שערי היחוד ואמונה, שער ראשון טו

1לכן מכנים המקובלים הכתר לראשית אצילותו יתברך כמבואר לעיל כי המאציל ברוך הוא גילה מכחו יתברך בבחינת אין סוף השוה המשכה להיות נמשך ממנו התגלות מכחו האין סוף בכל מה שיכול להתגלות מכחו יתברך והנה כח הגילוי הזה נקרא גם כן אצילות הגם שהוא עדיין כחו יתברך בהשוואה אף על פי כן הגילוי הזה הוא הויה מחודשת מאחר שאין סוף יתברך בעצמותו אינו בערך גילוי כלל ועיקר מאחר שאין זולתו יתברך למי יתגלה גם הוא יתברך למעלה מכל השגות ורעיונות איך יתכן עליו גילוי גם הוא פשוט בתכלית הפשיטות בלי שום הרכבה איך יתכן לומר עליו שום גילוי כי כל הגילויים הם מהרכבות כמה כחות ביחד מתגלה כח זה בכח זה להתקשר עמו:

2אבל אין סוף יתברך הוא כח אחד פשוט לכן אין לומר על בחינתו יתברך גילוי: גם לכל דבר גילוי יש דבר הקודם לו המכריחו להגילוי והגילוי בעצמו ודבר שמתגלה בו כמבואר מה שאין לומר כן חס ושלום באין סוף כל אלו הבחינות אשר על כן נקרא הגילוי הזה שבבחינת הכתר אצילות דהיינו בחינת הבדל והפרשה וגם אצילות שהאציל ממנו דהיינו שהמשיך כח חדש שאינו ממהותו אבל מחמת שהגילוי עדיין לא יצא להתהוות מהות בפני עצמו כי המשכה זו היא מכח השוואתו יתברך אשר עדיין לא יצא לכלל חילוקי דרגין כי אם המאציל יתברך גילה ממנו כח פשוט כאשר הוא בעצמו יתברך אשר אין זולתו ואין עוד מלבדו והוא כולל הכל בהשוואה גמורה בלי שום הרכבות כחות כלל כי אם פשוט בתכלית הפשיטות לכן לא נמנה בכלל הספירות כי אם שהוא כתר עליהם ולכן נקרא ממוצע בין מאציל לנאצלים כי מצד בחינת הגילוי הוא ראש לנאצלים ובחינה זו משתווה עם הנאצלים שהגילוי הוא בחינת נאצל כנזכר לעיל אבל מצד מהותו בעצמו שהוא כחו יתברך בעצמו בבחינת השוואה גמורה בלי שום התחלקות כלל נקרא בבחינת המאציל יתברך שהוא בחינת השוואה גמורה ולכן הוא ממוצע ביניהם:

3ולכן נקרא כתר כי כמו למשל הכתר כשהוא על ראשו של אדם הוא בכלל האדם ונחשב ממהות האדם אבל מהות עצמו אינו ממהות האדם כן הוא בנמשל כביכול כי בהשפעתו והמשכתו לאצילות נקרא בבחינת אצילות אבל במהותו בעצמו אינו מערך אצילות לכן מבואר בזוהר הקדוש ובעץ חיים שאסור לכנות בכתר הזה בחינת כלים כי כלים מורים על התחלקות אבל חס ושלום לומר בהמשכה זו איזה התחלקות כי הוא מכחו השוה יתברך כנזכר לעיל כי עיקר שם כלים הוא בזעיר אנפין שזעיר אנפין עיקרו הוא בחילוק דרגין וכל בחינת חילוק דרגין הוא בבחינת כלים כמו למשל כלי ביד האומן שהוא דבר נבדל ממהותו ובו מוציא פעולות רצונו ומחשבתו כן החכמה והמדות הם כלים להתהוות ממנו חילוק דרגין לאין מספר כי על ידי החכמה מתחלקים הדרגין בהשכלה איך יתחלקו ובאיזה אופן יתחלקו ואיך יהיה אופן המשכתם ואיך יתקשרו למקורם ובחסד הוא עצם ההתגלות כנזכר לעיל בזה יומשך התגלות ובזה יומשך חסד זה כו' וכן על ידי נצח הוד יסוד הם הגילוי של כל ההתחלקות הכל כמבואר:

4לכן נקראו כלים לגבי התחלקות הדרגין הנראים והם דבר נבדל ממהותו יתברך בבחינת אצילות אבל הגם שנקראו כלים אף על פי כן איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון כי איהו נקרא כח המשכתו בכלל להוות בעלי גבולים בבחינת כל דבר המתהווה בעולם וחיוהי הוא אורו יתברך האין סוף המתמשך בהמשכה זו וגרמוהי הם הכלים שהם בחינת הספירות כנזכר לעיל הכל הוא חד ממש בלי שום התחלקות כלל ומיוחדים בתכלית ההשוואה כאשר הם בכחו יתברך בכח אחד מיוחד בלי שום שינוי על ידי כחו השוה המיחד כל ההתחלקות שהוא הכתר:

5לכן הוא זעיר אנפין הוא עתיקא ממש מאחר שאינו משתנה כלל כי אם שהוא כח אחד פשוט כנזכר לעיל כי אם מצד חילוקי הדרגין הנגלים לנו פעולות כחות המתחלקים שהם בכחו יתברך נקרא בשם זעיר אנפין וכח המייחדם נקרא בשם אריך אנפין אבל באמת הם הכל כח אחד בהשוואה גמורה וכל ההרכבות הנקראים בספירות שזה מורכב בזה וזה מתקשר בזה עד אין קץ כמבואר בזוהר הקדוש וככל ספרי המקובלים כל ההרכבות הם הכל מצד כחות הנגלים לנו שמורכבים ומתקשרים זה בזה הכל מכחו יתברך אנו מדברים ההרכבות בכחו יתברך כי ממנו הכל לכן אנו מדברים הכחות האלו באצילות אבל חס ושלום לומר שיהיה בבחינתו יתברך איזה הרכבה או איזה כח משונה מחבירו חס ושלום מאחר שהוא פשוט ואין זולתו איך יהיו בו חס ושלום איזה כחות משונות והרכבות וכל הרכבות הכחות כל אחד בחבירו וכל ספירה בחבירתה הכל הוא מסטרא דילן כמאמר האידרא לא שנא ולא שני ולא ישתני כמו שהוא קודם בריאה פשוט בתכלית הפשיטות כן הוא אחר הבריאה בלי שום הרכבה כלל וכל השינויים הוא רק מסיטרא דילן כמאמר רעיא מהימנא ומסטרא רילן שניא אבל אצלו יתברך הגם שכל הכחות הכל נמשכו ממנו יתברך והוא המחלקם אף על פי כן אינו משתנה בהם כי אצלו יתברך כל הכחות שוים בהשוואה גמורה ממש בלי שום הרכבה ושינוי כלל מה שאין כח בפה לאומרו ובשכל לחשוב איך הוא כי הוא אינו בערך השכלה כלל כמבואר לעיל: