שערי היחוד ואמונה, שער ראשון א

1שער כללות היחוד שער הראשון ועתה אחר שהבאתי מקצת מן המקצת מדבריהם הקדושים אשר כל מעיין יעיין בדבריהם הקדושים אשר כולם מתנבאים בסגנון אחד וגזרו אומר שלא יצדק לומר חס ושלום באין סוף יתברך שום שם או ספירה או דמיון המורה על איזה התחלקות אפילו בכח ובהעלם ואסור לדבר שם ואפילו להרהר ולהעלות על לב שום כח ופעולה מן הפעולות הנמצאות אפילו ברשימו בכחו יתברך בכדי לשלול מכוחו יתברך כל דבר המורה על איזה תואר ומדה חס ושלום המורים על איזה התחלקות וריבויים ושינויים כי אם שהוא פשוט בתכלית הפשיטות לכן אין לומר בו מדות אשר הם היפוך הפשיטות כי הם מורכבים ומתחלקים ומשתנים. ויש להם ראש וסוף. ולכך הזהירו שלא להעלות על הלב ולהרהר בו חס ושלום באיזה חקירה והבנה וידיעה ודלא לאסתכלא ביה כלל הגם שהוא המהוה את הכל וכל הנמצאים מאתו יתברך אף על פי כן חס ושלום להרהר בו איזה כח מן הכוחות הנמצאים אפילו בהעלם ובאיזה ערך ודמיון כי הוא יתברך מושלל מכל אלו התוארים המורים על איזה התחלקות כנזכר לעיל. רק להאמין שהכל מאתו יתברך ולייחד כל הנמצאים אליו יתברך. אבל לא להרהר חס ושלום שום תואר או מדה בעצמותו כלל כי בזה תלוי כל יסודות הקבלה האמיתית ועיקרי ושרשי היחוד והאמונה:

2ועתה נבוא לבאר קצת מדבריהם הקדושים בטוב טעם ודעת מקצת מן המקצת הקדמות שרשיות. מקובלות מאור תורתו של רבינו הקדוש נשמתו עדן אשר יסודתם בהררי קודש מיוסדים על אדני פז אשר ביאר קצת בספרו הקדוש בשער היחוד והאמונה. וזה אשר יצא ראשונה לבאר הטעם שלא נוכל לתאר שום מדה באין סוף אפילו בבחינת התייחדות והתכללות כי ידוע שאין סוף ברוך הוא הוא פשוט בתכלית הפשיטות ומצד פשיטותו אין לתאר אליו מדות כי כל המדות המה מצד ההרכבה:

3ולהבין החילוק שבין פשוט למורכב כי לשון מורכב הוא כשמו שהוא מורכב משני מהותים כמו סוס ורוכבו שהם שני מהותים נבדלים. כן הוא לשון מורכב שמורכב כח זה עם זה. והנה כל מה שתמצא בעולם בבחינת בריאה כולם המה מורכבים ומצד בחינת ההרכבה המה כל השתנות הנבראים וכל שינוייהם והבדלם זה מזה המה הכל מצד ההרכבה וכפי הרכבתם ככה יהיה שינוייהם והבדלם זה מזה והנה בבחינת ההרכבה הזאת תמצאהו לשלשה בחינות דהיינו כל מה שנמצא בעולם מורכבים מארבע יסודות אש רוח מים עפר דהיינו בדומם צומח חי מדבר כולם המה מורכבים מארבע יסודות אלו.

4והנה בכל בחינות דומם צומח חי מדבר האלו יש בחינת גוף ונפש גוף הוא הכלי הנגלה ונפש הוא חיות וקיום של הגוף לכן אפילו בדומם יש בו גוף שהוא הדומם הנגלה לעין כל והנפש הוא הוויתו וקיומו להיות נגלה וקיים בזה האופן דוקא והגילוי נקרא גוף הדומם. והוויתו וקיומו בבחינתו תקרא נפש הדוממת שהיא חיותו וקיומו באופן זה דוקא וכן בצומח גם כן יש בו גוף הצומח בתמונתו ומצבו ויש בו גם כן נפש הצומח. המהוו ומחייו ומקיימו בבחינת כחו אשר נטבע בו וכן בחי ומדבר ואין צריך להאריך בזה כי המבין יבין שבכל הדברים שבעולם מוכרח להיות בחינת גוף ונפש ואין קיום להגוף שהוא הכלי בלתי הנפש כי אם לא היה לו בחינת נפש היה כלה ונפסד לגמרי והנה הן בבחינת גופו והן בבחינת נפשו יש בו הרכבת הארבע יסודות מצד הגוף וגם הרכבת ארבע יסודות מצד הנפש כי אם לא יהיה להם הרכבות האלו יהיו כולם באופן אחד ומהות אחד וכל שינוייהם והבדלם המה מצד ההרכבה כי בבחינה זו יתגבר יסוד זה ובבחינה זו יתגבר יסוד אחר וכפי הרכבתם של היסודות ככה יהיה התגלותם באופן זה שכאשר האש גובר על המים והרוח יהיה ההתגלות באופן זה וכאשר גובר הרוח על המים יהיה ההתגלות באופן אחר וכן בכל דומיהם וכל מין ומין יש בו כמה מינים שונים. דהיינו בדומם יש כמה מיני דוממים ובצומח יש כמה מיני צומחים וכל השינויים המה מצד הרכבות יסודותיהם וכן בהבדל מיניהם. דהיינו בין דומם לצומח בכלל חילוקיהם והבדלם הוא גם כן מצד היסודות כי בבחינת דומם גובר יסוד העפר לכן עיקר התגלותו הוא בבחינת דומם. ובצומח תגבר יסוד המים לכן התגלותו הוא בצומח כידוע כי עיקר הצמיחה הוא ממים ובחי תגבר בו יסוד הרוח אשר ידוע כי כל החיות הוא הרוח כידוע שבלי רוח אי אפשר לשום חי לחיות אפילו רגע אחד כמבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה בכמה מקומות וכל עיקר החיות הוא על ידי הנשימה וכמבואר במדרש תנחומא ממעשה דעקילוס הגר מענין הגמלים אשר חנק אותם ואמר כלום חסרת מהם אלא הרוח ובמדבר התגברותו הוא יסוד האש וכאשר ידוע זה מעט לחכמי הטבע והעיקר הוא על פי המבואר בספרי יראים.

5והנה כל אלו ההרכבות הוא בכל מהות בבחינתו לבדו ויש עור בחינת הרכבה הוא התחברות המהותים דהיינו הגוף עם הנפש והרכבתם זה עם זה נמצא כל הסוגין וכל ריבוי המינים המה הכל מצד ההרכבה ובזה הוא התחלקות טבעיהם דהיינו בצומח בזה יש טעם מתוק ובזה יש טעם חמיצות או מרירות או חריפות ושארי טעמים הכל הוא מצד הרכבות יסודותיהם וכל שתרבה ההרכבה בהם תרבה בהם השינוי אבל הפשוט נקרא מהות אחד לבד בלי הרכבה ובבחינת מהות אחד לבד לא תמצא בו שינוי כי אם כאשר הוא בטבע מהותו כן יהיה התגלותו בלי שינוי:

6והנה אפילו בבחינת נבראים תמצא שני הבחינות האלו דהיינו מורכבים ופשוטים כי מורכבים המה בהבדל בחינתם כנזכר לעיל וגם תמצא פשוטים כמו האש והמים והרוח והעפר הכוללים נקראים פשוטים לגבי המורכבים כי האש אינו נראה ממנו כי אם פשיטותו לבדו שהוא האש וכן המים לא תמצא ממנו רק בחינת המים לבדו וכן ברוח וכן בעפר אשר בהם לא נגלו כי אם עיקר יסודותיהם בפשיטותם לבדם בלי הרכבה וכן בגלגלים ובצבא השמים יש גלגלים מורכבים ופשוטים ולכן לא תמצא בהם שינויים בבחינת פשוטיהם כי המים לא תשתנה בעצם לגוון ומהות אחד כי אם מהות מים ולא תחלק בבחינת המים לבחינות מובדלת כי אם הכל גוון אחד שהוא מים לבדם וכן באש רוח ועפר אין בהם שינוי בעצם מהותם. אך אף על פי כן אינם פשוטים בתכלית הפשיטות כי אם נקראים פשוטים לגבי כל המציאות המורכבים אבל אף על פי כן יש במים גם כן כל אלו הארבע יסודות כידוע לחכמי הטבעים ומכל שכן למקובלים. ולכן כשיבשלו המים בכמה מיני בשולים יעשו מהמים אבן כמבואר בפרדס גם יכולים להוציא ממנו אש על ידי זכוכית וכן בכל היסודות על ידי תחבולות תוכל לשנותם ולכן יש איזה טעם במים רק שהם בלי השתנות אך אף על פי כן הטעם מורה על הרכבה וגם יש בם איזה שינוי בטעמם כי יש מים מלוחים וחמוצים ומתוקים אבל הכל בבחינה אחת שהם הכל טעם מים:

7והשינויים האלו המה גם כן מצד ההרכבה אבל בפשוט אחד לבד לא תמצא בו שינויים כלל: כלל העולה שכל השינויים המה מצד ההרכבה הן בהבדל בחינות הנבראים שבכל אחד ואחד והן בבחינת ההטבעה ושינוייהם המה משני בחינות הן מצד ההרכבה של כל בחינה ובחינה לבדה והן מצד הרכבתם זה עם זה כמו שאנו רואים באדם השינויים מצד הגוף לבדו כפי התגברות איזה יסוד שבו ככה יהיה השינוי בבחינת גופו יש שיתגבר אצלו יסוד האש יהיה גופו באופן זה ויש שיתגבר יסוד המים יהיה גופו על אופן אחר וכל המראות שבו או גידול אבריו הכל הוא מצד ההרכבה כמבואר ברעיא מהימנא גם ידוע זה לחכמי הרופאים ושינויים שבגוף המה מצד ארבע מדות הם היסודות:

8וכן יש מצד נפש גם כן השינויים האלו לכן משתנים בטבעיהם יש שהוא חסדן ויש בהיפוך וכמה מיני חילוקים עד אין קץ אך בנפש לא נגלה הרכבתם כי אם שהיא כח אחד לבד כי אם בבחינת התחברותה עם הגוף על ידי כלי הגוף אז נגלים כחות הנפש והרכבתה וכל אלו הדברים האמורים הכל מצד ההרכבה אבל בכח אחד לבדו לא שייכים כל אלו העניינים מאחר שלא יצא למהות וכח אחר כלל לא שייך בו שינויים וריבויים מאחר שהוא כח אחד לבד.

9והנה אין סוף ברוך הוא אשר זה ידוע שכל עיקר יסוד האמונה אשר אין כח זולתו והוא לבדו מבלי התערבות כח אחר חס ושלום ואפס בלעדו ולא נודע מהותו כלל לכן נקרא פשוט בתכלית הפשיטות דהיינו לשלול מאין סוף יתברך שום מהות וכח אחר בלעדו חס ושלום ולכן מתארים שהוא בתכלית הפשיטות דהיינו לא כמו הפשוטים הנמצאים בעולם אשר אינם בתכלית הפשיטות כי אם פשיטותו הוא התגברות עצם כחו על שאר היסודות אבל אף על פי כן הוא כלול בהעלם מהשלשה יסודות האחרים אבל חס ושלום לומר על עצמותו שחס ושלום יש בחינת כחות הנבראים אצלו אפילו בהעלם דהעלם אם כן עשיתו חס ושלום לבעל כוחות רבים אשר אין לך עון גדול מזה להעריך בבחינתו עוד איזה כחות חס ושלום אשר בזה כל עיקר האמונה שהוא לבדו יתברך ואין זולתו כלל וכמבואר בכמה מקראות לאין מספר אשר הוא לבדו הוא ואין זולתו כלל ואם כן חס ושלום להעריך אצלו שום דבר מהדברים האמורים לעיל הן בהרכבות חילוקי הכחות מצד עצמם והן בבחינת התחברות בבחינת נפש וגוף כי אינו גוף מאחר שהוא לבדו: