שערי היחוד ואמונה, שער ראשון כג

1ולהבין זה יובן על פי משל מאדם בשר ודם אשר כל השמות והכינויים שמכנים אותו כגון שקורין לזה חכם ולזה חסדן או גבור או נצחן וכן כל המדות הכל הוא מצד פעולותיו כי כאשר מדבר דבר חכמה קורין אותו חכם מצד מהות נפשו או כשנגלה ממנו חסד קורין אותו חסדן או כשנתגלה ממנו גבורה קורין אותו גבור ודומיהן ומכנים כל המדות בכח נפשו והנה בכח החיות בעצמו בבחינת נפשו הרי היא חיות כח אחד רוחני התעריך בה כל הכוחות האלו בבחינת מדה מיוחרת לכל מדה בפני עצמה מאחר שהיא כח אחד לבד בלי שום התחלקות כי אם כח אחד רוחני המתפשטת בבחינת חיות לכל הגוף בשוה וכל התגלותה הוא בכוחות מתחלקים בבחינת התפשטותה בכלי הגוף וכפי כלי הגוף ככה הוא התגלותה דהיינו בכלי המוח נתגלית בבחינת השכלה ובכלי הראיה נתגלית כח חיותה בבחינת ראיה ובכלי המעשה בבחינת מעשה וכפי תמונת כלי המקבלים באברים ככה הוא התגלותה דהיינו אם הכלים תכונת מזגם וערכם בבחינת מזגיהם ראויים לקבל דהיינו המוח כשהוא גדול וזך הליחות שבו וכדומה כידוע לחכמי הניתוח ראוי לקבל יותר חכמה וככה הגבור בגבודתו והחסדן בחסדיו והכל לפי מזג תכונת הגוף ופעולת כליו שהם האברים ככה נתראה פעולת הנפש אבל בכח החיות מצד עצמו הוא כח רוחני אחד בכלל ויכולה להתפשט בלי גבול כי אם שכלי הגוף מגבילים כידוע:

2והנה הגם שכל ההתפשטות הוא מצד הכלים אף על פי כן כשאדם אומר דבר חכמה הרי הנו תולין החכמה בנפשו ולא במוח הגשמי שהוא הכל כאשר הוא באמת מצד הנפש כי כלי הגשמיים מצד עצמם אינם בערך חכמה ומדות כלל שהמה בשר ולא רוח כי אם מצד הנפש הגם שבנפש עצמה אין שייך בה לומר כלל חכמה ושום התחלקות בעולם אך מחמת פעולת הגוף המתגלית מהנפש אנו תולין בהעיקר כי מאחר שכלי הגוף בעצמם אינם פועלים מצד עצמם כלום כי אם מצד הנפש המתפשטת תולין כל התמשכות הפעולות בהעיקר ומה גם שכל החכמות ופעולות הנפש המתגלים מוכרחים להיות בכח נפשו כי אם לא כן מאין באה ההשכלה במוח דווקא באופן זה וכן בכל הפעולות מאחר שהן רק כלים גשמיים מוכרח להיות הכל בכח הנפש המתקשרת בכלים האלו ופועלת על ידם פעולתה אך איך ומה ובאיזה אופן הם בכח החיות מאחר שהוא כח רוחני אחד בלתי מתחלק כלל זה לא נודע אפילו בנפש האדם ודבר זה נקרא רצון הנפש מצד שלא נודע איך הם כל ההתחלקות החכמה ומדות בכח הנפש גם איך הוא התקשרותה בכלים הגשמיים לכן פעולתה והתקשרותה בכלי הגוף נקרא רצון ופלא ועל זה נאמר ומפליא לעשות שמקשר גשמיות ברוחניות:

3והנה כל הבחינות הנזכרים לעיל שמעריכין הכל בכוחות הנפש הכל הוא מצד כוחות המתגלים בהגוף דהיינו כשאדם עושה איזה פעולה אנו מחברים את הפעולה לכח נפשו אם לחכמה או לחסד ואיכותם ומהות התחברותם היא בנפש וקורין אותו רצון הנפש אבל כשלא נתגלה מאדם שום פעולה הן לחכמה הן לאיזה מדה או מעשה הרי אין להעריך בכח נפשו מצד עצמה שום פעולה ומדה מאחר שהיא כח אחד חיות פשוט ואין לנו ידיעה כלל במהותה בעצמה וכמאמר הזוהר הקדוש פרשת בראשית (דף כ"א.) מחשבתא דבר נש כולי עלמא לא יכלין למנדע כל שכן לגו מן מחשבה מאן איהו דעביד הרהורין ורעיונין כו' עיין שם:

4והנה בהתפשטות הנפש בגוף נקראת צמצום לגבי גילוי התפשטותה שבכוחה להתפשט בלי גבול והראיה שמתפשטת בכמה אופני חכמה וכשיעמיק יותר שכלו יתגלה לו יותר הכל מכח נפשו וכל הצמצומים הם מצד הכלים אבל לא מצד עצמותה כי אין יתרון וחסרון מצד עצמה כי אם בבחינת גילויה כי אם יסתום אדם עיניו לא יהיה מזה חסרון לכח הראות שבכח נפשו רק מצד הכלי שאינו נגלה התפשטותה והראיה לזה אדם שהוא בעל כח גדול ובריא נמצא שבכח חיותו הרי נגלה ממנו חיות הרבה מהנפש ואף על פי כן יכול להיות שלא יהיה חכם מצד קטנות כלי המוח שלו או שיהיה חכם ולא גבור נמצא שאין היתרון והחסרון תלוי כלל בנפשו כי אם בהכלים אך אף על פי כן תולין כל הכוחות בנפש וכח השכל והמדות שבנפש קורין חכמה ומדות שבנפש הגם שאין בכוחה חילוק כלל וכח התפשטותה בגוף להחיותו ולהתקשר בו נקרא רצון הנפש וכח התגלותה נקרא צמצום והכל הוא מצד ההתגלות אבל הנפש בעצמה אין לומר בה כל אלו המדות ומחיה את כל הגוף בשוה וכל הגוף ממולא ממנה ולא תמצאה במקום ממקומות הגוף לייחד לה מקום ששם היא שוכנת הגם שמבואר שהנשמה משכנה במוח והרוח בלב הכל הוא מצד גילוי הכלים בבחינת גילוי נתגלה בחינת נשמה במוח ורוח בלב ונפש בכבד והכל בבחינת אור וזיו הנקרא גילוי בלבד והראיה שהמקיף הוא על הגוף ומקיפו מראשו ועד רגלו דהיינו כוחה בעצמה שלא בבחינת גילוי נקרא בחינת מקיף והיא כוללת כל הגוף בחיצוניותו ובפנימיותו ואדרבה התגלותה בבחינת גוף הוא אור וזיו בלבד אבל התקשרות חיותה בעצם אינה נגלה כלל בשום מקום ושום התחלקות כלל לכן קורין אותה מקיף שמקיפו בשוה בכח אחד לבד והוא דייקא שלא בבחינת התגלות: