שערי היחוד ואמונה, שער חמישי טז

1והנה כל בחינות הבירורים הנזכרים לעיל נבררו בעת בריאות העולמות דהיינו המשכות אין סוף ברוך הוא הנמשך בבחינת עולמות בבחינת חיותם והתהוותם בכל סדרי הנהגות עולמות בחוק אשר נקצב מאתו יתברך בכל פרטי הנהגות העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין על פי כוונתו ורצונו יתברך בבחינת פעולות העולמות שנמשך תמיד בבחינת פעולות העולמות בלי הפסק אפילו רגע אחד כי אם היה חס ושלום הסתלקות רצונו וכוונתו יתברך אף רגע היו העולמות מתבטלים וכו':

2ובבחינת בריאת העולמות בבחינת התגלותם יש בבחינתם כאשר הם נערכים בכחו יתברך בבחינת אצילות אשר הם מיוחדים בכחו יתברך נקרא זעיר אנפין דאצילות ויש בבחינת כחו הזה בחינת נפש רוח נשמה חיה יחידה דהיינו בחינת כחו יתברך הנמשך בכלי נצח הוד יסוד שהוא בחינת חיותם של העולמות בבחינת חיות בלבד הוא הנקרא נפש ויש גם כן בבחינת חיות העולמות כחו יתברך הנמשך בבחינת כלי המדות שהם חסדו וגבורתו ותפארתו יתברך הוא בחינת רוח ויש גם כן בחינת כחו יתברך הנמשך בבחינת השכלה שהם כלי המוחין שהם חכמתו ובינתו ודעתו יתברך כמו שכתוב כולם בחכמה עשית בבחינת הבנת ודעת של כל סדרי העולמות המתנהגים על פי חכמה ובינה הוא הנקרא בחינת נשמה ויש בחינת כחו יתברך הנמשך בעולמות על פי בחינת חכמה נעלמה אשר לא נגלה בבחינת כלים דהיינו מה שלא נגלה בבחינת התהוות העולמות והנהגתם כי אם שמתנהגים על פי חכמתו יתברך בבחינת נעלם ומכח הנעלם הזה נובע תמיד בלי הפסק לבחינת חיות העולמות בהם בבחינת התנהגותם על פי חכמה הנגלה בהם בחינה זו הוא הנקרא בחינת חיה וגם יש בכח הזה רצונו יתברך בבחינת פלא המתקשר בבחינת הכלים האלו על פי רצונו יתברך שלמעלה מן ההשכלה וההבנה כי אם ברחינת פלא ומבחינת פלא הזה נובעים החכמה ובינה הנעלמים כמבואר לעיל שהוא כחו יתברך שנמשך בבחינת פלא הזה הוא הנקרא יחידה דזעיר אנפין וכל אלו הבחינות המה מתאחדים אצלו יתברך לכח אחד וכל זה נקרא זעיר אנפין דאצילות שהוא כחו יתברך הנמשך בבחינת כלים בבחינת חיות העולמות וכל בחינת הזעיר אנפין הוא נמשך מבחינת רצונו יתברך הכולל על ידי חכמה ובינה הכוללים הנובעים ממוחא סתימאה שברצונו יתברך אשר עיקר רצונו יתברך הוא לגלות יחודו יתברך ושלימותו על ידי הכלים האלו ועל ידי בחינת רצונו שהוא אריך אנפין עובר אור אין סוף בכלי הזעיר אנפין ומתייחד בהם ביחודא חד:

3וכל עיקר כוונתו ורצונו יתברך בבחינת הכלים האלו הוא בשביל לגלות שלימותו יתברך בבחינת התגלות גמורה בבריאה יצירה עשיה דוקא ורצונו יתברך שבבחינת גילוי זה הוא הנקרא נוקבא דזעיר אנפין ובחינת שכינה שהוא כח הגילוי שבכחו יתברך לגלותם דוקא בבחינת יחוד העולמות מצד הנגלה מכחו ובחינת גילוי הזה הוא בחינת מלכותו יתברך המסתתרת בבריאה יצירה עשיה להסתיר כחו יתברך ולגלותו בבחינת דמיון בבחינת נבראים כמבואר לעיל בכמה מקומות וכח גילוי זה הוא מסתתר אפילו בבחינת סטרא אחרא כמו שכתוב ומלכותו בכל משלה ועוד כתיב רגליה יורדות כו' לחיות הסטרא אחרא שיהיה נגלה ההיפוך כמבואר לעיל אשר זהו עיקר הכוונה וכל הבחינות האלו הם המתבררים בעת בריאות העולמות וכל זה נקרא חיצוניות כי בבחינת הבריאה לא נגלה עצם כוונתו כי אם הסדר הנקצב בבריאה כדי שעל ידי הסדר הזה יהיה נגלה כוונתו ורצונו יתברך האמיתי:

4וכל בחינת קיום העולמות האלו הם על ידי אבא ואמא שהם חכמה ובינה הנעלמים הנובעים מרצונו יתברך שהוא אריך אנפין ממוחא סתימאה דביה לצורך חיות וקיום העולמות וסידורם לכן זיווגם תדיר בלי הפסק דהיינו שמוכרח להיות נמשך כחו יתברך הנעלם בבחינת הבנה להתהוות העולמות וחיותם בלי הפסק.

5ובחינת זיווג זה נקרא בחינת זיווג חיצוניות דאבא ואמא והנה תכלית הכוונה שברצונו יתברך בבחינת הכלים האלו שהם בחינת התקשרותו בעולמות הוא בשביל גילוי אלק"ותו יתברך בעולמות בריאה יצירה עשיה דוקא שיתגלה יחודו יתברך דוקא מצד הנגלה ואפילו בבחינת ההיפוך: