שערי היחוד ואמונה, שער רביעי יד

1והנה בבחינה אחת גדלה מעלת הכלים מן האור ובדבר אחד גדלה מעלת האור מהכלים דהיינו בדבר זה גדלה מעלת הכלים שבחינת כלים המה בחינת עצמותו ברוך הוא דהיינו כביכול שנותן מקום לבחינת כלים בבחינת בריאה אשר מצד ההמשכה בבחינת אור אין סוף אי אפשר להתגלות הבעלי גבול כי אם מצד כחו הגדול אשר אינו בערך המשכה כל יכול להסתיר לעשות כלים בבחינת גבול גמור ויש וכמשל מחכם גדול שכל מה שהוא יותר חכם יכול להסתיר אור חכמתו יותר להלבישו במשל אחר משל שמצד עיקרית חכמתו המשתווה בכל הבחינות יכול להסתיר התגלותו בבחינת משל ומשל דמשל נמצא המשל ההוא שרשו ממקור חכמתו אשר אינו בערך המשכה כלל ועל פי עצם חכמתו ממשיל משל זה ולכן מוכרח מקודם להמציא משל בכדי להסתיר לפי ערך המקבל ואז מאיר חכמתו בערך כלי המשל:

2והנה המשכת גילוי חכמתו בבחינת משל הזה אינו אלא הארה מעין חכמתו והנה בזה גדלה מעלת המשל מהאור העובר בתוך המשל כי המשל הוא על פי עצם חכמתו והאור הוא הארה מעין חכמתו אבל בדבר אחד גדלה מעלת האור מהמשל כי אמת הוא שהמשל הוא מעיקרית חכמתו אבל זהו מצד עצם שרשו הוא גבוה אבל מצד הגילוי המשל בעצמו אינו ערך כלל לגילוי חכמתו והמשל בעצמו בבחינת נגלה הרי הוא כגוף בלי הנשמה שאינו נראה רק הכלים של הגוף בלי המשכת החיות הרי בחינת הגוף במה נחשב הוא ואדרבה מצד כלי הגוף מסתיר החיות להיות נגלה בבחינת בשר גשמי כן הוא המשל בלי התמשכות האור בו מחכמתו אבל כשמאיר בו מעין עצם חכמתו אז על ידי זה נגלה התגלות חכמתו הגם שהיא רק במעין:

3כן הוא כביכול בבחינת המשכתו יתברך לבחינת כלים בבריאה יצירה עשיה דהיינו שיהיו נגלים בבחינות כלים וגבולים אשר שורש הכלים שרשם גבוה שהוא מכח שלימותו הרב מצד עצמותו כל יכול לעשות כלי הגבול מצד שהגבול ולמעלה מהגבול משתוים בכח שלימותו מצד עצמותו וזה נקרא הוא מקומו של עולם שהוא יתברך כח הכלים בבחינת כח הסתרתם בבחינת העולם שהוא בחינת גבול ומצד זה גדלו מעלות הכלים מן האור כי האור הוא רק הארתו המאיר והכלים הם מעצמותו ברוך הוא אבל בזה גדלה מעלת האור מהכלים כי על ידי הארתו מתגלה המשכתו יתברך בבחינת העולמות כי מצד הכלים אדרבה הם המסתירים להתגלות בבחינת יש ונפרד אשר המה כגופא כו' וכל שני הבחינות האלו הערכתם הוא מצד הגילוי אשר מצד הגילוי הכלי הוא כלי להגילוי והאור הוא הגילוי הנגלה בבחינת הכלים אבל מצד החיות בין בכלים בין באורות הכל הוא המשכת אור עצמותו בהם ואלו היה חס ושלום הסתלקות החיות היו כלא היו הכלים עם האור כי בשני הבחינות הכל הוא המשכת אורו יתברך בבחינת חיות בין בבחינת אורות בין בבחינת כלים וכמשל התפשטות המשפיע להמקבל בערך צמצומו נקרא הצמצום כלים וההתגלות שנתגלה בבחינת הצמצום נקרא אור אבל בדרך כלל עצם חיותו הוא המתפשט במחשבתו ודבורו שהם הכלים אבל אם היה מסלק ההתפשטות שבהם שלא להתמשך בהמשכה הזאת הלא לא היה מחשב ולא מדבר כלל וכו':

4כן כביכול אלו היה מסתלק המשכתו אפילו רגע לא היו נגלים כלל בחינת אורות וכלים והיו מתבטלין במקורם הנה שורש האור המתגלה בהכלים והכלים בעצם שורשם הוא הכל מרצונו הפשוט אשר מצד רצונו הפשוט הקדום נתהוו הכלים והאורת כי רצונו הפשוט היה לגלות שלימותו ומבחינת הרצון הזה היה הצמצום בין בכלים בין באורות דהיינו מצד רצונו הפשוט להתגלות שלימותו מצד זה היו כל הצמצומים בכדי לגלות שלימותו יתברך בבחינת התגלות גמור עד שיהיו נראים לגבול ויש גמור ויהיה נמשך בהם גילוי הארתו נמצא בין הכלים ובין האורות המה הכל מצד רצונו הפשוט הקדום וכמו למשל בהבדל כמה הבדלות מאדם כל מה שיש לו רצון עמוק לאיזה דבר מצמצם מהותו יותר לדבר הקטן בכמה מיני ואופני צמצומים ומתחכם בזה בכמה מיני חכמות אם ממשפיע להמקבל כל שרצונו מאוד להשפיע מתצמצם יותר להמקבל עד שממציא אופנים ומשלים על פי חכמתו לפי ערך המקבל שיהיה יכול לקבל הן במשל מאב עם בנו כל שחפצו ורצונו יותר להתאחד עם בנו מתמשך ומשפיל עצמו בערך בנו להשתוות אליו דהיינו להתגלות בערכו ולהמשיך על ידי צמצום הזה רצונו וחכמתו כן הוא כביכול מצד רצונו הקדום להתגלות בשמים ממעל ועל הארץ מתחת בבחינת גבול דייקא שיהיה נגלה שלימותו בכל הדרגין מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין נעשו אלו הצמצומים בבחינות כלים ויהיה עובר בהם הארתו: