שערי היחוד ואמונה, שער חמישי ט

1והנה כבר נתבאר לעיל שכל הכלים דבריאה יצירה עשיה הן בחצוניות הן בפנימיות הכל הוא כחו יתברך ולגבי דידן נגלו ונראו לכלים גמורים בבחינות מחולקים מצד ההסתרה אבל לגביה יתברך הכל הוא כחו יתברך לבדו בלי שום שינוי. אך אף על פי כן מוכרחים להיות כל הכחות האלו בבחינת כלים שלהם אצלו יתברך וכמו שמבואר לעיל בכמה מקומות מזה.

2והנה עיקרם של הכלים כאשר הם באצילות הוא בחינת זעיר אנפין דאצילות אשר לכן יש בבחינת זעיר אנפין בחינת כלים חיצונים שהם בשר גידין ועצמות שהוא כחו יתברך שמצד חצוניות העולמות כמו שהם לגביה ויש בו בחינת כלים פנימים שהם נצח הוד יסוד וחסד גבורה תפארת וחכמה בינה דעת: נצח הוד יסוד נקרא בחינת כבד חסד גבורה תפארת בחינת לב חכמה בינה דעת הוא המוחין דהיינו שכל כח הנהגות העולמות הם על ידי בחינת כלים האלו ואור אין סוף הנמשך בכלים האלו הוא הנקרא נפש רוח נשמה. ונפש היא המתגלה בכלי הנצח הוד יסוד שהוא בחינת כבד ובחינת הרוח הוא הנגלה בכלי החסד גבורה תפארת שהם בלב ונשמה מתגלה בכלי החכמה ובינה אשר הם המוח דהיינו חיות אור אין סוף ברוך הוא הנגלה על ידי הכלים האלו כי הגם שנתבאר שהכלים הם התגלות חיותו יתברך היינו שהם כלי החיות כי הנצח הוא הנצחון והחיזוק לגלות החיות על ידי בחינת הנצח וכן החסד וכן החכמה הם כלים לגלות חיות אין סוף ברוך הוא:

3כמו למשל באדם שיש לו נצחון בהסכם חזק הנה הנצחון הוא הנגלה בבחינת חיות ואף על פי כן מדת הנצחון הוא כלי להמשכת חיות נפשו על ידי בחינת הנצחון וכן האהבה היא כלי להמשכת נפשו בבחינת אהבה וכן החכמה שהוא המושכל הוא כלי להמשכת החיות בבחינת חכמה זו והנה החיות הוא בחינת חיות אחד אשר לא נתחלק לחלקים כי הוא עצם חיות אחד אך אף על פי כן מחלקין להחיות גם כן בבחינת נפש רוח נשמה מצד הכלים וגם מצד המשכת החיות בכלים אלו מוכרח להיות בהמשכה זאת גם כן כח הכלים ומוכרח להיות איזה התקשרות באורח סתים האור עם הכלי וכח התקשרותם זה הוא מצד רצון הנפש שהוא בחינת פלא אשר שם הוא קישורם בבחינת מפליא לעשות לקשר הגשמיות עם הרוחניות מצד כחו יתברך אשר קמיה שוין האור עם הכלי ומרצון הנפש הזה נובע כח חיות להתמשך בבחינת כלים כל אחד לפי כוונתו להתמשך באופן הכלי וכח הנביעה זו נקראת חכמה נעלמה שבנפש אשר היא עיקרית לכל ההמשכות שנמשכים מהנפש והראיה שנופל במחשבתו חכמה ומתגלית במוחו ועל פי החכמה הנגלה במוחו מתנהגים ומתמשכים בכל הכלים בלב ובכבד ואם לא יפול חכמה במוחו אזי אין נגלה בכליו שום התגלות כי אם חיות בדרך כלל שהוא חי כמו בשינה הגם שאפילו בעת שינתו חיים כל האברים אבל מצד הסתלקות חכמתו אין מאיר ומתגלה החיות בכליו ומאין נגלה החכמה במוחו הוא מכחו הנעלם הנובע מחכמה סתימאה שברצונו.

4כן כביכול כל בחינות מדותיו יתברך הנמשכים בבחינת העולמות דהיינו נצח הוד יסוד וחסד גבורה תפארת אשר מתנהגים בבחינת חכמה הם נקראים כלים להתגלות חיות עצמותו ברוך הוא הנקרא אור ובחינת זה האור הגם שמצד האור אין לחלקו כביכול לבחינות שונות כי הכל הוא המשכה אחת מאור אין סוף ברוך הוא אף על פי כן מצד הכלים נערכים גם כן לבחינות מחולקים והם בחינת נפש רוח נשמה:

5ועוד זאת אשר באמיתותו מוכרח להיות שייכות וקישור וחיבור האורות עם הכלים כי אם לא היה קישור וחיבור להכלים עם האורות בשרשם הלא הם אינם בגדר אחד כי הכלים המה בבחינת גבולים בבחינת התחלקות ואור אין סוף ברוך הוא אינו בערך גבול והם בבחינתם רחוקים מערכו וכל דבר הנמשך נמשך בערכו כידוע ואיך יומשך אורו יתברך בבחינת הכלים כל אחד ואחד לפי בחינתו אלא באמת כח הכלים עם האור בשרשם הם אחד ומתקשרים בקישור נפלא ושורש קישורם זה הוא רצונו יתברך שהוא בחינת כתר דאצילות הנקרא אריך אנפין אשר בבחינת אריך אנפין שהוא רצונו יתברך כלולים ומתקשרים הכלים עם האורות בעצם ונושא אחד מצד כח השוואתו ברוך הוא שהוא מחשבתו הקדומה שהוא בחינת המאציל ברוך הוא הנקרא אדם קדמון כמו שמבואר לעיל ומגילוי כח השוואתו ברוך הוא שהוא הנקרא מלכות דאדם קדמון מזה נמשך רצונו יתברך לגלות השוואתו ברוך הוא על ידי בחינות הכלים לכן בבחינת רצון הזה מתקשרים הכלים עם האורות בעצם אחד באופן שלא לחלקם כלל כי הכל הוא המשכה אחת מהמאציל ברוך הוא:

6ולכן נקרא כתר יחיד כי המשכת רצונו זה הוא יחיד בלי שיתוף כלל כי הכל הוא המשכה אחת וכח הרצון זה אינו בערך התגלות כלל כי כל ההתגלות אינו נגלה אלא על ידי הכלים הנגלים ומאחר שברצונו הם מתקשרים בקישור נפלא אשר אין לתאר בחינת רצונו כי אם בבחינת יחיד אינו בבחינת גילוי כלל רק שהוא שורש להגילוי ולכן מרצון זה מחכמה סתימאה שבו שהוא כח התכללות כל סידורי הכלים והתחברותם עם האור אשר בכח רצונו יתברך נובע בבחינת חכמה ובינה הנעלמים איך להמשיך האור בכלים בבחינת גילוי:

7והנה שורש הכלים בבחינתם דהיינו להיות מדת חסד וגבורה ותפארת ונצח הוד יסוד מעצמותו ברוך הוא אשר אינו מערך מדות כלל שורשם הוא מרצונו יתברך שהוא למעלה מחכמה והבנה כי אם בבחינת הפלא הנמשך מכחו השוה ברוך הוא וכך עלה ברצונו יתברך ולכן מבחינת הרצון הזה נאצלו הכלים מאין ליש להתהוות בחינת חכמה שהיא כלי להנהגות העולמות להיות נמשך אור אין סוף דרך מדות חכמה וכן בינה וכן חסד וגבורה כו' שהם כלי הזעיר אנפין שגם החכמה ובינה המה בבחינת מדות שורשם הוא מרצונו יתברך שלמעלה מן החכמה והבנה ושורש שורשם הוא אשר עלה ברצונו הפשוט אשר אינו בערך המשכה כלל כי אם כח עצמותו ברוך הוא ואור הנמשך בכלים שהוא המשכתו יתברך שיהיו מתחברים ומתמשכים בהכלים כל אחד לפי הכלי שלו היא החכמה הנעלמה הנובעת מחכמה סתימאה שברצון איך לחבר אור אין סוף ברוך הוא עם הכלים להתאחד ביחודא חד אשר לכן חכמה זה היא חיות כל הכלים הנעלם בכחו יתברך:

8לכן בבחינת חכמה זאת יש שני בחינות אחד בחינת כחו יתברך הנמשך בהכלים בבחינת כח מ"ה ובחינה שנית היא ההשכלה הנקרא בינה איך יתגלה המשכתו יתברך בבחינת התגלות כוונתו יתברך בבחינת המשכתו יתברך על ידי הכלים האלו אשר זה היה תכלית כוונתו שיתגלה אלקו"תו יתברך בכל הבחינות אבל בדרך כלל הם בחינה אחת שהוא כח הנעלם הנובע מחכמתו הסתומה אך כשתעיין בהם תמצאם לשני בחינות והם נקראים אבא ואמא שהם כחדא נפקין וכחדא שריין כי הם הנובעים מכח התקשרות הכלים עם האורות בכח רצונו יתברך אשר שם הכל כח אחד לבד בקישור נפלא לכן הם בחינה אחת אך אף על פי כן אינם בבחינת יחיד כמו שהם ברצונו יתברך כי רצונו יתברך הוא כח התקשרות נפלא אשר לא נחית לגילוי כלל אבל בחינת נביעו הוא התגלות מכח הרצון בכדי לקשר ולחבר האורות עם הכלים לכן נערכים לשני בחינות אך מצד שהמה רק בחינת כח הנעלם לההתחברות לכן כחדא נפקין וכחדא שריין כי בכחם הם כלולים הכלים עם האורות בכח אחד והנה כח הכלים שבכח זה נקרא בינה וכח האור שבכח זה הוא נקרא חכמה והבן זה היטב:

9ומבחינת כח זה שהם אבא ואמא הוא הולדת זעיר אנפין שהם המולידים כל התקשרות האצילות בבחינת התקשרות הכלים עם האורות לכן נקראים אבא ואמא המולידים כל האצילות אשר בכח זה נקשרים כל בחינות האצילות ובחינת חכמה זו שנחלקה לשני בחינות הנקראים אבא ואמא אשר בכלל נקרא חכמה היא הנקראת חיה לכן אין כנגד בחינת חיה כלים בזעיר אנפין כי בכח חכמה זו הוא קישור וחיבור אורות עם הכלים בבחינת נעלם לכן נקראת חיה שהיא חיות כל האצילות בכלל כמו שכתוב והחכמה תחיה והנה מחמת כי שם חיה אינו נופל לומר על עצם אחד כמשל הנפש של האדם בעצם היא בחינת כח לבד ונקראת נפש חיה מצד שהגוף חי ממנה כי כלי הגוף בלי הנפש הוא מהות גשמי בלי חיות לכן בהתפשטות הנפש בגוף הגוף הוא גם כן חי מהנפש נמצא כל עיקר קריאתה בשם חיה הוא מצד הגוף ולכן נקראת נפש חיה בכלל מצד החיות המתפשט בהגוף כן כביכול כח החכמה זו מצד שבכחה התחברות אורות עם הכלים ומצד החכמה הזו מתפשט החיות בכל כלי הזעיר אנפין לכן נקראת החכמה הזאת בחינת חיה אפילו בכחה שלא בבחינת התגלותה בבחינת הכלים אבל בחינת אריך אנפין שהוא כחו יתברך בבחינת רצונו שאינו בערך התגלות בהכלים כי אם שהוא בחינת רצון שאינו בערך חכמה והבנה כלל נקראת בשם בחינת יחידה בלי שום שותפו כלל כי רצונו יתברך נקרא יחיד והוא נקרא מקור חיים שממנו נובע החיות כמבואר לעיל: