שערי היחוד ואמונה, שער ראשון יז

1והנה הגם שביארנו החילוק בין יחיד לאחד שיחיד הוא כתר קריאת שם זה דיחיד הוא בכתר דווקא כי הגם שכתר הוא גם כן בבחינת המשכה רק הוא יחיד בהמשכה זו הגם שבהמשכה זו נכללו כל הגילויים אף על פי כן הוא יחיד כמאמר רבותינו זכרונם לברכה יחידו של עולם כי הגם שיש עולם אף על פי כן הוא יחיד בעולמו שאין זולתו וכמאמר יחיד חי העולמים אבל שלא בבחינת עלמין ובחינת המשכה כי אם כאשר הוא לבדו אין לומר עליו אפילו יחיד מאחר שלא נודע מהותו כלל ואין נופל לומר עליו שם תואר כלל כי כל התוארים הם הכל מצד ההמשכה בבחינת שמצד עצמותו נקרא יחיד ובבחינת התמשכותו מצד עולמות נקרא אחד אבל בבחינתו בעצמו יתברך שלא מצד המשכה אין לתאר בו יתברך שום שם אפילו בחינת יחיד כי אם על צד השלילה לכן נקרא אין סוף ולא נקרא אין לו תחילה שאין סוף נקרא מצד המשכתו יתברך שלהמשכתו אין סוף ונקרא בערך המשכה הנמשך ממנו שיכול להתמשך עד אין סוף ומאחר שנגלה ממנו בחינת סוף בבחינת הנבראים נאמר עליו שהוא יתברך אין סוף אבל בבחינת תחילה שאינו בערך המשכה כלל אין לומר בו שהוא אין לו תחילה שזהו מורה שהוא בערך איזה מהות שיהיה שייך לומר עליו תחילה אבל אף על פי כן אין לו תחילה אבל חס ושלום לומר בו איזה מהות כי לא נודע מהותו אם כן אין בו מערך תחילה וסוף וכמבואר בפרדס כי אין לומר בו יחיד וקדמון וראשון כי אם על צד השלילה דהיינו יחיד שאין כיחודו וקדמון שאין כקדמותו כי מאחר שאינו בערך מהות השגה כלל מערך הנמצאים אין לומר בו שום דבר המורה על איזה מהות באיזה ערך כי אין לו תחילה מורה על איזה מהות אך אין לו תחילה אבל באמת אינו נודע מהותו כלל לכן אין לומר עליו שום דבר כי אם מצד ההמשכה והבן מאוד:

2וכמבואר שאין לומר בו אפילו סתימו דסתימין כי אם סתימו דכל סתימין כי סתום הוא היפוך הנגלה ולגבי הנגלה שייך לומר עליו שהתגלותו איך הוא נגלה אינו ידוע לכן נקראו הספירות סתימין מצד התגלותם והתחלקותם ואף על פי כן הם הכל אחד בלי התחלקות כלל ובלי מהות כלל כנזכר לעיל לכן מהותם אינם בבחינת השגה לכן נקראו סתימין וזהו בבחינת התחלקות הספירות נקראו סתימין ונקראו אחד הגם שמתחלקין בחילוקי אופניהם אף על פי כן הם אחד באחדות ואיך הוא אחדותם הוא סתום כנזכר לעיל וכתר המאחדם נקרא סתימו דסתימין כי בחינת כתר לא יצא לחילוק דרגין כי הוא מכחו השוה אך מאחר שבא לכלל גילוי ההמשכה הרי יש בכחו כל הדרגין אבל לא בחילוק כלל לכן הוא יותר סתום אפילו מהספירות דהיינו שיהיה בכוחו כל הדרגין ואף על פי כן הם אינם במציאות כלל לכן נקרא אין כדבר שמבקשים אותו ואין מוצאים דהיינו שידוע הדבר שהוא מבקש שבוודאי נמצא שם אבל הוא אין שאין מוצאים אותו ככה הוא בבחינת כתר הוא מקור ושורש להדרגין וכח הדרגין המה בכח הזה וכאשר תבקשם בשם לא תמצאם לחילוק דרגין כלל מטעם כי אין זולתו יתברך כמבואר לעיל לכן נקרא סתימו דסתימין ונקרא יחיד אף על פי שבהמשכתו נכללו כל הדרגין אף על פי כן הוא יחיד בהמשכתו אבל על אין סוף בעצמותו יתברך שאינו בבחינת המשכה אין לומר עליו אפילו סתימו דסתימין:

3למשל מחכם גדול אשר חכמתו סתומה מהקטן ממנו נופל לומר בו שהוא סתום ממנו מאחר שהיא בערך חכמה אבל לומר על חכמה והשכלה שהוא סתום מהרומם אין נופל בו לומר לשון סתום הגם שהוא באמת סתום ממנו אף על פי כן אין נופל בו הלשון של סתום מאחר שאינן בגדר אחר כלל כך ויותר על כן מדרגות לאין קץ אין לומר על אין סוף יתברך אשר הוא נעלה רבוא רבבות מדרגות לאין קץ על ערך גילוי והשגה ואינו בכלל השגה כלל ואינו בערכם אין לומר בו לשון סתום מאחר שאינו בערכם כלל הגם שבאמת הוא סתום מכל רעיון אבל הוא לא בערך סתימין ונקרא סתימו דכל סתימין דהיינו דרך כלל כל מה שאפשר להעריך בחינת סתום בכללות אין סוף יתברך הוא סתום מכל כי סתימות שלו אינו בערך כל הסתימין הנזכרים לעיל ונקרא סתימה על צד השלילה גם יחיד אין לומר עליו כנזכר לעיל מאחר שאינו בערך דרגין כלל איך יתכן לומר עליו יחיד כי יחיד הוא היפוך השניות המתחלקים לבחינות שונות ובבחינת המשכתו בכתר הוא יחיד בהמשכתו אבל שלא בערך המשכתו כלל אינו בערך דערך לייחס אליו לשון יחיד מאחר שמצד עצמותו יתברך אין לתאר אליו הנמצאים למהות כלל: והארכתי בזה כי נצרך לידיעה זו מאוד כי ידיעה זו היא שורש ועיקר להבין יחודו יתברך והמבין יבין: