שערי היחוד ואמונה, שער ראשון ו

1ולהבין זה באר היטב אעתיק מקודם מאמר אחד מר' עזריאל שקיבל מהר' יצחק סגי נהור בן הראב"ד זכרונו לברכה אשר ידוע קבלתם מפי אליהו זכור לטוב כאשר העיד עליהם האר"י זכרונו לברכה הביאו בספר עבודת הקודש בחלק ראשון (פרק ח') וזה לשונו הוסיף השואל לשאול באיזה הכרח תכריח שיש שם עשר ספירות כי רצוני לומר כי אין שם רק אין סוף בלבד.

2תשובה אין סוף הוא שלימות מבלי חסרון אם תאמר שיש לו כח בלי גבול ואין לו כח בגבול אתה מחסר שלימותו ואם תאמר שהגבול הנמצא ממנו תחלה היה העולם הזה שהוא חסר מהשלמתו חסרת הכח שהוא ממנו ולפי שאין לחסר שלימותו יש לנו לומר בהכרח שהוא בגבול מבלי גבול והגבול הנמצא תחלה הם הספירות שהם כח השלם וכח החסר ולכך יש להם כח לפעול בהשלמה וחסרון והשלימות והחסרון הם הדברים המבדילים בין דבר לדבר. ואם תאמר כי הוא בלבד כיון בבריאות עולמו מבלי הספירות יש להשיב על זה כי הכוונה מורה על חסרון המכוין. ואם תאמר שלא כיון בבריאתו אם כן היתה הבריאה במקרה וכל דבר הבא במקרה אין לו סדר ואנו רואים כי הנבראים יש להם סדר ועל סדר הם מתקיימים ועל סדר הם מתחדשים ועל סדר הם מתבטלים והסדר הזה שבו הם מתקיימים ומתבטלים הוא הנקרא ספירות שהם כח לכל מצוי הנגדר בגדר מספר ולפי שהוא מציאות הנברא שבאמצעות הספירות לכך הם משתנים זה מזה ויש בהם רם ושפל ובינוני אף על פי שכולם מעיקר אחד והכל מאין סוף שאין חוץ ממנו עד כאן לשונו:

3ולבאר זה היות ידוע שאין סוף יתברך נקרא שלימותא דכולא דהיינו שכולל כביכול כל ההשתלשלות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין: וכמו למשל באלף אלפים הבדלות לאין קץ מאדם הגשמי אשר אין נקרא שלם בחכמה ומדות כי אם שיהיה יכול לסבול דבר והיפוכו לחברם בהמשכתו להתמשך לשם ולהפכם אליו. ולתרץ כל הקושיות המנגדים ולמצוא דבר חכמה בכל הדברים הרחוקים מגדרו כמו לעשות מעפר זהב וכדומה לזה ולעשות כל האומנות על פי חכמתו ושיוכל להשפיע חכמתו אפילו לקטן שבקטנים ולהמציא משל וכל אשר הוא שלם יותר בחכמתו יכול יותר להתמשך למטה לסבול דבר והיפוכו ולהפכו אליו כנזכר לעיל וכמו שכתוב וידבר שלשת אלפים משל כו' ואם לא יהיה בו כל הדברים הנזכרים לעיל הרי אינו נקרא שלם וכידוע כי בטבע השלימות כל מה שיתפשט חכמתו הגדולה בכל דבר ולהשכילו בכל פרטי פרטיות ושלא יהיו מנגדים ומסתירים ושיהיה יכול להתמשך מגבוה שבגבוהים לנמוך שבנמוכים ולא יחסר מחכמתו אדרבה להמשיך חכמתו לשם:

4והנה בעת התגלות חכמתו הגדולה הרי חכמת הקטן שבקטנים אין ערך לגבי חכמתו הגדולה והיא בבחינת ביטול במציאות לגבי חכמה הגדולה ומכל שכן להעריך את החכם בחכמת הקטן דהיינו למשל להעריך מי שהוא למדן מופלג שהוא יכול לצרף את האותיות מאחר שהוא נעלה במדרגתו מעלה מעלה מזה הערך איך תעריכו בזה אפילו בערך דערך ואם אתה מעריכו בזה הרי אתה מחסר שלימות חכמתו העמוקה וכמשל ממלך בשר ודם שיש לו אלף אלפים דינרי זהב ואתה מעריכו שיש לו פרוטה הרי גנאי הוא לו ומחסר שלימותו הגדולה הגם שבכלל האלף אלפים דינרי זהב יש גם כן הפרוטה אבל הפרוטה בטילה לגמרי ואינה נתגלית לאיזה מהות וערך כנזכר לעיל כמו כן הוא בהחכם הנזכר לעיל והנה בכדי שיהיה נגלה ממנו חכמת הקטן שבקטנים מוכרח לצמצם חכמתו הגדולה בכמה צמצומים בכדי שיהיה אופן להתגלות החכמה הקטנה ומוכרח לסלק גילוי החכמה הגדולה כי אם להמשיך איזה המשכה דקה להתמשך לדבר הנמוך ואז יש איזה מציאות להתגלות לדבר הקטן אך מחמת שעדיין החכמה הקטנה רחוקה מגדרו מתנוצצים מחכמתו הגדולה הארות רבות להתמשך מחכמתו הגדולה להדמות החכמה הקטנה מעין חכמתו הגדולה כנזכר לעיל ואי אפשר להאריך בכל הפרטים והמבין יבין:

5וככה הוא אלף אלפים מדרגות לאין קץ בערך המשל אשר מחמת שאין סוף יתברך נקרא שלימותא דכולא אשר אין שלימות למעלה ממנו יתברך למעלה עד אין קץ ככה יש בכחו הבלתי בעל גבול להתמשך עד אין סוף ועד אין תכלית וכמו שבכחו הוא בלתי בעל גבול ככה כחו כביכול יכול להתמשך בכל דבר הנמוך שבנמוכים אשר אין למטה הימנו ולהתמשך בשם ולהיות מתפשט בהם להיות סובל עליונים ותחתונים אפילו בהתגלות הפכו המנגד והמסתיר כמשל הנזכר לעיל וזהו בכוחו השלם והשוה אבל בבחינת גילוי הרי הוא מתעלה רוממות מעלות לאין קץ מערך הגבול ואיך יתגלה הגבול מבלי גבול אשר הם שני הפכים ממש הגם שבערך עצמותו השוה שאינו מערך גילוי שם הם משתוים ממש בהשואה גמורה אך בבחינת גילוי הרי הם שני הפכים מנגדים ואיך יתגלו ביחד וכמשל מפרוטה ומחכם הנזכר לעיל אשר בטילה ממש בערך הגדול ממנה ואינה עולה בשם כלל:

6וכמשל המבואר בעץ חיים שכל התמשכות העולמות הוא כמשל טיפה מים אוקיינוס היש להעריך הטיפה נגד הים או אם תוכל לקראה בשם באיזה מהות לבדה בעודינה בים הגדול או להעריך את הים שיש ביכולתו להמשיך ממנו טיפת מים אשר הטיפה בטילה ונכללת לגמרי בהים וגם האיך אפשר שיהיה התגלות הטיפה לבדה במהותה בעודינה בים הגם שהטיפה נמצאת בים. ככה ויותר על כן כביכול כל ההתמשכות מאין סוף ברוך הוא הגם שהכל הוא מכוחו הבלתי בעל גבול וכמבואר לעיל:

7כי ממילא כל מה שאפשר להתמשך ממנו למטה עד אין תכלית הכל הוא בכוחו יתברך אבל ההמשכה בטילה במציאות לגמרי נגד גילוי אורו הבלתי בעל גבול ופשיטא להעריכו חס ושלום בזה בבחינת התמשכות אשר לא ניתן להעריכו בשום ערך נגד כוחו הבלתי בעל גבול ובאמת אין ערוך להגבול נגד בלתי בעל גבול אפילו כטיפה מים אוקיינוס כי רק לשכך את האוזן אנו מדברים במשל הזה כי במשל לא תמצא אופן אחר אבל באמת אין לומר בו יתברך אפילו כטיפה מן הים כי הטיפה יש לה איזה ערך רבוא רבבות איזה חלק נגד הים כי זה מים וזה מים והטיפה נמצאת במציאות מהותה בים מה שאין להעריך דבר זה באור אין סוף לגבי הגבול הנמשך ממנו אפילו איזה חלק כמה רבוא רבבות מאחר שאין ערוך כלל הגבול נגד הבלתי בעל גבול ואין לו דמיון כלל ואין להם ערך ויחוס כלל גם אין לומר שהגבול הוא במציאות בבלתי בעל גבול כי מאחר שהוא פשוט בתכלית הפשיטות ושוה בתכלית ההשואה הרי אין זולתו כלל לכן אין שייך לומר על הגבול שהוא באיזה מציאות בכחו הבלתי בעל גבול:

8וכמאמר הרמ"ק זכרונו לברכה שאין הספירות במציאות כלל כי אם מההעדר אל הויה כנזכר לעיל כי אם בזה המשל דומה לנמשל שאין עולה בשם כלל ואין להעריכו בזה כנזכר לעיל כי אם אתה מעריכו בזה הרי אתה מחסר שלימותו יתברך כביכול וגם מורה איזה חילוק חס ושלום אבל בעצם אין המשל דומה כנזכר לעיל כי אם מחמת שלימותו יתברך הוא כולל בשלימותו יתברך כל מה דהוה ומה דעתיד למהוי כמאמר רעיא מהימנא הנזכר לעיל וכמבואר לעיל שמטבע השלם להיות כולל הכל כל מה שאפשר להיות התמשכות ממנו אפילו בהיפוך מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין שהוא תחתית ההסתרה וההיפוך דהיינו הגבול והיש הכל מחמת כח שלימותו יש בכחו זה כל ההתמשכות אבל לא חס ושלום שיהיה שם הגבול באיזה מציאות ודי למבין: