שערי היחוד ואמונה, שער חמישי ו

1והנה כבר ביארנו לעיל שבחינת חכמה ובינה הנובעים מרצונו יתברך הם בשני אופנים דהיינו בחינה אחת הוא בחינת חיצוניות דהיינו בבחינת חיות העולמות ובחינת הנהגתם ועל ידי החכמה ובינה הנובעים מרצונו יתברך שהוא אריך אנפין אשר בו כלולים כל סדר השתלשלות העולמות בכחו הפלא בבחינת יחוד עצום ולכן נקרא אריך אנפין שהמשכתו ארוכה שבחינת רצון הזה מתארך עד תחתית כל דרגין בכח רצונו יתברך בבחינת יחוד עד שנקרא יחיד ממש בלי שום שותפו כי העולמות אינם מהות נבדל ממנו כביכול ובכדי להתגלות רצונו יתברך נמשך חכמה ובינה איך לתקן כלים להמשכתו בבחינת צמצום בבחינת כלים פרטים איך לפעול רצונו יתברך בהם ובחינה זו היא התתקנות הכלים שעל ידם יהיה פעולת רצונו יתברך ולכן נקרא זעיר אנפין שבבחינת כלים מתצמצם ומתקטן המשכתו יתברך בבחינת רצונו שיהיה חכמה כלי להמשכתו וכן חסדו כו' לתקן בחינת החכמה והחסד שיהיו כלים להתמשך רצונו יתברך בהם וכל זה הוא בבחינת חיצוניות וזהו בחינת חוק הנקצב בבחינת אצילות שהוא חיות כל העולמות ועל פי הכלים מתנהגים כל העולמות כמו אברי הגוף המתנהגים על פי חיות הנפש המתפשט בכלי הגוף בכל הפרטים:

2והנה תכלית כוונתו יתברך שיתגלה פנימיותו יתברך בעולמות שהוא רצונו יתברך ויוסיף בהכלים גילוי מכח האין סוף ברוך הוא כי עיקר כוונת הכלים אינו בשביל הכלים עצמם בבחינת חיות העולמות כי עיקר קריאתם בשם כלים כמו שעל ידי הכלי למשל על ידי זה פועל פעולת רצונו בזה נמצא עיקרם של הכלים אינו כי אם בשביל הפעולה כן כביכול כל כלי הזעיר אנפין הם רק בחינת כלים שעל ידם יהיה גילוי אין סוף בהם בבחינת רצונו יתברך דהיינו על ידי חכמה ומדות יתגלה פנימיותו נמצא על ידי התגלות הפנימית אזי הכלי בבחינת ביטול לרצונו יתברך המתמשך בהם.

3ועוד זאת שאפילו בחינת חכמה שהיא נקרא כלי להתגלות עצם רצונו על פי חכמה סתימאה אשר החכמה סתימאה הוא בחינת אין סוף יתוסף בבחינת חכמה חכמה ובינה יתירה אשר אינה בערך חכמה זו ויתוספו בהכלים עצמם המשכות חדשות שהם נשמות חדשות על ידי אבא ואמא הנמשכים ממזל העליון הנובע ממוחא סתימאה שברצון על ידי גילוי רישא דלא אתיידע שהוא בחינת גילוי כח השוואתו המתגלה ממחשבה קדומה מבחינת אין סוף בעצמו ברוך הוא כמו שיתבאר לקמן בעזר השם והם הנקראים תוספת מוחין בזעיר אנפין וגם על ידי אבא ואמא האלו יכולים לשנות הכלים להתנהג באופן אחר לא כמו שנסדר בהם והם הניסים הגלויים אשר משתנה הטבע בבחינת חוק הניתן בה להתנהגות האלו. והנה בכדי להתגלות החכמה ובינה הנעלמים הנקראים בשם אבא ואמא עלאין להיות בבחינת גילוי בחכמתו ובינתו ודעתו הנמשך בבחינת התמשכותו בעולמות נצרך להיות עיבור גם כן וקטנות וגדלות כמו שהיה בבחינת תיקון הנמשך באצילות בבחינת התייחדותו בבחינת כלים האלו להתקשר בהם אשר הכלים האלו המה נתבררו מתוך השבירה היו מקודם בחינת עיבור במעי אמא:

4דהיינו כמו למשל מאדם קודם התמשכותו לאיזה דבר מוכרח להיות הדבר מוסתר בבינתו באיזה אופן יתמשך ויתנהג ועל ידי כוונתו זה נולדו המדות בהתפשטות בתוך הלב ובבחינת התגלותם בתחלה המה לא גגלו כי אם בבחינת הסכם הדבר איך לעשותו וכו' והם הנקראים נצח הוד יסוד ואחר זה נמשך אהבה להדבר וכל התנהגות האהבה על פי התבוננותו ויונקים המדות מבינתו עד שנתקנו המדות בבחינת חכמה בבחינת התנהגות זאת להיות מתנהג על פי השכלה ואין צריך להתבונן איך לעשות כו' מצד הדעת שבו הנגלה בהמדות לידע כל דבר על בוריו כו':

5כן כביכול היה בבחינת בריאת העולמות אשר היה הבירור כביכול על פי כוונתו הנמשכת מרצונו יתברך איך ובאיזה אופן יהיו מתקשרים ומתחברים בחינת הכלים להמשיך בהם בבחינת חיות והתנהגות על פי הכלים זהו הנקרא בחינת עיבור ואז נתגלו בחינת הנצח הוד יסוד בבחינת התנהגות ואחר זה נגלו מדותיו יתברך בחינת חסדו להתמשך בעולמות על ידי המדות נקרא אז בחינת יניקה כי כל המדות הם מתנהגים על פי בינתו יתברך אבל כשנגדלו המדות דהיינו שנגלה במדותיו יתברך החכמה בינה דעת בבחינת הנהגת עולמו אז נקרא גדלות שאין צריך לאמו שהיא הבינה כי אם תמיד נמשך על פי חכמה כו' וכל זה הוא בחיצוניות העולמות בבחינת התגלות החיות שבהכלים בבחינת חיות העולמות אבל בכדי שיתגלה פנימיותו יתברך כח כוונתו שהוא התגלותו יתברך בבחינת אצילות בהם מוכרח להיות גם כן כל אלו הכלים המתנהגים בבחינת חיצוניות להיות גם כן בבחינת עיבור במעי אימא עלאה איך יהיה התנהגותם בבחינת פנימיות ואז מוכרח להתעלות אלו הכלים במעי אמא בכדי להולידם באופן היותר נעלם דהיינו התגלות בבחינת אין סוף ברוך הוא בבחינת רצונו יתברך: