שערי היחוד ואמונה, שער חמישי ב

1והנה הגם שנכללים בבחינת רצונו יתברך כל פרטי הכלים בבחינת עולמות אף על פי כן הוא כח אחד לבד בבחינת יחיד בלא שותפו דתניינא דהיינו שבכחו יתברך בבחינת רצונו אין לתאר יחודו כמו שאנו מתארים היחוד בכלי אצילות דהיינו חיות אין סוף הנמשך בעולמות בבחינת גילוי שהוא דייקא על פי כלים שהם בחינות גבולים שבכלים כל ההתמשכות הוא במדה וגבול להחיות האלק"י אך שאין סוף ברוך הוא הוא מתייחד בהם נמצא כביכול שאין לתארו בבחינת יחיד בבחינת אצילותו ברוך הוא כי בחינת הכלים ובחינת אור אין סוף המה שני הפכים מנגדים כי הכלים המה כח הגבול דייקא בבחינת התחלקות ואין סוף ברוך הוא הוא למעלה מהגבול בפשיטות גמור אך מצד כחו הפלא הוא מתייחד בהם כמו למשל גוף עם הנפש שהגם שאין להבדילם והמה הכל מהות אחד אף על פי כן בבחינתם המה בחינות נבדלים כי זהו בשר וזהו רוח אשר המה ממש שני הפכים מנגדים אך בבחינת הפלא הוא מקשרם ונעשו לאחדים כן הם בחינת כלים דאצילות עם אור אין סוף המתייחד בהם:

2לכן בחינת יחוד זה אינו נקרא יחיד כי אם אחד שהוא לשון התאחדות שני מהותים וכמבואר בזוהר בראשית (דף כ"ב) שבחינת אחד הוא בשיתוף דכר ונוקבא כי דרך כלל הכלים נקראים בחינת נוקבא ואור אין סוף הוא בחינת דכורא דהיינו אפילו בבחינות כלי הזעיר אנפין כל הכלים שלהם הוא מבחינת מלכיות שבכל מדה כי המדה בעצמה תקרא בשם אור והגילוי של המדה הוא כלי להתגלות המדה כמו למשל באדם שיש לו אהבה:

3והנה עצם האהבה הוא כח התפשטות מהנפש בדרך כלל בלי מוגבל באיזה אופן אך הגילוי של האהבה באיזה אופן יהיה ולאיזה דבר ולאיזה תועלת היא אהבתו הוא הגילוי של המדה כן הוא כביכול כי כל המדות מצד המשכתם הם מאור אין סוף ברוך הוא בלתי מוגבל כי אם המשכה מאור אין סוף הנמשך לחיות העולמות אך הגילוי של ההמשכה איך יהיה אופן ההמשכה הן בחכמה הוא בחינת גילוי ההשכלה לאיזה אופן ולאיזה תועלת ואיך יהיה ההשכלה כו' וכן הוא בחסד וכן הוא בכל המדות ואין צריך להאריך כי המבין יבין בכל הכלים כנזכר לעיל אשר הכל הוא מצד הגילוי שהוא בחינת מלכותו ברוך הוא שהם מלכיות של המדות והם הכלים לכן כל השבירה והתיקון היה דווקא בבחינת מלכיות של המדות שהם בחינת שם ב"ן אבל לא בבחינת שם מ"ה שהוא בחינת מהות ועצם חס ושלום וכמבואר בשער הספירות עיין שם:

4והתקשרות אור אין סוף ברוך הוא הנקרא בחינת מ"ה הוא בחינת דכר שהוא השפעתו בעולמות והכלי היא נקרא בחינת נוקבא בחינת ב"ן שמקבלת השפעתו כביכול ומצד כחו הפלא מתייחדים ומתקשרים לאחדים וזהו פירוש הזוהר שאחד הוא בשיתוף דכר ונוקבא הגם שידוע שבחינת אחד הוא בחינת זעיר אנפין וידוע שזעיר אנפין הוא דכר ואיך אמר שאחר הוא בשיתוף דכר ונוקבא אבל באמת הוא כנזכר לעיל וכמבואר בזוהר בלא איהי לא אקדי אחד אבל בבחינת רצון שהוא בחינת כתר הנקרא אריך אנפין הוא בחינת יחיד שהכלים כלולים בו בקשר נפלא אשר אין לתאר כלים הללו למהות נבדל כלל מצד כחו השוה ברוך הוא אשר אין זולתו כלל והן מצד האור הן מצד הכלים הכל הוא עצמותו ולכן אין להעריך בחינת נוקבא בבחינת אריך אנפין כמו שכתוב ואין אלקי"ם עמדי וכמבואר בעץ חיים שבבחינת אריך אנפין מצד עצמו אין לו בחינת מלכות כי אם המלכות שלו הוא מרישא דלא אתיידע ודי למבין:

5ואיך ובאיזה אופן הוא ההתקשרות באמת הוא פלא ועל זה נאמר במופלא ממך בל תדרוש ואף על פי כן אין להעריך בחינת רצון זה שמצד אצילותו ברוך הוא לבחינת אדם קדמון כי בבחינת אדם קדמון אין לתאר כלים אפילו מצד ההתכללות כי אם כח השוואה ממש אשר עדיין לא נחית בבחינת מחשבתו הקדומה לכלים כי הוא מבחינת המאציל ברוך הוא אשר אינו בערך כלים וכמבואר לעיל אבל ברצון שמצד אצילות הרי כביכול נחית ברצונו זה לבחינת התהוות והתגלות הכלים כי עיקר הרצון הוא בשביל גילוי אין סוף ברוך הוא בכל הבחינות בבחינת עולמות והגילוי הזה אי אפשר להיות שלא בבחינת כלים ומאחר שרצון הזה כולל כל ההשתלשלות בכחו הרי מוכרח להיות כח הכלים בכחו אך אף על פי כן אין הכלים תופסים בהרצון הזה למהות נבדל כי אם שהוא יחיד בהמשכת הרצון הזה אשר אין לתאר הכלים בבחינת שיתוף דכר ונוקבא כנזכר לעיל:

6וכח היחוד הזה הוא מצד גילוי כח השוואתו יתברך אשר משוה הכל שהוא בחינת אדם קדמון ומחמת בחינת גילוי זה מתכללים ומשתווים הכלים עם האור בעצם ונושא אחד בלי הבדל וכאשר יסד הפייטן הכל יכול וכוללם יחד השוה ומשוה קטון וגדול ולכן על כח הרצון הזה שהוא אריך אנפין נאמר אני אני הוא ואין אלקי"ם עמדי דהיינו שאני הוא מצד האור ואני הוא מצד הכלים בלי הבדל כלל ואין אלקי"ם עמדי כי אלקי"ם הוא בחינת נוקבא כידוע שהיא בחינת הצמצום בבחינת כלים ודי למבין ולכן נקרא כתר הזה לגבי כל ערך אצילות בשם יחידה:

7והנה מכח הרצון הזה נאצלו כל הכלים דאצילות שהוא בחינת זעיר אנפין שהוא לגלות רצונו יתברך בבחינות העולמות ואופן אצילותם נתבאר לעיל מעט מזה בשערים הקודמים ובכח הרצון הזה מתבררים ונתקנים הכלים שנפלו בשבירה דהיינו שיתגלו הכלים במהותם בבחינת הבדל ועל ידי בחינת הרצון מתתקנים שיתייחדו עם אור אין סוף ברוך הוא בבחינת יחוד והתקשרות אחד מצד כח הרצון שהוא בחינת פלא שהוא להמשיך אור אין סוף בבחינת חסד וגבורה ודומיהן והם נקראו גופא לגבי בחינת רצונו יתברך המתמשך בהם ומתאחד בהם כנשמתא בגופא להיות על ידיהם כל התגלות העולמות: