שערי היחוד ואמונה, שער ראשון כב

1כלל העולה מדברינו שאין לדבר ולהרהר באין סוף יתברך שום כח ופעולה ומדה המורה ריבוי ושינוי חס ושלום מצד השתנות הכוחות ופעולות ומדות כי אם מצד המשכתו לנבראים בבחינת התגלות כמאמר רבותינו זכרונם לברכה נודע מצד פעולותיו דהיינו מצד פעולות הנגלים בבחינת נבראים אז אנו קוראים להמשכה זו מצד החכמה או מצד החסד וכדומה לזה אבל בבחינתו יתברך בעצמו אין לייחס אליו יתברך שום שכל ומדה חס ושלום גם לא לתאר לו חס ושלום שום שם ותואר וכינוי מצד עצמו יתברך המודה על איזה מדה והמשכה וכל השמות והתוארים והכינויים הכל הוא מצד התגלותו יתברך בבחינת עולמות בבחינת נבראים דווקא:

2וכל הדברים הנאמרים בדברי המקובלים באצילות ובלמעלה מהאצילות חס ושלום להעריך שם איזה כח חילוק או איזה מדה או איזה השכלה בבחינתו בעצמו יתברך כי אם מצד ההמשכה ועוד זאת כי כל העולמות והמדרגות שלא בבחינת בריאה כל קריאת שמם בשם עולמות הכל הוא מצד פעולות הנבראים אבל חס ושלום שיהיה בבחינת עצמותו יתברך איזה העלם או איזה הדרגה או איזה צמצום חס ושלום בכח עצמותו כי כל צמצום מורה השתנות או מדה או חפץ או רצון הס מלדבר כזה על אין סוף בבחינת עצמותו יתברך שלא בבחינת בריאה ומקרא מלא דיבר הכתוב אני הוי"ה לא שניתי אפילו אחר הבריאה ולא שני כלל ממהותו יתברך אפילו בבחינת המשכתו להוות הנבראים לא שני כלל ולא אשתני אפילו בנבראים כמו שכתוב אני הוי"ה לא שניתי הוי"ה דייקא שהוא בבחינת המשכתו יתברך להוות הנבראים גם בבחינה זו לא נשתנה כלל כי כל כח ופעולה ומדה וצמצום מורה להשתנות וחס ושלום לייחס בכחו איזה שינוי חס ושלום ואיזה צמצום וכו' כי אם מצד הנבראים מסטרא דילן דייקא בבחינת המתגלה נראה הצמצום אבל לא בעצמותו יתברך:

3לכן כל הצמצומים הם באור אין סוף וכל אור הוא גילוי וכל הגילוי הוא רק הנגלה לגבי הנבראים בבחינתם הנגלה נראה לצמצום והסתר אבל לא במהותו יתברך לא כאשר ראיתי טועים בדעת לכנות ולתאר הצמצום שלא בבחינת בריאה ומתארים הצמצום באצילות וקודם האצילות מראשית הקו וכל הצמצומים ופרסא הכל הוא קודם הבריאה כי הם מבינים כל דברי הקבלה בהגשמה עצומה ומבינים הצמצום כפשוטו דהיינו שבכדי לברוא עולמו צמצם את עצמו כביכול בבחינת הסתלקות האור אשר חס ושלום להרהר מצד עצמותו יתברך שום צמצום אשר אין צמצום לפניו יתברך וקמיה כחשיכה כאורה ובחינת הצמצום הוא היפוך היחוד אשר שרשו מיוסד אשר אין בכוחו יתברך מצד עצמו שום שינוי ופעולה וצמצום אפילו אחר התהוות הנבראים ואם כדבריהם לפי הבנתם שקדם להאצילות הצמצומים האלו הלא משנה שלימה היא שאין לשאול מה לפנים כו' דהיינו שלא לשאול מה היה קודם הבריאה ואיך מדבר בעץ חיים מעניני הצמצומים אשר קדמו להבריאה בכמה מיני אופנים המבוארים שם ואיך יעבור על משנה שלימה וגם בזוהר הקדוש מדבר מעניינים נסתרים שהיו קודם הבריאה אלא באמת חס ושלום שמדברים באיזה אופן בבחינת אין סוף שלא מצד הבריאה כי אם כל דבריהם הוא דווקא בבחינת בריאה לכן מבואר בעצי חיים שבאצילות שהוא מצד כח הדרגין שבכוחו יתברך מותר לדבר בדרך משל ודמיון אבל לא מצד העצם:

4ומה שמדבר בזוהר הקדוש בענין הפרצופים שקודם הבריאה וגם בעץ חיים מדבר מענין הצמצום ממלכות דאין סוף כל דבריהם המה מצד הבריאה להבין שורש חילוקי הכחות והדרגין בבחינת שרשם במאצילם ברוך הוא בכדי לחברם ולייחדם בבחינת יחוד גמור ואיך הם נפעלים מכחו יתברך ואיך הוא התייחדותם בבורא ובכדי למצוא להנבראים מקור כוחם בבחינת אין סוף יתברך בהתחברותם אליו ואשר המה כחו יתברך לבדו: מוכרחים לדבר בכחו איך שהם אצלו יתברך כמאמר אליהו זכור לטוב אשתמודעין עילאי מתתאי אבל לא שיהיו מעריכים בעצמותו יתברך איזה בחינה מצד עצמותו יתברך כי איך הם בכוחו לא ידיעא כלל: