שערי היחוד ואמונה, שער חמישי טו

1והנה בבחינת האצילות שהוא בחינת זעיר ונוקבין יש שני אופנים בענין הקטנות והגדלות דהיינו אופן אחד הוא כאשר היה בעת בריאות העולם אשר בעת בריאת העולם נבררו מתוך השבירה כל בחינות קטנות וגדלות דזעיר אנפין המבואר לעיל והיה הזעיר אנפין בכל בחינותיו בבחינת נפש רוח נשמה חיה יחידה אבל כל בחינות ההמה הם רק מצד בחינת החצוניות דהיינו שנגלה כחו יתברך בכל פרטי בחינת העולמות בבחינת יחוד גמור אבל בחינת היחוד זה הוא מבחינת כלים הנגלים בעולמות בסידורם והנהגתם בכל פרטי סידורי העולמות אשר כולם נעשים בחכמה וכוונה מאתו יתברך וזהו הנקצב בעת הבריאה בשיתא אלפי שנין כל ההנהגות אבל עצם כוונתו יתברך לא נתגלה בעת הבריאה כי עצם הכוונה היה בשביל תוספת ההתגלות דהיינו שיהיה נגלה כח עצמותו ברוך הוא הנמשך בבחינת רצונו יתברך והוא בחינת אבא ואמא עילאין שהם בחינת כח הנעלם בבחינת התגלות רצונו יתברך הנגלה בכח השוואתו ברוך הוא לא היה אז התגלות בחינה זו כי עיקר התגלות בחינה זו הוא על ידי עבודת האדם שהוא על ידי העלאת מיין נוקבין בבחינת אתערותא דלתתא אז נמשך מיין דוכרין בבחינת תוספת אור מבחינת אין סוף בעצמו ברוך הוא:

2וכמו שמבואר בעץ חיים שבעת הבריאה היה הבירור ממלכין קדמאין המובחר נתברר בבחינת האצילות ומה שלא היה יכול להתברר בבחינת אצילות נתברר בבחינת בריאה ומה שלא היה יכול להתברר בבחינת בריאה נתברר בבחינת יצירה וכן בעשיה וכן מה שלא היה יכול להתברר כלל נעשו סיגים והם הקליפות וסטרא אחרא והם נקראים מותרי מלכים שלא נתבררו:

3והנה לכאורה הוא תמוה ואינו מובן מה שאמר שלא היה יכול להתברר וכי יש חסרון בחיקו או מניעת היכולת חס ושלום אצלו יתברך הלא הוא כל יכול אשר אין זולתו ואין דבר שחוץ ממנו ואם כן איך אמר שלא היה יכול להתברר אבל הענין הוא היות שעיקר תכלית כוונת הבריאה היה שיתגלה כח שלימותו יתברך מכל הסטרין דהיינו דוקא בבחינת גבול בבחינות מחולקים ואף על פי כן יהיה נגלה בהם יחודו ועוד זאת שיהיה התגלות יחודו ואלקו"תו יתברך מצד הסטרא אחרא דייקא דהיינו לאכפייא לסטרא אחרא ולאהפכא חשוכא לנהורא כו' ולכן בכוונתו יתברך בבחינת שבירת הכלים יש כמה בחינות ואופנים דהיינו אופן אחד הוא שיתגלה יחודו יתברך בבחינת הכלים כאשר הם בכחו יתברך אשר אצלו יתברך אין מסתיר הגבול מצד כחו יתברך בבחינת פלא שהוא כל יכול להתאחד עם בחינות הכלים ביחודא חד ויחודם של בחינת הכלים כמו שהם מתאחדים אצלו יתברך בלי שינוי וריבוי כלל כי הוא אחד בהם זה נקרא אצילות וזהו שהמובחר עלה ונתברר בבחינת אצילות דהיינו בחינת הכלים כאשר נערכים בהתמשכותו יתברך בלי פרודא כלל:

4ויש גם כן כוונתו יתברך בבחינת שבירת הכלים באופן שיתגלו הכלים בבחינת מחולקים דוקא ובבחינת נפרדים דהיינו שיהיו נראים בבחינת יש ויהיו בטלים אצלו יתברך דהיינו על ידי ההשכלה ביחודו יתברך אשר אין עוד מלבדו בחינת כוונה זו שבבחינת הכלים לא היה יכול להתברר בבחינת אצילות שהוא בחינת יחוד גמור מאחר שתכלית הכוונה מאתו יתברך שיהיה ביטולם דוקא בבחינת יש על ידי השכלת אמיתותו יתברך ובחינת כוונה זו נתבררה בבחינת בריאה:

5ויש בהם גם כן הכוונה שיהיו נגלים בבחינת מדות ובבחינת התחלקות שמצד המדות כדי שיהיה נגלה יחודו יתברך על ידי הביטול שמצד המדות דייקא בבחינת אהבה ויראה טבעים בחינת כוונה זו לא היתה יכולה להתברר בבחינת בריאה כנזכר לעיל ונתבררה בבחינת יצירה:

6וכן יש הכוונה בבחינת כלים הנזכרים לעיל שיהיה נגלה דוקא בבחינת עשייה ויהיה נגלה כבודו ויחודו יתברך בבחינת מעשה לכן בחינת כוונה זו לא היתה יכולה לעלות ליצירה כנזכר לעיל ונתבררה בבחינת עשיה ובחינת כוונתו יתברך שיהיה נגלה דווקא בחינת ההיפוך שהוא סטרא אחרא כדי שיהיה נגלה כבודו בבחינת יחודו דוקא מצד ההיפוך בכדי לאכפייא סטרא אחרא ולאהפכא חשוכא לנהורא דוקא אשר מצד כוונתו יתברך בבחינת שבירת הכלים הוא שיהיה התגלות אלק"ותו יתברך דוקא מצד ההיפוך על ידי בחינת לאכפייא ולאהפכא ולא היו יכולים להתברר בבחינת קדושה מצד הכוונה כנזכר לעיל ונקראים סיגים שהם מותרי מלכים שלא נתבררו עדיין והכוונה הוא מאתו יתברך בכדי שיתבררו על ידי עבודת התחתונים כמו שיתבאר לקמן בעזר השם:

7לכן כל מה שמבואר שלא היו יכולים להתברר הוא הכל מצד כוונתו ורצונו יתברך שבבחינת הכלים אבל לא שיהיה חס ושלום חסרון בחיקו ומניעת היכולת חס ושלום וזהו מאמר רבותינו זכרונם לברכה בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד היה יכול להבראות אלא ליתן שכר טוב לצדיקים וכו' דהיינו שעיקר הכוונה הוא שיתבררו ויתגלה אלקו"תו יתברך מצד בחינת הנבראים בבחינת יחודם וביטולם ולאכפייא ולאהפכא כו' כנזכר לעיל ודי למבין והבן: