שערי היחוד ואמונה, שער ראשון כו

1מכל הדברים הנזכרים לעיל תבין ותשכיל כי כל הצמצומים הם רק בבחינת נבראים מצד גילויים בעצמם בבחינת גילוי להיות ליש ודבר אבל בבחינתו יתברך בעצמו אין שום צמצום כלל וכולא חד בלי שום שינוי וכל קריאות המדות והצמצומים באצילות ולמעלה מן האצילות הכל הוא בבחינת נבראים כמבואר לעיל לכן מדברים כל המקובלים ראשונים ואחרונים באצילות בבחינת משל ודמיון אבל לא חס ושלום שיהיה בבחינת אין סוף יתברך איזה צמצום לכן התגלות אור אין סוף יתברך בעצמו באצילות דהיינו בכל הנבראים כאשר הם לגביה יתברך הוא הכל עצמותו יתברך בלי שום צמצום ושינוי חס ושלום ובבחינת נבראים לבדם הוא נקרא הארה ואור של תולדה כמו שנראה לגבי דידן על ידי מדת מלכותו יתברך המסתרת האור לגבי הנבראים כי אור של תולדה נקרא שמזה האור יוצא עוד אור ונולד מאור הראשון מעין ודוגמא של האור אבל לא עצם האור וכמו למשל שהחכם המשפיע מצד קטנות כלי המקבל שלא יכול לקבל חכמת רבו כמו שהיא אצלו מסתירו על פי משל ומצמצם לפי כלי המקבל להתדמות שכלו להמקבל והנה התגלות השכל שכפי בחינת מקבל אינו עצם השכל של החכם כי אם מעין שכלו ודוגמתו כן התגלות אורו יתברך שבבחינת אצילות הוא עצם ההתגלות בבחינת אין סוף ועל ידי מדת מלכותו יתברך מסתיר האור בבחינת הנבראים מצד כלי קבלתם מעין ודוגמא של האור העצמי דאצילות דהיינו מחסד דאצילות נגלה בחינת חסד דבריאה מעין חסד דאצילות אבל לא עצמיות חסד דאצילות כי אם היה התגלות חסד דאצילות לא היה מתהוה החסד דבריאה כלל כן בכל עולם ועולם הכל הוא מעין עולם שלמעלה ממנו וזהו נקרא אור של תולדה וכמו שכתוב באורך נראה אור דהיינו ההארה וההשפעה הנגלה בבחינת המקבלים מעין האור העצמי בבחינת אצילות אבל כל זה הוא בבחינת כלי המקבלים נקרא אור של תולדה אבל התפשטותו יתברך בבחינת נבראים להוום ולחיים ולקיימם הכל הוא אור אחד פשוט כי לגביה יתברך אין מסתירין כליהם להיות איזה שינוי או דבר נוסף על מהותו חס ושלום כי אפילו הנבראים עצמם אינם דבר נוסף על עצמותו יתברך רק בענין הגילוי הנגלה הם נראים לשינויים וריבויים ונוספים אבל לא גביה יתברך:

2לכן מבואר בעץ חיים בשער כללות העולמות כי ארבע אותיות הוי"ה ברוך הוא עיקר התחלקותם הם בארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה ויו"ד דשם הוי"ה הוא אצילות וה"א ראשונה בריאה כו' דהיינו שבכלל העולמות נקרא אצילות חכמה וחכמה הוא ביטול הנבראים במהותו ועצמותו יתברך בלי שום השגה והבנה כי חכמה אינו בבחינת השגה והבנה כי אם ביטול עצמי לכן התלבשות אור אין סוף בחכמה בלי שום הסתר כלל ובחינה זו נקרא אצילות דהיינו כוחם של הנבראים איך שהם לגביה שהם בטלים במהותם לגמרי ובינה היא בריאה שהוא ביטול הנבראים בבחינת השגתם והבנתם באין סוף:

3לכן בזוהר פרשת בראשית (דף א':) קורא לחכמה עתיקא דלא קיימא לשאלא ובינה קיימא לשאלא ולא למנדע הגם שעתיקא דלא קיימא לשאלא הוא רישא דלא אתידע כמבואר לעיל זהו כאשר אנו מדברים בכוחות הנבראים בבחינת אצילות ומקורם הוא עתיקא דלא קיימא לשאלא הוא עצמותו יתברך שלא בבחינת התפשטותו לנבראים וזהו בכוחו לבדו יתברך אבל התגלות זה בבחינת עבודה בבחינת ביטול הוא באצילות דייקא ששם הוא ההתדבקות בבחינת דלא אתדבק ולא אתיידע וכמבואר בזוהר בהיכלות בהיכל קודש קדשים וכמבואר לעיל שבקודש קדשים הוא כולא רעותא חדא עד אין סוף שלא בבחינת ידיעה כלל לכן באצילות הוא גילוי אין סוף בעצמו בלי שום שינוי וצמצום כלל חס ושלום ובזה יתורץ כמה מאמרים מזוהר הקדוש ומעץ חיים שפעם מדברים באצילות ולמעלה מן האצילות כל חילוקי הדרגין ופעם נתבאר שאין לדבר כלל באין סוף שום חילוק דרגין חס ושלום והנה מבואר שם כמה פעמים שבאצילות הכל הוא בחינת אין סוף ואין סוף הוא באצילות ופעם קורא למלכות דאין סוף שהוא שורש הקו והוא מדרגה תחתונה שבאין סוף כמבואר לעיל נמצא מאחר שהיא כביכול בחינה התחתונה משמע שכל מה שלמטה ממנה ומבחינתה לא נקרא חס ושלום בחינת אין סוף והלא הקו ואדם קדמון וכל האצילות כולו הכל הוא אין סוף וסיום התגלות אין סוף בבחינת מלכות דאצילות אשר ממנה למטה בבחינת בריאה יצירה עשיה מסתיים הקו שבבחינת אין סוף:

4אבל באמת יתורץ הכל כי כאשר אנו מעריכים כוחות הנבראים איך שהם לגביה יתברך הוא נקרא אצילות לכן מדברים שם בבחינות כלים מצד כחות הבריאה ובעצמות אין סוף יתברך מצד שאי אפשר לתאר כלים כלל מצדו שלא בבחינת בריאה נקרא התפשטותו יתברך לבחינת הכלים דאצילות מלכות דאדם קדמון שהוא בחינת כתר דאצילות דהיינו התגלותו יתברך שמצד עצמותו ונקראו עולמות אין סוף לגבי אצילות מצד שבבחינת עתיק אין לתאר אליו כלים מצד הבריאה כמבואר לעיל וכשתעמיק יותר בבחינת שורש האצילות הלא אדם קדמון הוא שורש הכלים דאצילות דהיינו כח הבריאה איך שהם בכוחו בבחינת השוואה ומאחר שמצד השוואתו יתברך אין לתאר בחינות של הנבראים כלל אשר אינו בערך העולמות כלל אשר מצד זה נקרא אדם קדמון אדם דבריאה כמבואר לעיל בפרקים הקודמים לכן נקרא מלכות דאין סוף בחינה התחתונה שבאין סוף כי מלכות דאין סוף הוא הגילוי בבחינת השוואתו יתברך שלא מצד העולמות כלל וכל ההערכה זו הכל מצד הבריאה כשאנו מחקרים מוצאם בכוחו יתברך מוכרחים לתאר כל אלו התוארים:

5אבל כבר הקדמתי לעיל כי כל זה הוא מסטרא דילן אבל לגביה יתברך אין לתאר שום בחינה ודרגא כלל כי אם הכל אחד פשוט בלי שינוי נמצא כל שאינו בבחינת בריאה כי אם כוחו כאשר הוא לגביה יתברך הכל הוא אין סוף ודי למבין והבן וכמבואר לעיל במשל מנפש שאין לומר בה שום חילוק דרגין וצמצום כי אם מצד גילויה בכלי הגוף אך מחמת שהכל הוא מהנפש לכן אנו מדברים כל החילוקים והצמצומים בהנפש אבל כשתעריך להתקשרות כל דיבוריו ומחשבותיו של אדם וחכמתו איך שהם בכח נפשו לא תמצאם כי אם כח אחד בלי התחלקות כלל ובלי שום צמצום כמו כן כביכול כל התפשטות עולמות בריאה יצירה עשיה בחילוקי דרגין הוא הכל מכוחו יתברך לכן אנו מדברים הכל בכוחו יתברך וזה נקרא בחינת אצילות כמו שהם אצלו כביכול מאחר שהכל נמשך ממנו אבל כשתעלה חילוקי הדרגין שבבחינת בריאה יצירה עשיה כאשר הם בכוחו יתברך לא תמצאם אלא כח אחד מיוחד בלי שום חילוק וצמצום כלל וכל זה הוא בבחינת המשכתו לעולמות שהוא בבחינת אצילות עבודתינו והתבוננותינו הוא לקשר כל הדרגין אליו יתברך בבחינת יחוד גמור אבל למעלה מהאצילות דהיינו בבחינתו בעצמו יתברך שלא בבחינת דרגין אין לנו עסק כלל מאחר שלא נודע מהותו כלל כי אם במה שהורשת התבונן:

6ובזה יובן מאמר רבותינו זכרונם לברכה אשר הם נראים כסותרים אהדרי כי פעם אמרו רבותינו זכרונם לברכה וכי אפשר לדבקה בו הלא כתיב כי הוי"ה אלהי"ך אש אוכלה הוא אלא הדבק במדותיו ופעם אמרו רבותינו זכרונם לברכה אליו ולא למדותיו כי מדותיו הם בחינת מדות דאצילות בהם הוא בחינת הדביקות והקישור לייחד הכל בכחו יתברך בבחינות מדותיו הנמשכים בבריאה יצירה עשיה כי שלא בבחינת המשכתו יתברך אי אפשר לדבקה מאחר שאינו מושג כלל כי אם נודע מצד פעולותיו אבל באמת קריאתינו הוא אליו יתברך דהיינו אין סוף המתייחד בהם ודי למבין: