחינת רצונו וחכמתו יתברך שבבחינת הכלים שהם בחינת העולמות אז נגלים העולמות בבחינת קטנות גמור:

5אבל כשנגלה על ידי הכלים יחודו יתברך וכוונתו ורצונו אז נגדלו כל הכלים בכל פרטיהם אפילו בבחינת חיצוניות להיות נגלה על ידם רצונו יתברך דהיינו שכל בחינת התקשרותו יתברך הנקרא בבחינת אדם שהוא כח קישור העולמות בכחו יתברך על ידי בחינת הכלים כמבואר לעיל נגלה על ידי כלים החיצונים רצונו יתברך ויש מצות שתלוים בעין ויש מהן שתלוים באזן ויש מהן שתלוים בפה ויש בבחינת ידים ויש בבחינת רגלים והכל בבחינת חיצוניות ויש מהן שתלויין בלב ויש מהן בכבד שהם בחינת כלים הפנימים וכן בכל האברים נתגלה רצונו יתברך כי בכל בחינת פרטי העולמות הן בפנימיות הן בחצוניות כולם פעולתם על ידי רצונו יתברך בכל הפרטים וברצונו המה הכל אחד בבחינת יחוד ממש המתקשרים בכח רצונו יתברך בבחינת פלא ואיהו ורצונו חד והתגלות זה הוא על ידי הכלים ויש בבחינת המצות חיצוניות המעשה והוא הנקרא בשר ויש בזה בחינת קישור המצוה שיהיה דוקא באופן זה והכל הוא בבחינת חיצוניות והוא בחינת גידין וגם כן עצם המצוה והשכלתה הוא הנקרא עצם מצד עצם המצוה וכן יש בהם כוונת המצוה שהוא החיות אלק"י הנמשך בהם על ידי כלים הפנימים וכן יש גם כן על דרך הנזכר לעיל מצות התלויות בפנימיות הכלים עם כוונתם שהוא החיות האלק"י הנמשך בהם מאור אין סוף ברוך הוא שהם פנימיות הכלים אשר בתוכם נמשך אור אין סוף על ידי רצונו ואי אפשר להאריך בכל הפרטים והמבין יבין מעצמו ודי למבין:

6ולכן על ידי עבודת ישראל ויחודם ומסירת נפשם מתגלים התורה והמצות וכידוע שלבחינת תורה ומצות נצרך מסירת נפש למסור נפשו על התורה ובזה יגלה עצם חכמתו וכוונתו יתברך ורצונו והוא עיקר גדלות האמיתי כאשר היה במתן תורה אשר אז היה בגדלות אמיתי שנתגלה שער הנו"ן שהוא כתר אמיתי הוא רצונו יתברך שנתגלה בבחינת כתר שהוא רצונו יתברך בבחינת הכלים ובמקומם יתבאר ביותר ביאור:

7והנה דרך כלל נתבאר דהיינו שיש לזעיר אנפין בחינת הכלים חיצונים שהם בחינת בשר גידין ועצמות ויש גם כן בחינת פנימיות הכלים שהם נקראים מוח לב וכבד ובתוכם מתגלים נפש רוח נשמה חיה יחידה ועל כל הבחינות הוא בחינת עור דהיינו כח המחבר לכל בחינות הכלים בקישור אחד בבחינת התגלות כל בחינות הכלים שהוא כחו יתברך שבבחינת העולמות בהתקשרות והתגלות אחד שהוא בחינת עור ונקרא חשמ"ל והוא בחינת מלכות של הכלים שהוא גילוי כל הכחות בגילוי אחד והוא הנקרא זעיר אנפין דאצילות דהיינו כחו יתברך שבבחינת העולמות כאשר הם בכחו יתברך אשר באמת הכל הוא כח אחד שהוא אין סוף ברוך הוא המתקשר ומתייחד בכל אלו בחינות הכלים שמבחינת זה הכח הוא הנגלה בבחינת העולמות ובחינה זו היא מצד העצם דהיינו שבבחינת עצמותו הנערך בהעולמות כל אלו הבחינות הכל הם בכחו יתברך: