שערי היחוד ואמונה, שער רביעי טז

1והנה כשתעיין היטיב תבין שמלכות דאצילות היא ראשית הגילוי מאין סוף ברוך הוא הגם שכשתעריך בכל הבחינות היא סוף כל הבחינות בערך המאציל ברוך הוא בבחינתו אבל בערך ההמשכה נקרא עצמותו ממש הקדוש ברוך הוא שהוא זעיר אנפין ומלכותו יתברך שנקרא שכינה בחינת נוקבא דזעיר אנפין שהיא הגילוי מאין סוף ברוך הוא לבחינת בריאה לכן שורש הגילוי הזה הוא מרצון הקדום כאשר מבואר לעיל שהגילוי הזה כאשר נערך בבחינת נבראים נקרא מלכות דאצילות וכאשר תעמיק יותר דהיינו בהבחנת הדרגין בבחינת אצילות נקרא הגילוי הזה מלכות דאדם קדמון וכשתעמיק יותר נקרא מלכות דאין סוף ברוך הוא אבל בדרך כלל הוא הגילוי בבחינת בריאה ולכן שורש הגילוי הזה הוא גבוה מאוד ועל הגילוי הזה נאמר כד סלקת סלקת עד אין סוף וכד נחתת נחתת עד אין תכלית ושורש הגילוי הזה הוא מרצונו הפשוט והנה כל עיקר כוונת הגילוי הזה הוא שיהיה נגלה שלימותו יתברך בכל בחינות הנבראים דייקא שיהיה נגלה יחודו יתברך אפילו בעולמות תחתונים אשר לזה הכוונה נתגלו בחינת כלי הנבראים בכדי שעל ידי הכלים האלו יהיו כלים להתגלות יחודו יתברך בהם:

2והנה הגילוי הזה תלוי בעבודת התחתונים כשהתחתונים מייחדים קודשא בריך הוא ושכינתיה כי כל עיקר העבודה הוא לייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה דהיינו לחבר כל בחינת הגילוי הנגלה בבריאה יצירה עשיה לייחד אליו יתברך שלא יהיו נגלים לבחינות נפרדים חס ושלום כי אם להבין על ידי הכלים האלו יחודו יתברך אשר אין עוד מלבדו ולבטל כל העולמות אליו יתברך כל אחד ואחד על ידי ביטולו ומסירת נפשו לאחד דהיינו לבטל היש הגמור שלו וכלים שלו הנגלים לבחינת יש ולקשרם אליו יתברך ביחודו על ידי קריאת שמע ותפילה כאשר יבואר אם ירצה השם בחלק העבודה ולהמשיך רצונו יתברך על ידי תורה ומצות ובזה הם מייחדים קודשא בריך הוא ושכינתיה דהיינו גילוי המשכתו יתברך בבחינת אין סוף ברוך הוא לבחינת המשכתו בבחינות גבולים כי מצד יחודם זה מעוררים רצונו יתברך שהוא התגלות עצמותו ברוך הוא ועל ידי גילוי רצונו שהוא בחינת פלא מתייחדים קודשא בריך הוא ושכינתיה דהיינו קודשא בריך הוא הוא המשכתו יתברך עם שכינתיה שהוא התגלותו יתברך בעולמות וגם נתייחדו האורות וכלים כי האורות הם המשכתו יתברך בבחינת אין סוף והכלים הם נגלים בבחינת גבול ויש בבחינת הסתרה ואז נתחברו האורות עם הכלים דהיינו שיהיה עובר התגלותו בבחינת הכלים בהתחברות יחודו יתברך:

3והנה הגם שבחינת יחוד הנגלה בבחינת נבראים הוא בבחינת הארה והארה דהארה כי עצם יחודו לא נגלה בכלים כי אם היה נגלה יחודו יתברך ממש בבחינת הנבראים לא היה מקום להתגלות הכלים בבחינת נבראים והיו בטלים ונכללים במקורם כי אם הארתו מאיר במעין יחודו יתברך על ידי מדת מלכותו יתברך אשר על ידי מדת מלכותו יתברך עוברת הארה בבחינת דמיון להדמות צורה ליוצרה בבחינת כלי הנבראים והגם שבבחינת נבראים לא נגלה כי אם בחינת הארה אבל הארה זו שורשה ממקור רצונו הפשוט הנגלה בהמשכתו בבחינת אצילות אשר במקור הרצון הוא שורש הכלים והאורות כמבואר לעיל אשר מצד רצונו הוא עצמותו ברוך הוא שהוא שלא בבחינת המשכה אשר משם שורש הכלים כל יכול להאיר בכלים הארת יחודו יתברך כי על ידי יחודם של התחתונים מעוררים רצונו להתגלות עצמות רצונו ברוך הוא ובזה יש כח להתגלות יחודו אפילו בבחינת כלים ואז מתחברים הפנימי עם המקיף כי הפנימי הוא הארה הנמשך בכלים והמקיף הוא על הכלים דהיינו עצם הכלים מצד שורשם הגבוה מהאורות אשר בתוכם כי האורות הם נמשכים מהתגלות המשכתו בהם והכלים הם מבחינת עצמותו ברוך הוא:

4והנה בבחינת המקיף יש שני בחינות מקיפים מקיף הכללי ומקיף הפרטי דהיינו מקיף הפרטי הוא המקיף מצד האור המאיר בהכלי ומה שנתגלה בכלי נקרא אור פנימי ומה שלא יכול להתגלות בהכלי נקרא אור מקיף ומקיף הכללי הוא מכח עצמותו ברוך הוא הכולל את הכלי והאור ועיקר המקיף הזה הוא מצד הכלי כי בחינת הכלי הוא מצד כח עצמותו כמבואר לעיל אשר הוא מקומו של עולם כו' עיין שם אבל שורשו אינו נתגלה בבחינת הכלים כי אם בכח נסתר מצד שורש עצמותו ולכן נקרא שורש הכלים ועצם התהוותם בבחינת מקיף ומצד יחודם מעוררים שורש המקיף ועל ידי יחודם זה מתחברים אור מקיף עם אור פנימי שיהיה יכול להאיר בבחינת הכלי שלא יהיה הכלי מסתיר האור אלא יהיה כלי מחזיק ברכה דהיינו התוספות אור וזהו על ידי שמתעורר המקיף שמצד הכלי אשר זהו מצד עצמותו ברוך הוא אשר כל יכול לחבר הכלי עם האור ולהכיל האור בכלי בתוספות מרובה ולהתחבר זה בזה האור עם הכלי על ידי בחינת המקיף שהוא מצד עצמותו ברוך הוא ומאירים זה בזה מצד כחו השוה ברוך הוא:

5והנה הגילוי הזה והתחברות זה ההתגלות הוא בבחינת כחו יתברך בבחינת אצילות אשר אצלו הוא היחוד הגמור אבל אצלינו בבחינת בריאה אינו נגלה כי אם ההארה בבחינת דמיון אבל לא בעצם אבל מצד כחו יתברך הרי הכלים עם האורות ביחוד עצום ונגלה ההתגלות הזאת ביתר שאת כי הגם שאצלו יתברך הכל ביחוד אבל אף על פי כן אין להעריך יחודו יתברך שבבחינת הכלים דאצילות ליחוד הנמשך מרצונו הקדום כמו למשל בהבדל מאדם שהגם שנמשך לאיזה דבר הקטן ומתייחד עם הדבר הזה ביחוד גמור והתקשרות אין לדמותו כאשר מתייחד במדותיו בערכו כן כביכול הגם שמתייחד בבחינת כלים דאצילות ביחוד גמור אין להדמות יחודו שבבחינת כלים ליחוד הנמשך מצד עצמותו ברוך הוא בהם כי אז נתוסף יחוד בהכלים מצד עצמותו ברוך הוא בהם והתגלות זה הוא מצד הנבראים ואם חס ושלום לא נשלם כוונתו בבחינת המשכתו אזי הגם שנמשך עצמותו בהם ומתייחד בהם ביחוד גמור אבל ההמשכה היא בבחינת חיצוניות ואחוריים ולא נתגלה בבחינת כלי המשכתו התגלות רצונו יתברך בבחינת הכלים: