שערי היחוד ואמונה, שער ראשון יד

1והנה כלל יחוד האצילות נקרא בשם הוי"ה ברוך הוא באותיותיו ובו תלוי יחוד עשר ספירות דאצילות המרומז באותיותיו והוא נקרא שם העצם כי השם הזה הוא נובע מעצמותו יתברך ביחוד עצום עם כל עשר ספירות שהם כוחות האצילות לייחדם במאצילם ברוך הוא ועל זה נאמר אני הוי"ה לא שניתי כי הוי"ה יתברך הוא המהוה את הכל בכל חילוקי הפרטים והכל נמצאו מאמיתיות המצאו והוא כוחו יתברך לבדו הנחלק בכל הפרטים לכן יש בהוי"ה ארבע אותיות שהם בבחינת חילוק הדרגין כי יו"ד הוא חכמה ה' הוא בינה וא"ו הוא מדות וה' תתאה הוא מדת מלכותו יתברך והגם שנמצאו בו כל הפרטים בכל חילוקי הדרגין אף על פי כן לא שניתי שלא נשתנה בהם כי הכל הוא אחד פשוט כמו קודם הבריאה כנזכר לעיל ושורש יחודו הוא על ידי קוצו של יו"ד הוא הכתר כנזכר לעיל הוא המייחדם בהשוואה גמורה:

2על זה נאמר בספר יצירה עשר ולא תשע להורות היחוד העצום שעל ידי הכתר שהוא בחינה העשירי ולכן נקראים ספירות שמהם נספרו כל ההתחלקות גם לשון ספיר הוא אבן טוב שמאיר ביותר ויש בו כל הגוונין כן על ידיהם נגלה כבודו ויחודו יתברך על ידי בחינת כל חילוקי הדרגין ואף על פי כן הם אחד והם למעלה מהשכל איך יהיו שני הפכים כאלה לכן נאמר בלי מ"ה שהם בלי מהות כלל כי כל מהות חלוק מחבירו כי זה מהות אחד וחבירו הוא מהות שני אבל הם בלי מהות כלל רק שהם כח אחד מיוחד ואף על פי כן יש בהם כל ההתחלקות:

3ולכן אמר כשלהבת הקשורה בגחלת כמשל השלהבת כשעודינה בגחלת אינה נגלה כלל לדבר בפני עצמה רק שהיא קשורה בגחלתה וכאשר ינפחו אותה להוציאה מגחלתה בגילוי אזי יכולה להדליק כמה מיני עצים וכמה נרות לאין מספר ויהיה נגלה ממנה כמה מיני אורות ושלהבת לאין מספר והכל הוא מהשלהבת וכאשר היא בגחלתה אינו נראה כלל למהות בפני עצמה כך הם כביכול הספירות הגם שמהם ועל ידם הוא כל ההתחלקות בהתגלותם לנבראים לאין מספר אבל באמת הם כח אחד מיוחד והכח הזה היא המגלה כל הכוחות לאין מספר אבל המשל אינו דומה לנמשל מכל צד כי אם בזה הוא דומה שכל השלהבת היוצאים לכמה מיני שלהבות הם הכל כח שלהבת אחת ואינה נגלה לשלהבת כלל כשהיא בכוחה אבל בזה אין דומה כי השלהבות כאשר נתגלו בעץ או בנר הרי היא נפרדה מגחלתה ונאחזת בדבר אחר בבחינה אחרת אבל לגביה יתברך אפילו אחר התגלותם לא נפרדו חס ושלום ממהותו ולא נשתנו לכח אחר כי אין זולתו ואין חוץ ממנו רק הם מיוחדים בתכלית האחדות אפילו אחר גילויים כמו שהם במקורם קשורים לכח אחד כן הם אפילו אחר גילויים ודבר זה הוא מפלאות הבורא יתברך שאין בו שום תפיסה והבנה בשום שכל שיהיו שני הפכים כאלו.

4ועל זה אמר בספר יצירה צפייתן כמראה הבזק למשל הבזק מתגלה לפום שעתא וכאשר מסתכלין בו הוא אינו במציאות כלל ככה הם הספירות אשר נתגלו מהם כל הכוחות בכל ההתחלקות וכשתרצה לעיין בהתחלקותם הם הכל כח אחד מיוחד ולא תמצאם כלל להתחלקות ולכן דברו בהן ברצוא ושוב כמו למשל שרואה איזה דבר בשכלו שכך הוא ואינו משיגו איך הוא ורץ לבו להשיגו ואחר כך כשרואה שאינו יכול להשיגו הוא שב מזה ההשגה ומאמין בה שהוא כן כן אם רץ לבך שוב למקום דהיינו אם רץ לבך להשיג איך הוא התחלקותם שוב למקום שהיית בו דהיינו שאין זולתו וגם פירוש למקום הוא מקומו של עולם דהיינו שישוב לבחינה זו להאמין שהכל אחד בלי התחלקות כלל וזהו נקרא אצילות שהם שני פירושים לשון הפרשה ולשון אצלו כי מאחר שהוא יתברך שוה בתכלית ההשוואה ופשוט בתכלית הפשיטות הרי חס ושלום לייחס בכוחו יתברך שום התחלקות דרגין כמבואר לעיל שהפשוט אין בו ערך שום התחלקות כי אם לבדו כאשר הוא וכל דרגין הם הרכבות ומאחר שהוא פשוט אין להעריך אליו שום דרגא חס ושלום אפילו בהעלם דהעלם רק האציל ממנו כח חילוקי הדרגין שהוא כח חדש ממש מהעדר אל הויה לכן נקרא אצילות לשון הפרשה אך כל זה הוא כאשר אנו רואים בחילוקי הדרגין בכוחו נקרא אצילות הפרשה אבל באמת אין מהות חדש אצלו ואין דבר מתחלק בכחו לכן נקרא אצילות לשון אצלו דהיינו שכל הכחות הם אצלו מיוחדים בכחו ולא יצאו להתחלק למהות אחר והכל הוא על ידי כתר המייחדם: