שערי היחוד ואמונה, שער חמישי יח

1ואחר כל הדברים האלה תבין שבבחינת האצילות שהוא כחו יתברך מצד העולמות בבחינת כלים ואורות שהם בחינת זעיר ונוקבין יש שני אופנים דהיינו אופן אחד כאשר היה בעת הבריאה שנבררו העולמות בכל פרטי הבחינות דהיינו אצילות בריאה יצירה עשיה דהיינו כל בחינות המשכתו יתברך שנמשך על ידי אורות וכלים שבבחינת זעיר אנפין אשר על ידי בחינת כלים האלו נפעלו כל פעולות העולמות בכללם ובפרטם והוא יתברך מתייחד עם כל בחינת הנפעלים שנפעלו על פי הכלים ביחודא חד כי אצלו יתברך המה מיוחדים בלי שינוי ופירוד כמו שנתבאר לעיל כמה פעמים והוא הנקרא קודשא בריך הוא ושכינתיה הוא כח הגילוי אשר בכחו יתברך לגלות כל הבחינות והוא הנקרא זעיר ונוקבין והוא בחינת האצילות אשר נבררו מתוך כלים הנשברים אשר נגלו ליש גמור ונפרד ובכחו הגדול בבחינת פלא מתקשר ומתייחד בהכלים בכל הבחינות והיה בבחינת הבירור הזה כל הבחינות של עיבור יניקה ומוחין וכל הבחינות נפש רוח נשמה חיה יחידה אשר הכל נקצב מכחו יתברך בבחינות המשכות העולמות בעת הבריאה בכל השיתא אלפי שני בכל הנהגתם וסידורם וחיותם והתהוותם אשר הכל מתנהג על פי סדר וכולם מתייחדים אליו יתברך בלי שינוי כלל מצד כחו הפלא.

2והנה בחינה זו נברר הן בקטנות והן בגדלות בכל הבחינות וכח הסדר הזה לא סר מהעולמות אפילו רגע ומוכרח להתמשך תמיד אור אין סוף בבחינת כלים האלו בחכמתו ובינתו ודעתו וחסדו אשר כולם מתנהגים בחכמתו וחסדו כו' וחיות זה הוא הנמשך על ידי זיווג חיצוניות דאבא ואמא הנובעים מרצונו יתברך הנקרא אריך אנפין שהוא רצונו יתברך לגלות אלקו"תו יתברך בעולמות התחתונים ובבחינת רצון הזה נכללים כל הכלים האלו ומתקשרים בקישור נפלא בכח אחד מיוחד הנמשך מכח השוואתו יתברך שהוא בחינת מחשבתו הקדומה יתברך אשר עלה ברצונו הפשוט לגלות שלימותו יתברך ומבחינת רצונו יתברך נאצלו הכלים האלו כאשר נתבאר לעיל ובכח הרצון הזה כלולים כל סדרי העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין בכל פרטיהם והתקשרותם זה בזה:

3ובחינת התכללות כל סידורי העולמות והתקשרותם זה בזה הכלולים בכח הרצון דאצילות הוא הנקרא חכמה סתימאה שברצונו שהוא כח סתום אשר אינו בערך התגלות כלל ומבחינת חכמה סתימאה שברצון נובעים אבא ואמא שהם חכמה ובינה הנעלמים בבחינת חיות והתקשרות כל העולמות על ידי הכלים דאצילות אשר מתנהגים כולם בחכמה וכח הנביעו הזה הוא בלי הפסק ולכן מתחברים תמיד דהיינו כחו יתברך הנמשך מחכמה סתימאה שברצון שהוא חכמה דהיינו כח מ"ה שהוא כח מהותם של הכלים הנכללים בכחו להיות נתגלה הכח בבחינת השכלה והבנה בפעולות הכלים האלו להתקשר עם האור הנובע בתוך הכלים האלו והתקשרותם הוא בבחינת יחוד והתקשרות העולמות לכן זיווגייהו תדיר דלא מתפרשין לעלמין ואלו היה חס ושלום הסתלקות חכמה ובינה מהעולמות היו בטלים כל העולמות כי על ידי חכמה ובינה אלו נמשך עצם חיותו יתברך בחיות והתהוות העולמות אשר עצם חיות אור אין סוף הנמשך בעולמות נקרא בשם קו כמו שנתבאר לעיל:

4וכמו למשל באדם שמשפיע ממהותו לזולתו אשר כל השפעתו הוא על פי דבורו והנה בעת שמדבר מוכרח להיות נמשך מכח הרצון שבנפשו להשפעה זו בהשכלה והבנה בלי הפסק במוחו ומההשכלה וההבנה מתעוררין מדותיו להשפעה הזו ועל ידי מדותיו נמשך חיות נפשו בהדבור אבל אם לא יהיה נגלה במוחו חכמה והבנה להשפעה זו ממילא לא יהיה לו מדות לזה ויסתלק הדבור נמצא בעת דבורו מוכרח להיות נמשך תמיד במחשבתו בחינת חכמה ובינה בכדי שעל ידי החכמה ובינה יתמשך בחיות נפשו בבחינת הדבור:

5כן הוא כביכול בבחינת בריאות העולמות שהוא בחינת התגלות מכחו על ידי דבר הוי"ה מוכרח כביכול להיות דבורו תמיד בהתגלות כמו שכתוב לעולם הוי"ה דברך ניצב בשמים וכמבואר בשער היחוד והאמונה של אדונינו מורינו ורבינו נשמתו עדן (פרק א') ואלו היה מסתלק הדבור אפילו רגע אחד היו העולמות בטלים לגמרי ובחינת דבר הוי"ה הוא נמשך מבחינת מדותיו יתברך הנמשכים מחכמה ובינה מצד רצונו יתברך ואלו לא היה התגלות החכמה ובינה מכח רצונו יתברך ממילא היו בטלים המדות והדבור אשר על כן מוכרח להיות תמיד נמשך ההשכלה בבחינת כח הדבור להיות נמשך בבחינת דבורו יתברך שהוא מלכותו יתברך הנקרא דבר הוי"ה: