שערי היחוד ואמונה, שער רביעי יג

1והנה כל הערכות האלו הוא מצד הבריאה הנגלית לנו מוכרחים אנו לתאר כל אלו הבחינות אשר לזה ההתגלות מוכרח להיות רצון קדום לגילוי הזה והרצון זה אינו בערך ידיעה והשגה כלל מצד פשיטותו אך אף על פי כן מוכרחים אנו לתאר רצון אך שהוא פשוט כמבואר לעיל בשערים הקודמים דהיינו רצון להמשכתו ומצד ההמשכה זו שהיא בבחינת התגלותו לעולמות אשר המה אינם נערכים אפילו כטיפה מן הים לגבי עצמותו ברוך הוא נקרא המשכה זו קו כלומר המשכה דקה מן הדקה בערך עצמותו ומצד שהמשכה זו היא המשכה מאור אין סוף ברוך הוא אשר אין להעריך בבחינת המשכה זו ערך העולמות כלל מוכרח להיות מחשבה קדומה איך ובאיזה אופן תהיה ההמשכה זו:

2והנה המחשבה קדומה זו אשר היא מבחינת עצמותו ברוך הוא היא עדיין אינה בערך גילוי כלל בבחינת כלים אך מצד שהמחשבה קדומה זו היא בשביל העולמות הרי נמשך ממחשבה זו עוד המשכות בבחינת הכלים כנזכר לעיל דהיינו מעין המשכתו יתברך בבחינת אין סוף על ידי מחשבתו הקדומה שמסתיר המשכתו יתברך שלא יגלה ממנה כי אם המשכות דקות בבחינת הסתרה מעין המשכתו יתברך בכדי שבהמשכות האלו יהיה כח להתגלות בחינת כלים להמשכותו יתברך בעולמות:

3והנה מצד התגלותו יתברך הגם שמתארין אותם למעין ואור אבל אף על פי כן התגלותו בבחינת אין סוף והכלים המה בהיפוך דהיינו להתגלות לגבול ולכן בכדי שישתוו האורות עם הכלים הוא על פי שבירה ותיקון דהיינו השבירה הוא בשביל התגלותם של הכלים שמצד התגלות אור אין סוף בהם לא היו יכולים להתגלות הכלים שהם כלים לגבול לכן היה בחינת שבירה בכדי שיהיה התגלות להכלים והתיקון הוא לחבר האורות עם הכלים בבחינת יחודא חד אבל כשמתיחדים הרי כל הבחינות נעשים לאחדים שהוא הכל התמשכות עצמותו דהיינו חכמת הנבראים ובינתם וחסדם וגבורתם הנגלה בהם אשר הוא החכם והוא המבין בכל פרטי הנבראים והנה מאחר שאינו בערך חכמה לכן אנו מתארים כל הבחינות המוכרחים עד שתוכל לתאר אצלו חכמה ובינה מצד הבריאה ובוודאי מוכרחים להיות כל הבחינות האלו אבל איך הוא ובאיזה אופן הוא אצלו לא ידיעא ומושג כלל כי אם שהכלים נגלים מצד הבריאה אבל באמת הכל הוא המשכתו יתברך לבדו והנה בבחינת בריאה כל הכלים המה בהתגלות גמור אשר כל עיקר כוונתו יתברך היה בשביל גילוי גמור בפועל ממש וגילוי הזה הוא על ידי מלכות דאצילות דהיינו הגילוי שיתגלו הכלים דאצילות בבחינת בריאה דהיינו בשביל שיתגלה יחודו יתברך בבחינת כלים גמורים.

4והנה הגילוי הזה אין לתארו מצד אור עצמותו ברוך הוא לבדו אשר אינו בערך גילוי כלל לכן הגילוי הזה אין לתארו כי אם מצד הכלים דאצילות שהם חכמתו ובינתו ודעתו וחסדו וגבורתו ותפארתו וכו' והנה מצד שהכלים דאצילות היא המשכתו יתברך בבחינת אין סוף כנזכר לעיל אבל מצד שעיקר רצונו הקדום הוא בבחינת התגלות עולמות לכן כביכול הסתיר המשכתו יתברך בבחינת אין סוף בכדי שיהיו נגלים בבחינת כלים נבדלים מצד הסתרת אור אין סוף ברוך הוא על ידי המסך כמבואר לעיל והנה מצד שעיקר הכוונה הוא בשביל הגילוי לכן הגילוי בוקע המסך לגלות הכלים במעין ודוגמא דהיינו להסתיר הגילוי העצמי כי אם בבחינת זיו ואור והארה והוא הנקרא אור של תולדה דהיינו מעין התגלותו בבחינת אצילות ומצד ההסתרה מאיר בבחינת כלים איך להסתיר האור ואיך יהיה נמשך בהם:

5והנה בבחינת הסתרה הזו הם שני בחינות הסתרות דהיינו להסתיר בחינת כלים דאצילות בבריאה דהיינו שיהיו כלים גמורים בבחינות נבדלים בבחינת בריאה דהיינו להסתיר בחינת כלים דאצילות אשר אצלו יתברך הם בבחינת יחוד גמור להסתיר יחודו בהם ולגלותם בבחינת כלים דבריאה והוא כמשל המבואר לעיל ממשל החכם המסתיר כלי השפעתו להמקבל להיות כלים בערך המקבל ובחינת הסתרה זו הוא על ידי כלים דמלכותו יתברך שהוא בחינת גילוי ואשר בבחינת גילוי הזה מוכרחים להיות כלים איך לגלותם והכלים האלו המה נערכים גם כן בבחינת אצילות ועל ידי הסתרת המסך בוקעים כלי המלכות לגלות בחינת כלים בבריאה יצירה עשיה ובתוך הכלים האלו עוברים גם כן כלי האצילות שהיא מגלה כלי האצילות באופן הבריאה דהיינו חכמה וחסד דאצילות שמתייחדים אצלו אשר בבחינת אצילות הוא חכים ולא בחכמה ידיעא להיות נגלה בחינת חכמה זאת בבריאה וכן הוא בחסד וכל המדות והוא על ידי הסתרת כלי המלכות שהיא בחינת דמיון שנותנת דמיון לכלים דאצילות בבחינת בריאה ובחינה שניה הוא האור העובר בתוך הכלים המאיר מהארת הקו שבאצילות דהיינו לגלות המשכתו במעין ודוגמא להיות מאיר בערך כלים דבריאה: