שערי היחוד ואמונה, שער ראשון כח

1ומזה תבין מה שתמצא בדברי המקובלים שמעריכין יחודו יתברך בכמה מיני ערכים מובדלים דהיינו שאין ערך היחוד שבמדות דאצילות שהם שבע תחתונות שהוא בחינת זעיר ונוקבין שוה לערך יחוד שבמוחין הנמשך בחכמה בינה דעת דאצילות ואין ערך יחוד שבחכמה בינה דעת דזעיר אנפין שוה לערך יחודו יתברך בבחינת אבא ואמא ששם נעלה יותר היחוד ואין ערך היחוד בבחינת אבא ואמא שוה לבחינת יחודו יתברך בבחינת כתר שהוא בחינת אין לגמרי וכן למעלה:

2אל תטעה להבין שינויי היחוד מצד עצמותו יתברך המתמשך בהם שאין התגלות יחודו שוה בכל האצילות כאשר ראיתי רבים טועים בזה להעריך שינויים אלו מצד עצמותו כי חס ושלום להעריך מצד עצמותו יתברך איזה שינויים אם כן תעשה חילוקים חס ושלום והבדלים בעצמותו יתברך אשר זהו עון פלילי כמו שכתוב אני הוי"ה לא שניתי כי הוי"ה הוא יחודו יתברך לא שני כלל וגם פסוק אני ראשון ואני אחרון ממש שהראשון והאחרון הם בהשוואה גמורה מצד עצמותו ברוך הוא וכמה מקראות המורים על השוואתו יתברך בכל הבחינות כי אם כל ההערכות האלו וחילוקיהם המה הכל מצד הערכתינו כי כשאנו מעריכים להבין יחודו מצד מדותיו יתברך אשר נראים לכחות מתחלקים ואף על פי כן המה מיוחדים ביחודא חד הרי עדיין אין היחוד נערך בשלימות היחוד כי מצד הספירות שהם המדות הרי נערך כביכול בבחינת כלים וכחות מתחלקים אך אף על פי כן המה מיוחדים אבל כשאנו מעריכים יחוד המדות איך שהם בחכמתו ובינתו יתברך הרי המה נעלמים יותר באופן שלא תמצאם לחילוק כוחות מצד החכמה שהוא ביטולם לעצמותו יתברך אך אף על פי כן יש איזה שייכות למדות כי אם שהם מתבטלים בבחינת כח מ"ה אבל כשתעריכם בבחינת כתר שהוא פלא הוא בחינת אין דהיינו שאינם בנמצא מצד כוחו הפלא אך אף על פי כן מבקשים מקורם אבל הם בחינת אין אבל כשתעמיק יותר במקורם איך שהם מצד עצמותו אזי אין לבקשם כלל כי אם כח אחד פשוט בלבד וכל זה מצד הערכתינו אבל בעצמותו הרי אין לחלקם כלל והוא שוה בהון בכל הבחינות בתכלית ההשוואה וכמשל מאדם מהתפשטות הנפש בגוף כאשר נראה התגלות התקשרות הנפש עם כלי הגוף בבחינת גילוי המדות וכשתעריך התקשרותם בכח הנפש הרי אין עצם יחודם מצד הנפש נגלה כי אם מצד התקשרות המדות לאחדים אבל כשתעריך המדות איך שהם על פי חכמה ושכל תמצאם יותר מקושרים ומאוחדים עם הנפש עד שבחכמה בטלים המדות ונכללים בתוכה וכשתעלה יותר להעריך התקשרותם מצד רצון הנפש תמצאם יותר מקושרים עד שאין נערכים למדות כלל וכשתעריך בעצם הנפש הרי לא תעריך אלא כח הנפש לבד בלי ערך כלל בבחינת התקשרות וכל זה אנו מעריכים מצד התגלותה בכלי הגוף אבל באמת בדרך כלל הוא חיות הנפש בכח אחד הכולל ומשתווה בכולם ואינו אלא כח נפשי אחד בלי שום שינוי כלל:

3וכבר הקדמתי לעיל שהמשל אינו דומה מכל צד כי בנפש הגם שכל הערכים האלו הם מצד כלי הגוף אף על פי כן היא מרגשת גם כן שינוי בבחינת התפשטותה מצד תפיסתה בכלי הגוף אבל התקשרותו יתברך בכלים אין הכלים תופסים בו כלל להיות משתנה על ידם חס ושלום מאחר שהכלים גם כן הם עצמותו יתברך נמצא הכל כח אחד בלי שינוי כלל ממולא מכל אלו בחינות בעצם ונושא אחד וכל קריאות שם הכלים הוא לגבי דידן וכאשר מבואר באדרא רבה כשמעריך בחינות זעיר אנפין ונוקבא ובחינת אריך אנפין איך שהם מלובשים זה תוך זה ובבחינת שינוי בחינתם אחר זה מבאר כולא בחד מתקלא סלקא וכד תסתכל בהון כולא חד והוא זעיר אנפין והוא עתיקא לא שני ולא ישתני כי אם מסטרא דילן שני וכו' אבל בעצם הוא כולא חד הוא הוה והוא יהיה כו' ועל זה נאמר את השמים ואת הארץ אני מלא ואני ראשון ואני אחרון ממש בלי שום שינוי ובלי שום צמצום חס ושלום כלל וכל השינויים והצמצומים והמדרגות הכל הוא לגבי דידן הגה"ה וכאשר על פי כל הנאמר לעיל תראה ותבין בדברי רבינו הקדוש נשמתו עדן בליקוטי אמרים ובשער היחוד והאמונה שמבואר תמיד שאין צמצום והעלם מסתיר לפניו כלל וקמיה כחשיכה כאורה ולא שני כלל ובשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד מלבדו בהשואה גמורה לא כאותן הטועים הדומים שקמיה הוא טרם התמשכותו בעולמות וקודם הצמצום אבל אחר הצמצום נעשה שינוי חס ושלום כי אין לך הריסה גדולה מזה כי מאחר שהוא שוה ואין עוד מלבדו ואם חס ושלום נעשה שינוי הנה יש אופן ודבר זולתו חס ושלום ואיך תמצא בחינת לא שניתי וגם את השמים ואת הארץ אני מלא ממש ואין עוד וכו' וכל אמונתינו שאין זולתו כלל והוא שוה בשמים ובארץ אשר בזה תלוי כל שורשי היחוד והאמונה והתורה והעבודה וכידוע שכל ספרו הקדוש מיוסד על זה וכאשר היו נשמעים לרבים דברי תורתו הקדושה ובפרט במאמר איהו וחיוהי חד: אך באמת חס ושלום שיהיה איזה שינוי כלל אפילו בבחינה התחתונה שבבחינת יש כל שכן למעלה חס ושלום וכל השינוי הוא רק לגבי דידן לכן כל עבודתינו הוא לייחד ולקשר כל הדרגין אליו יתברך אפילו בבחינות נבראים מסטרא דילן שיהיה נגלה כבוד הוי"ה ויחודו אפילו מסטרא דילן בבחינת הנבראים להשוותם בהשואה גמורה על ידי קריאת שמע ותפלה ותורה ומצות כמו שיתבאר אם ירצה השם בחלק העבורה בקונטרס בפני עצמו אם יעזרני הוי"ה על ככה: נמצא יש שלשה בחינות דהיינו בבחינת התבוננות בבחינת קישור ויחוד הדרגין ליחודו יתברך הוא רק בבחינת אצילות דהיינו לבחינת אין סוף ממש רק שצריך להבין שהיחוד הוא באצילות בהתגלות אין סוף בעצמותו יתברך על ידי הכתר אך לחקור ולהבין איך הוא בכתר למעלה מן האצילות אסור לאסתכלא אך לדבר ולעסוק בלמעלה מן האצילות מותר בכדי להבין שורש האצילות וכל זה הכל בבחינת המשכתו יתברך לעולמות בכדי לקשר הכל לאין סוף יתברך ולכן כל מה שאנו מדברים בצמצום ובכתר ובאצילות הכל הוא מסטרא דילן דייקא אבל מסטרא דיליה חס ושלום לדבר כלל:

4וכמאמר רעיא מהימנא דלעיל ותמונת הוי"ה יביט מסטרא דברא ויצר באתווי ומסטרא דנחית לאמלכא על בריין ואפילו האי תמונה לית ליה באתריה כו' ומאן דאשתמודע ליה קדם בריאה וכו' אסור לצייר ליה וכו' לא באות יוד כו' וי ליה למאן דישוה ליה וכו' אפילו למדות דיליה וכו' דהיינו להעריכו חס ושלום באיזה מדה כי אם מסטרא דנבראים כל שכן לבני אדם אשר בעפר יסודם וכו' עיין שם ולכן מבואר בעץ חיים שאנו אין בידינו כח להעלות מיין נוקבין אלא עד זעיר ונוקבין וזעיר ונוקבין מעלים מיין נוקבין לאבא ואמא ואבא ואמא מעלים מיין נוקבין לאריך ואריך לאין סוף דהיינו כי אין בידינו כח כי אם לקשר כל הדרגין אליו יתברך ביחוד גמור דהיינו להבין שהכל נמצאו מכוחו יתברך והוא מהוום בכל פרט ואין דבר שחוץ ממנו חס ושלום ואף על פי כן הוא מיוחד בהם ביחוד גמור בלי שינוי כלל אבל לידע איך הוא אצלו יתברך שלא בבחינת התמשכותו לעולמות זה אין כח בידינו להבינוכי אם מאחר שאנו מקשרים הכל ביחודו אשר אין עוד מלבדו ואין זולתו ממילא יעלה היחוד הזה בבחינת אין סוף בעצמותו יתברך על ידי בחינות אבא ואמא וכתר וזהו שהם מעלים מיין נוקבין לאבא ואמא ודי למבין והבן מאד: