שערי היחוד ואמונה, שער חמישי כא

1והנה דרך כלל יש בבחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא שני בחינות חיצוניות ופנימיות בחינת חיצוניות הוא מה שנגלה יחודו בבחינת יחוד שמצד העולמות והכלים ובחינת פנימיות הוא התגלות אין סוף ברוך הוא שמצד עצמותו ברוך הוא שלמעלה מן הכלים הגם שהגילוי הזה מוכרח גם כן להיות על ידי הכלים שהם חכמה ובינה וחסד וגבורה אך הכלים עצמם מתעלים ביתר שאת ויתר עז בתוספות יתירה להיות נגלה על ידם עצמותו ברוך הוא כי נגלה כחם של הכלים כאשר הם בעצמותו ברוך הוא ולכן יש כח בכלים לקבל אור אין סוף ברוך הוא דהיינו מצד בחינת המקיף אשר הוא בכח הכלים ועל גביהם ובזה יתחבר אור המקיף עם אור הפנימי בהשוואה מצד האור ומאיר בכלים תוספות הארה יתירה מאור אין סוף ברוך הוא והנה בכל בחינה מאלו שני הבחינות יש בחינות לאין קץ בבחינת קטנותם וגדלותם דהיינו למשל מחכם המשפיע לנער יש גם כן בההשפעה קטנות וגדלות דהיינו מדות והשכלה כנזכר לעיל:

2אבל ההשכלה הזאת היא נמשכת מחצוניות דחצוניות חכמתו שנקרא נצח הוד יסוד דנצח הוד יסוד וכשמשפיע למבין יותר יש בו גם כן אלו הבחינות אבל בזה נמשך יותר בגילוי מחכמתו ולפנימיות תחשב לגבי השפעתו להנער וכן תדין מזה כמה אופנים והכל הוא לפי ערך המקבל או לפי העת וכל זה נקרא חיצוניות דהיינו על פי חכמתו הסדורה אצלו בבחינת רגילות וסדרו אשר הכין להשפעה וכמו כן אם ירצה להוסיף מחכמתו בעיקר ועצם חכמתו להשכיל יותר יש בזה גם כן בחינות לאין קץ ככה כביכול יש כמה בחינות אופני קטנות וגדלות לאין קץ מצד החצוניות שהוא בבחינת יחודו הנמשך על ידי הכלים יש בבחינת נצח הוד יסוד דנצח הוד יסוד דתבונה הנזכר לעיל:

3ויש בבחינת נצח הוד יסוד דתבונה ויש בבחינת חסד גבורה תפארת דתבונה ובכל בחינה יש בחינות לאין קץ וכן יש בבחינות גדלות וקטנות הפנימים גם כן בחינות לאין קץ והן הם כל הבחינות הגדלות והקטנות המבוארים בעץ חיים בשער הזעיר אנפין והעיקר בשער המוחין ודרושי הצלם אשר אי אפשר לבאר כל הפרטים.

4אך בהקדמה הזאת יהיה נקל להמעיין בעץ חיים להבין כל הפרטים והכל תלוי בעבודת התחתונים ויש בזה דרך כלל ודרך פרט כי דרך פרט יש בחינות ומדרגות לאין קץ כמבואר בזוהר שיש כ"ה אלף דרגין לצדיקייא וכן יש כמה בחינות לאין קץ בבחינת הבינונים כפי השכלתם ובינתם ביחודו יתברך ככה נגלה בכח נפשם בשרשה בבחינת זעיר ונוקבין דאצילות להיות נגלה אור אין סוף להמשיך בבחינת פרט נשמתם אור אין סוף ברוך הוא על ידי הכלים דאצילות הן בבחינת יחוד שמצד העולמות הנקרא בחינת חצוניות והן בבחינת יחוד שמצד עצמותו ברוך הוא שלא מצד העולמות כנזכר לעיל ויש בזה גם כן דרך כלל שבכלל הגילוי יש גם כן כמה בחינות על ידי קריאת שמע ותפלה ותורה ומצות ושבתות וימים טובים ובזמן שהיה בית המקדש בנוי ובבחינת החורבן ואחר החורבן ויש בזה בחינות לאין קץ כאשר תעיין בעץ חיים:

5ודרך כלל דכלל יש בבחינת הקטנות והגדלות אשר הכל נמשך מבינה נחלקה בחינת בינה לארבע בחינות ושלשה בחינות נקראו תבונות ובחינה הרביעית נקרא עצם בינה עילאה וכן לפי בחינת הבינה כן הוא החכמה כי אין חכמה בלא בינה ואין בינה בלי חכמה כידוע הגם שיש בחינות הנמשכין מהבינה הנקרא אימא ויש הנמשך מהחכמה הנקרא אבא הוא בערך הגילוי כשהביטול הוא מצד הבינה והשכל נקרא מוחין דאימא עיקר ומוחין דאבא הם בבחינת הסתר בתוך נצח הוד יסוד דבינה וכשהביטול הוא מצד העצם שלא בבחינת הבנה מוחין דאבא עיקר ומוחין דאימא המה טפלים להביטול אבל באמת אפילו הביטול הנמשך על ידי הבינה הוא מבחינת אבא והביטול שהוא מצד העצם שלא בבחינת הבנה שהוא בחינת אבא גם כן אי אפשר להיות שלא על ידי הבנה כי אם שהבינה טפילה ובחינת מעבר להביטול כי הם תרין ריעין דלא מתפרשין וכחדא נפקין כו':

6אבל דרך כלל יש בבחינת ביטולם בבחינת השכלתם והבנתם ארבע בחינות ושלש מהם נקראים תבונות כמבואר לעיל בהג"ה בשער הראשון (פרק ה') אשר יש שני מיני התבוננות דהיינו להתבונן בהעצם מצד בחינתו ויש בחינות התבוננות מה שיולד מהתבוננות זו דהיינו התבוננות הראשון הוא להתבונן ביחודו יתברך אשר אין זולתו מצד כח העצמי ולא יתבונן השייך לנפשו מהתבוננות הלזו דהיינו שעל ידי התבוננותו ביחודו יומשך הביטול בנפשו להתכלל ביחודו כי אינו מחשיב עצמו לאיזה מהות נגד יחודו יתברך והביטול נמשך ממילא מצד התבוננותו בעצם יחודו ובחינה השניה הוא להוליד מבינתו אהבה ויראה דהיינו שההתבוננות הוא מצד נפשו דהיינו שמתבונן ביחודו יתברך כדי להמשיך הביטול בנפשו מצד הבנת יחודו לבטל גופו ונפשו הנגלים בבחינת יש ולקשרם ביחודו יתברך ובחינה ראשונה נקראת בחינת בינה ובחינה השנייה נקראת תבונה שהוא אותיות ב"ן וב"ת שהוא ההולדה להוליד מבינתו אהבה ויראה להבטל אליו ולהכלל ביחודו ואהבה ויראה נקראו בן ובת.

7וכן יש בבחינת הגדלות שמצד העולמות גם כן שני בחינות דהיינו בינה ותבונה כנזכר לעיל ויש גם כן שני הבחינות מצד גדלות הפנימיות גם כן כנזכר לעיל דהיינו בינה מצד עצמותו ברוך הוא שאינו מחשיב כל העולמות ונפשו כלום לגבי עצמותו ברוך הוא כמו שכתוב מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שאדי ולבבי והם הצדיקים הגדולים כמו משה רבינו עליו השלום ודוד המלך עליו השלום ורבי שמעון בר יוחאי זכרונו לברכה ודומיהם אשר ביטולם היה מצד הבנת עצמותו מצד העצם אשר הוא לבדו ברוך הוא ולא בכדי לקשר נפשו אליו יתברך בלבד כי היו בטלים למקורו יתברך באופן שלא יהיו נערכים בעצמם וגם כל העולמות לאיזה מהות כמו שאמר משה רבינו עליו השלום ואם אין מחני נא וכו' וכמבואר בזוהר שביטולו היה יתיר מגרמיה ורוחיה ונפשיה ואילו הוו כל עלמין תחות רשותו הוה יהיב לון בכדי לייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה ולכן אמר ונחנו מה ודוד המלך עליו השלום אמר מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי ולבבי ורבי שמעון בר יוחאי עליו השלום אמר בחד קטירא אתקטרנא שהוא רק ביטול מצד עצמותו ברוך הוא:

8ויש בחינת תבונה שמצד התבוננות בפנימיות מצד הבנת עצמותו יגיע לו אהבה רבה וביטול עצום אליו יתברך ולקשר נפשו בהתכללות ויחוד עצום אליו יתברך ויהיה יכול לאהפכא חשוכא לנהורא וכפי התעוררותם של עבודת כל אחד ואחד ככה הוא כביכול התעוררות דלעילא להיות נגלה מכחו יתברך לפי התעוררות כל בחינה ובחינה:

9והנה הבינה שמצד יחוד העולמות שמתקשר בבחינת יחודו יתברך מצד עצם יחודו נקרא בינה לגבי תבונה שהוא ההתבוננות בכדי לקשר נפשו ביחודו יתברך ולדבקה בו על ידי אהבה ויראה אבל באמת שני הבחינות הם רק בבחינת תבונה כי ההתבוננות שמצד היחוד אפילו מצד עצם היחוד עדיין לא בא לעיקר ההבנה באין סוף ברוך הוא מצד העצם כי אם על ידי הגילוי הנגלה בעולמות כמאמר רבותינו זכרונם לברכה נודע מצד פעולותיו כי אם ההבנה הוא שכל העולמות המה בטלים ומתקשרים ביחודו וכל ההתבוננות הוא בענין ביטול העולמות ונפשו בכלל ולכן נקרא בחינת הבינה הזאת גם כן בשם תבונה לגבי ההבנה שמצד עצמותו ברוך הוא שהיא בחינה הפנימית:

10ולכן יש שלשה בחינות תבונות דהיינו שני בחינות המה מצד היחוד ובחינת התבונה שמצד הפנימיות שכולם נקראו תבונות לגבי עצם הבינה כאשר תעיין פרטיהם בעץ חיים אך אף על פי כן צריך לילך ממטה למעלה דהיינו מתחילה להתבונן ביחודו יתברך בכדי אשר מזה יגיע אליו האהבה והיראה וביטול היש ולקשר נפשו ביחודו יתברך ואחר זה יהיה בחינת התבוננות מצד עצם היחוד וכן מזה יעלה ויגיע להתבוננות מצד בחינת הפנימיות שהוא מצד עצמותו ברוך הוא כנזכר לעיל ויהיה גם כן תחילה בבחינת תבונה ואחר זה יהיה ביטולו בעצם מצד עצמותו ברוך הוא וכל פרטי האופנים יתבארו בעזר השם בחלק העבודה: