שערי היחוד ואמונה, שער ראשון ז

1והנה כאשר עלה ברצונו הפשוט לגלות שלימותו היה הצמצום הגדול המבואר בעץ חיים דהיינו להסתיר האור שהוא בחינת הגילוי שנקרא שמו שהגילוי הוא בבחינת אין סוף כאשר הוא יתברך בעצמותו בלתי בעל גבול ובלתי בעל תכלית כן הגילוי ממנו יתברך הוא אין סוף לכן בכדי לגלות שלימותו יתברך בבחינת גבול ושיהיה מקום לגילוי נבראים בבחינת גבול אשר מצד גילוי בחינת אין סוף הרי אין מקום לגילוי הגבול מחמת טעמים המבוארים לכן צמצם והסתיר הגילוי בבחינת אין סוף אשר בכחו להתמשך עד אין קץ ותכלית בכמה מיני המשכות לאין קץ וכל הצמצומים המה בבחינת אור אין סוף דהיינו להסתיר אורו הגדול אשר מצד אורו יתברך יכול להתמשך המשכות עד אין קץ כי אם צמצם כביכול את אורו בכדי שלא להמשיך ממנו כי אם המשכה דקה מאור עצמותו יתברך והוא הנקרא קו דהיינו שהסתיר יתברך כל ההמשכות שלא יבאו בגילוי כי אם קו אחד שיהיה מקום פנוי לגילוי הגבול בבחינת בריאה יצירה עשיה:

2והנה הגם שהקו הוא בבחינת המשכה דקה מן הדקה נקרא כן לגבי הגילוי היינו שלא נתגלה ממנו כי אם המשכה דקה אבל מאחר שההמשכה הוא מעצמותו יתברך הרי ההמשכה מכוחו יתברך בבחינת אין סוף שאינו מערך גבול מאחר שהוא יתברך בלתי בעל גבול ושוה בהשואה גמורה ופשוט בתכלית הפשיטות כן הקו גם כן שהוא מעצמות אורו יתברך הוא גם כן כמוהו כי לגבי דידן נקרא קו כמו במשל הנזכר לעיל מהחכם כאשר החכמה בגילוי אשר כוללת כמה דברים לאין קץ אי אפשר להתמשך לפרט אחד לכן מצמצם כל החכמה בכדי להתמשך בפרט אחד אבל עדיין ההמשכה הנזכר לעיל גם כן בערך חכמתו רק שנמשך לפרט אחד. ככה כביכול מחמת שהוא אין סוף הרי יש בכוחו השוה כח המשכות לאין קץ וכדי לגלות היש שבכוחו הרי הוא פרט קטן שבקטנים רבוא רבבות מדרגות לאין קץ לגבי אין סוף בעצמותו הכולל ולכן בכדי שיהיה מקום לגילוי המשכת הפרט קטן היה הצמצום. אבל חס ושלום להעלות על הדעת כי בענין המשכה זו נגלה שורש היש חס ושלום להרהר באין סוף יתברך איזה בחינת יש כי מאחר שהוא פשוט ואין סוף כן ההמשכה מאתו שוה אליו שההמשכה גם כן אין סוף ובלתי בעל גבול כמוהו ממש רק בערך גילוי האין סוף בעצמו יתברך נקרא ההמשכה זו קו.

3והנה להאריך בזה כל הפרטים איך הצמצום וההשתלשלות המבואר בעץ חיים יכלה הזמן והנייר ויבוארו בקצת ביאור לקמן אם ירצה השם בחלק השני ועתה באתי לבאר בקיצור שכל הצמצומים המבוארים בעץ חיים דהיינו אדם קדמון בעיגוליו ויושריו הכל הוא בכדי שיהיה שורש לגילוי כח המשכות היש ונקרא ההמשכה שבבחינת הקו אדם קדמון לכל הקדומים דהיינו שהוא שורש והתחלה למקור גילוי הכלים והוא על ידי הסתרת הקו בבחינת האין סוף על ידי כלי האדם הקדמון הגם שחס ושלום עדיין אין שם מציאות כלים כי אם בדרך השאלה כאילו יש שם כלים כי כמו שמדרך הכלים להסתיר האור ולהעלימו כינה גם כן ההסתרה של גילוי האין סוף יתברך בשם כלים דהיינו להסתיר המשכת הגילוי כאשר הוא בעצם וכינה גם כן ההמשכה היוצאת מכח ומקור הנזכר לעיל בשם הבלים כמו למשל ההבל היוצא מאוזן חוטם פה של האדם ומהעינים הרי בהמשכה זו אינו נגלה כלום מעצם הנפש של האדם ואין חסר כלום בהנפש ואין ההבל ערך כלל לעצם החיות המוסתר בתוכו וגם ההמשכה היא לזולת ולחוץ כמו העינים לראות ואזנים לשמוע וחוטם להריח ופה לדבר הכל הוא לדבר שחוץ ממנו ולהזולת כן כינה להתפשטות זה להתפשט למטה בבחינת הבל דהיינו מאחר שהוא בחינת המשכה מאין סוף יתברך בבחינת מחשבה קדומה הנקרא אדם קדמון הגם שההמשכה בעצמה הוא אין סוף שאינו בערך גילוי מאחר שהיא נמשכת מאין סוף שאין זולתו כן ההמשכה מאתו יתברך אין סוף ואין ערוך להתגלות ממנו איזה דבר אבל אף על פי כן מאחר שנמשכה בדרך קו ופרט הרי יש בכח המשכה זו איזה גילוי לאיזה מהות והגילוי נקרא הבל המתפשט מהמשבה זו לא חס ושלום עצמיות ההמשכה וכמשל הגזבר לעיל שההבל אין ערך לעצם נפשו המתלבשת בו ואינו מחסר בלום בהנפש כי אם כח המתפשט ממנו כן הגילוי הזה אין ערך להמשכתו בעצמו יתברך ואינו מחסר כלום בעצמיות המשכתו כביבול רק נמשך לאיזה גילוי להמשכת אורו יתברך.

4והגה הגילוי ההוא מאחר שנמשך ממנו הגם שהוא בחינת הבל עדיין אין בו מציאות הגבול מאחר שנמשך מבלתי בעל גבול רק שהוא גילוי לאיזה דבר אבל אינו נגלה למי יהיה הגילוי מאחר שהוא אין סוף ואין זולתו לכן עדיין לא נגלה שום כלי אך אחר המשכת הגילוי מאחר שאף על פי כן הוא גילוי וכל גילוי הוא לזולתו אחר שנתרחק הגילוי הזה ממקורו מעט בריחוק קונה איזה עביות וגסות דהיינו כח הגבול בהעלם דהעלם ואז נקרא עקודים עקוד ומקושר בכלי אחד דהיינו שלא נתגלה רק איזה רצון להמשכת הגילוי כמבואר בעץ חיים שבבחינת עקודים לא נתגלו כי אם בחינת הכתרים של הכלים דהיינו בחינת הרצון להמשכה וכידוע שהרצון הוא כתר עדיין אינו בבחינת גילוי ואף על פי כן בכח הרצון שם הכלים בהעלם גדול אשר לכן נקרא רצון וכתר אין כדבר שמבקשים ואין כן הוא מקור לבחינת המשכת הכלים אבל אף על פי כן אינם עדיין כלים גמורים כי אם שבבחינת גילוי זה והמשכה זו כלולים הכלים בהעלם גדול שהם בחינת הכתרים של הכלים לכן נקרא עקודים שעקודים ומקושרים בתכלית הקישור:

5ובבחינת המשכה זו שהוא בחינת הבל בבחינה זו נגלה הבחינת רצון של בחינת הכלים בבחינת נאצלים אבל לא באדם קדמון עצמו שהוא בחינת עצמיות המאציל ברוך הוא אשר אינו בערך כלים כלל אבל בבחינת הבל שהוא כח המתפשט ממנו כנזכר לעיל מאחר שהוא בבחינת גילוי וכל גילוי הוא לזולתו אזי על ידי ריחוק משרשו נתגלה בו בהעלם בחינת הגבול ואז על ידי בחינת הבל דעינים דאדם קדמון נתגלו הגבול והכלים בהתגלות ואז לא יכול הכלי לסבול האור מאחר שאינם בערך ויחוס אחד כי זה גבול וזה בלתי בעל גבול שני הפכים ממש כי בבחינת גילוי הם שני הפכים ונמשך מזה השבירה כמבואר בעץ חיים ואז נעשה התיקון:

6וחס ושלום לדמות ולהעלות על הלב שהשבירה והתיקון הוא באין סוף המתמשך חס מלדבר כי אם בבחינת הגילוי הנמשך לזולתו שהם הכלים בבחינת גילוי שהם לגבי המקבלים שהוא לגבי דידן נקרא שבירה ותיקון דהיינו שהמקבלים לא יכלו לקבל האור אין סוף אבל לגביה חס ושלום אין לתאר שום שינוי כי אם מצד ההערכה שאנו מעריכים קורים זה הגילוי של הגבול בבחינת הבל אבל מצידו יתברך אין להעריך שום השתנות חס ושלום כאשר יבואר בשערים הבאים אם ירצה השם:

7והתיקון הוא מאור אין סוף אשר כל יכול להעלים ולהסתיר אורו יתברך שהוא בבחינת בלתי בעל גבול ואין סוף ואין זולתו להיות נגלה ממנו הגבול בבחינת כלי נפרד להוות ולחיות בבחינת כלי נפרד בכוחו האין סוף שהוא כל יכול והוא בחינת כתר שהוא בחינת התיקון: דהיינו שנתגלה אורו יתברך בבחינת אין סוף בבחינת הגבול והנפרד ואף על פי כן לא יבטל במציאות מחמת האור השופע עליו מאין סוף ויהיו יכולים לקבל אור אין סוף ולהתייחד עמו ביחודא חד בבחינות כליהם כי לפי האמת המקבלים גם כן אין דבר שחוץ ממנו יתברך ואם כן התהוות הנבראים אינם מהות נפרד חס ושלום כי אם מצד הגילוי הוא נראה למהות נפרד אבל לא לגביה כביכול:

8ועיקר התיקון הוא על ידי הכלים בהתחברות האור עם הכלים דהיינו שהמשכתו יתברך לבחינת נבראים להוותם ולקיימם ולהתפשט בהם אורו יתברך מבלי גבול ושיהיו אף על פי כן נראים לנפרדים ובעלי גבול אשר הם שני הפכים מנגדים ממש כי הוא בבחינת בלתי בעל גבול והם נראים בעלי גבול והוא יתברך אין זולתו והם נראים למהותים מחולקים והוא יתברך אין מתחלק לחלקים והם מתחלקים כנזכר לעיל וכח המסתיר כנזכר לעיל להסתיר ולהעלים הם נקראים חכמה וחסד ודומיהן שהם כלים דאצילות לייחד כל כחות הנבראים אצלו יתברך בבחינת יחוד ולהסתיר האור שיהיו נראים בבחינת הנבראים כמו שהוא לגבי דידן בבחינת גבול ונפרד על ידי מלכות דאצילות ודי למבין וכאשר יתבאר לקמן בביאור שבירה ותיקון באריכות אם ירצה השם: