שערי היחוד ואמונה, שער חמישי ז

1והנה כל בחינות האצילות שהוא כחו יתברך המתמשך בעולמות נבחן בחמש בחינות שהם נפש רוח נשמה חיה יחידה ויש בהם דרך כלל ודרך פרט כי דרך כלל מלכות נקרא נפש דאצילות וזעיר אנפין נקרא רוח וישראל סבא ותבונה אשר בכלל הוא בחינת בינה דאצילות הוא נשמה של האצילות ואבא ואמא עלאין אשר בכלל נקרא חכמה הוא בחינת חיה דאצילות ואריך אנפין הנקרא כתר דאצילות הוא יחידה דאצילות לכן בכלל האצילות נחלק לחמש פרצופים ובדרך פרט יש בכל פרצוף החמש בחינות נפש רוח נשמה חיה יחידה הנזכרים לעיל:

2ונבאר מקודם דרך פרט בזעיר אנפין כי הוא עיקר האצילות כי שלשה בחינות פרצופים הראשונים הגם שנערכים בבחינת אצילות המה מקורים להכלים דאצילות ועל ידי השלשה הראשונים כל התנהגות הכלים ובחינתם אינם בבחינות התגלות ולכן אסור בהם החקירה כמבואר בזוהר שהבאתי לעיל בשער הראשון (פרק ה') על פסוק בטחו בהוי"ה עדי עד עיין שם אשר שם מבואר כי בבחינת י"ה שהם דרך כלל חכמה ובינה אסור לאסתכלא ובחינת נוקבא דזעיר אנפין שהוא מלכות הגם שבחינת נוקבא היא גם כן מבחינת עיקר האצילות אף על פי כן אינה אלא בחינת גילוי הכלים דאצילות כמו שמבואר בזוהר ובעץ חיים דלית לה מגרמה כלום אלא מה דיהבין לה מלעילא אבל בחינת זעיר אנפין כליו הם עיקר האצילות דהיינו המשכת חיות אין סוף ברוך הוא בבחינת העולם המתנהג על פי מדותיו יתברך אשר עיקר בנין העולמות הם על ידי המדות כמבואר לעיל ולכן נקרא זעיר אנפין קודשא בריך הוא שהוא המנהיג עולמו ומתמשך בעולמות והוא עיקר חיות העולמות וכל סדר העולמות והנהגתם בכל פרט ופרט הכל הוא על ידי בחינת הזעיר אנפין שהם הכלים דאצילות כי עצמותו ברוך הוא שלא בבחינת העולמות אינו בערך התגלות כלל ואין בו תפיסא כלל כי אם שנודע מצד פעולותיו שהם הכלים ועל ידי הכלים נודע מציאותו כביכול אבל מהותו בעצמו כביכול שלא בערך העולמות אינו בערך ידיעא והשגה כלל: והנה עיקרו של הזעיר אנפין הוא בעל שש קצוות שהם ששה מדות שהם חסד גבורה תפארת ונצח הוד יסוד כי הם עיקר המדות שבהם הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו כידוע בזוהר ובכל המקובלים ובפרט בספר יצירה כמבואר שם וחתם בהם ששה קצוות פנה למזרח וכו' עיין שם והתורה מתחלת בראשית ברא שית כמו שכתוב ששת ימים עשה הוי"ה ובחינת המלכות היא השביעית שהיא מגלה השש מדות ומקבלת מהם ועל ידי השש מדות מתגלים העולמות כידוע:

3והנה הגם שעיקרו של זעיר אנפין הם שש מדות אף על פי כן יש בו כל הבחינות דהיינו כתר חכמה בינה אבל הם באים בסוד תוספת להנהיג המדות האלו בבחינת סדר ולגלות רצונו כביכול בבחינת המדות האלו על ידי חכמה ובינה העיקרית:

4והנה נצח הוד יסוד דזעיר אנפין נקרא נפש דזעיר אנפין וחסד גבורה תפארת דזעיר אנפין נקרא רוח וחכמה ובינה אשר בכלל נקרא בינה שעל ידי בינה זו הוא הנהגת המדות דזעיר אנפין הוא בחינת נשמה דזעיר אנפין וחכמה ובינה עלאין שהם חכמה ובינה הנעלמים אשר מהם נמשך חכמה ובינה בגילוי המדות אשר בכלל נקראו חכמה ובינה עלאין בשם חכמה הוא בחינת חיה דזעיר אנפין ורצונו יתברך הנמשך בכלים דזעיר אנפין שהם המדות שהוא בחינת הפלא הנקרא כתר דזעיר אנפין הוא בחינת יחידה דזעיר אנפין וכל הבחינות האלו המה הכל מצד הכלים שהם בחינת התגלות שהם עיקר הנהגת העולמות שהוא בחינת זעיר אנפין:

5והנה בינה דזעיר אנפין הנקרא נשמה דזעיר אנפין היא נערכת בבחינת כלים כי בינה דזעיר אנפין היא המנהגת בחינת המדות אשר בלתי החכמה ובינה המדות אינם פועלים מצד עצמם כידוע למשל מהאדם שבכל המדות אפילו בקטן שבקטנים מוכרח להיות איזה שכל לזה מה לאהוב ומה לשנוא כו' כך כביכול להנהגות מדותיו יתברך מוכרח להיות חכמה ובינה אשר בכלל נקרא בינה ולכן יש כלים נגד בחינת הבינה אבל בבחינת חכמה ובינה דזעיר אנפין הנקרא חכמה שהוא בחינת חיה ובבחינת כתר שהיא נקראת בחינת יחידה אין לבחינתם כלים כי המה רק בחינת מקודים להנהגת המדות שהם נעלמים: והנה שלשה בחינות האלו הם הנקראים כלים פנימים והם כלים דנפש רוח נשמה והם נצח הוד יסוד וחסד גבורה תפארת וחכמה בינה דעת אשר בהכלים האלו נמשך אור אין סוף ברוך הוא בבחינת חיות העולמות ושלשה כלים האלו נקראים מוח ולב וכבד דהיינו בחינת נצח הוד יסוד נקרא כבד שהוא בחינת נפש שהוא התגלותו יתברך בבחינת חיות סתם ולב הוא כלי להתגלות מדותיו יתברך בבחינת מדות חסד גבורה תפארת ומוח הוא כלי לבינתו יתברך הנמשך באלו המדות: