שערי היחוד ואמונה, שער חמישי ה

1והנה בבחינת אבא ואמא חיצוניות הוא הנקרא ישראל סבא ותבונה אשר על ידם הוא התכוננות זעיר אנפין בבחינת כלים דהיינו בהמשכת חיותו יתברך בבחינת התגלות העולמות ובחינתם לא חסר לעולם מבחינת זעיר אנפין אפילו כשהכלים הם בבחינת קטנות מוכרח להיות חכמה ובינה בבחינת הנהגתו יתברך אפילו בבחינת חיצוניות דחיצוניות כי אם שבבחינת קטנות אינם בהתגלות אבל בחינת פנימיות אבא ואמא אשר הם נקראים אבא ואמא עלאין התגלותם הוא לא בתמידות כי אם כאשר נשלם זעיר אנפין בבחינת פלא בכל האופנים אז נגלה כוונתו יתברך בבחינת פנימיות ואז התגלותו יתברך על ידי הכלים בבחינת עצם כוונתו וזהו המבואר בעץ חיים שנצח הוד יסוד דאבא ואמא מתלבשין במוחי זעיר אנפין:

2הנה לבאר כל אלו האופנים בעניינים אלו בכל הבחינות שיש בענין המוחין האלו הנמשכים בזעיר אנפין מצד אבא ואמא ומישראל סבא ותבונה אין די באר כי ארוכה מארץ מדה וכמבואר בעץ חיים הפרטים מזה בענייני קטנות וגדלות ומוחין ובחינת צלם אשר יש בזה בחינות אין קץ בבחינת המשכות אלו הנמשכים מאבא ואמא לצורך מוחין דזעיר אנפין כי בבחינת ישראל סבא ותבונה יש כמה בחינות אין קץ פעם מתגלית מלכות דתבונה במוחין דזעיר אנפין ופעם בנצח הוד יסוד דתבונה ופעם בחסד גבורה תפארת דתבונה ויש כמה בחינות מיני תבונות כמבואר בעץ חיים שיש שלשה בחינות בתבונה וכולם נקראים תבונות דהיינו שהם הכל מצד מוחין דזעיר אנפין בבחינת הגדלתו באופני המדות דזעיר אנפין בבחינת כלי הזעיר אנפין וכל זה הוא מצד הכלים בבחינת חיצוניותם וכן כמה מיני אופנים במוחין דגדלות שני הנמשכים אליו מאבא ואמא עלאין בבחינות פנימיות:

3וכאשר תבין זה על פי משל מאדם אשר יש כמה אופנים בבחינת נפשו המתפשטת בגוף הגם שבבחינת נפשו יש בו מדות ושכל כל אחד לפי בחינתו אך אף על פי כן יש בהתגלות נפשו כמה אופנים פעמים אין לו התגלות מדה כלל כי אם התגלות הנפש בבחינת חיות בלבד וכל התנהגותו הוא על פי הבנה שבמוחו שמבין שנצרך לו זה הדבר ופעמים נולד מבינתו מדה לאותו הדבר שמבין והמדה המתגלית פעמים אינו נתגלה כי אם בבחינת הסכם בנפשו שיעשה הדבר הזה ויש לו בזה נצחון והודיה והתקשרות לאותו דבר ופעמים יש לו אהבה ומרגיש בלבו אהבה בבחינת טבעית להתמשך לאותו דבר ולאהוב אותו. ופעמים נגלה ממנו להמשיך אהבתו בטעם ודעת ולהתנהג בהם בתבונה ונגלה בהם השכלת והבנת המדות והכל תלוי כפי דעתו שהוא העמקה בדבר בהתקשרות ככה נגלה ממנו באיזה אופן אם אינו נותן דעתו בהעמקה מתנהג במדותיו כמו שהם בטבעיות וכשיתן דעתו בהתקשרותו ומעמיק בדבר אז יתגלה בו ההבנה יותר והמדות שבו מתגדלין. ואין צריך להאריך באלו הפרטים אשר זה כל אינש ידע בנפשיה בבחינת התנהגותו אשר יש כמה אופנים שונים:

4והנה כל אלו הבחינות חלוקיהם המה מצד ההתגלות בכח חיותו פעם מתגלה בו אופן זה ופעם מתגלה בו אופן זה. אבל בבחינת כלל יש בבחינת חיותו כל הבחינות כל אחד לפי בחינתו אשר נמשך בו החכם בחכמתו והאומן באומנתו והעוסק בעסקיו כפי אשר הוא יש לו חכמה בינה דעת ומדות בכל האופנים כי אם החילוק הוא בהתעוררות מנפשו פעם הוא בקטנות ופעם בגדלות וכל זה הוא בבחינת חיותו המתמשך בו תדיר על פי כליו דהיינו חכמתו ובינתו ומדותיו החכם בחכמתו והעשיר בעשרו ואומן באומנתו אבל כשירצה להוסיף על בחינת מהותו כמו החכם כאשר ירצה להתחכם יותר ולעמוד על עיקרית הדברים אשר לא נתגלו בבחינת כליו אזי מוכרח לסלק חכמתו המורגלת אצלו ולהעלותם בבינתו איך להמשיך חכמה חדשה ועמוקה מזה אשר הורגל בה ולשנות מדותיו וטבעותיו הרגיל בהם ויתנהגו מדותיו על פי עיקרית כוונת החכמה שבו הגם שהמשכתו על פי טבע אבל הטבע היא אינה מתנהגת בבחינתה בטבע עצמו כי טבעו הוא לאהוב או לשנוא והם כוללים אצלו כי אם מה שעלה בשכלו לאהוב הדבר או לשנוא מתעורר טבעותיו לאותו הדבר וכאשר הוא על פי חכמתו המורגל בה כן מתנהג טבעו על פי החכמה ותבונה ואם ישנה חכמתו להעמיק מזה החכמה כן יתנהגו מדותיו הטבעים בבחינת החכמה הזאת ועוד שיתחדשו הטבעית להוליד עוד טבעית. ואין צריך להאריך בזה כי הכל מובן למבין:

5כן הוא כביכול בענין בחינת כחו יתברך הנמשך בבחינת חיות העולמות כי בדרך כלל כל התנהגות העולמות הוא על פי חכמתו ובינתו ודעתו וחסדו וגבורתו ותפארתו ונצח הוד יסוד שלו כמו שכתוב כולם בחכמה עשית ועולם חסד יבנה והם כלי אומנתו של הקדוש ברוך הוא שעל ידי הכלים האלו מתמשך בעולמות:

6והנה בדרך כלל נקצב בבחינת אצילות הכלים כל פרטי הנהגות עולמות והכל נמשך בכח הכלים האלו שמתמשך בהם ומתייחד בהם בבחינת כח אחד. ובחינת הכלים האלו המה שנבררו ונתקנו להיות מתנהגים בם כל העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין ועל זה נאמר ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה דהיינו כמראה אדם שכולל חכמה ומדות הכל בבחינה אחת והוא נקרא זעיר אנפין. וכל זה הוא דרך כלל בחיות העולמות. אבל דרך פרט בבחינת הגילוי הנגלה בהעולמות יש בהם חלוקים שפעמים אין ההתגלות כי אם על ידי נצח הוד יסוד ולא נגלו מדותיו יתברך כי אם הנצח הוד יסוד.

7ופעם נגלה מדותיו יתברך ופעם נגלה התעוררותו יתברך בבחינת חכמה בינה דעת. וזה תלוי בעבודת התחתונים כאשר יבואר למטה וכל זה הוא בבחינת חיותו יתברך הנמשך בכלי אצילות בבחינת חיות העולמות והנהגתם וכל הכלי זעיר אנפין המבואר לעיל הכל הוא מצד רצונו יתברך הנמשך בבחינת הכלים האלו ועל פי רצונו הם כל סדר הכלים דאצילות שהוא בחינת זעיר אנפין.

8והנה רצונו יתברך שהוא כתר אינו בבחינת כלים כי אם רצון סתם ובכח הרצון הזה כלולים כל הכלים בהעלם בכח רצון אחר בבחינת יחוד לכן הוא סתום. אך מחכמה סתימאה שברצונו יתברך נובעים כל תיקוני הכלים בהעלם גדול עד שיתנהגו באופן רצונו יתברך והוא אבא ואמא הנובעים ממנו בהעלם גדול להתגלות בחכמה ובינה שבזעיר אנפין לתקן כל הכלים שיתנהגו על פי חכמה ובינה הנזכר לעיל: