שערי היחוד ואמונה, שער רביעי כ

1והנה בפרטיות התלבשות ובחינות העגולים והכלים יכלה הזמן ויכלה הנייר לבארם כאשר תעיין בעץ חיים כמה מיני אופנים פרטים לזה עד אין קץ באופנים שונים הכל לפי הבחינות בערך הבחינה הזו הסדר הוא באופן זה ובערך הבחינה הזו סדרם הוא באופן אחר והכל הוא אחת ואין אנו עתה בביאורם ובמקומם יתבארו אם ירצה השם מעט מהענינים האלו בפרט אבל עתה עיקר הכוונה הוא להורות שכח כל הכלים של הנבראים כאשר הם בכחו יתברך אשר כביכול אין סוף ברוך הוא הוא חיות של כולם וקיומם של כולם חיות של כולם שהוא בחינת הקו והוא בחינת התפשטות המשכתו יתברך בכל העולמות בבחינת חיותם והתהוותם וקיומם של כל העולמות שיהיו מתקיימים בכל הבחינות הן בכלים הן בחיות הנמשך בהם הוא הנקרא עיגול אין סוף ברוך הוא:

2והנה הן בבחינת המשכתו יתברך שהוא בחינת הקו והן בבחינת העיגול אינו בערך התגלות כלל כי מצד היושר הוא פנימיות לכל המתגלה בעולמות אשר חיות התמשכותו נסתרת מכל בחינת השגה והתגלות עד שעולם הזה הגשמי הוא הלבוש היותר עב אשר הוא בתכלית הריחוק מגילוי הקו ובערך כח קיומם של כל העולמות אשר הוא בבחינת סובב כל עלמין הארץ הלזו הגשמי היא פנימיות מכל העגולים ואין סוף הוא בבחינת חיצוניות מכל העגולים דהיינו שכחו יתברך הסובל את כל העולמות הוא אינו בערך התגלות כלל וכח הזה הוא כח המשוה את כל העולמות בהשוואה אחת וסובל את כולם אבל הוא בבחינת ריחוק גדול כמו למשל אצל חכם ששכלו הגדול כולל שכל הקטון ממנו והשכל הגדול הזה סובב את שתחתיו ומקיפו וכוללו מכל צד כי קיום השכל הקטון הכל הוא משכלו הגדול ושכלו הקטון נמשך לשכל יותר קטן ממנו נמצא השכל שאחר השכל הגדול סובל ומקיף את שכל הקטון ממנו וכן כולם עד שיגיע להתגלות שכל המקבל מכח השכל של המשפיע הקטון שבקטנים לפי ערך המשפיע וסובב כל שכל המקבל ולהמקבל אינו נגלה כי אם שכל הקטן שבקטנים של המשפיע הכוללו והסובבו וכח שכל הקטן של החכם סובבו השכל הגבוה ממנו וכן בכל הדרגות עד שכח שכלו הגדול סובל את כל הדרגות שבשכלו ואף על פי כן אינו בערך לאמר שהוא כולל להשכל הקטון אשר אינו בערכו:

3כמו למשל מי שהוא בכח שכלו למדן גדול אינו נופל לומר שהוא כולל שכל של צירוף האותיות מאחר שאינו בערך אחד הגם שכל ההתמשכות עד שנתגלה לשכל של צירוף האותיות הכל הוא שכלו הגדול רק מצד שאינם בגדר אחד והם בתכלית הריחוק אין שייך לומר שכוללו כי אם על שכלו הקדום לזה שייך לומר שהוא מקיף וסובב כל כח השכל וסובלו ככה ויתר על כן עד אין קץ ואין ערך בענין כחו הסובל העולמות וסובבם מכל צד בכל כוחם אשר אין להעריך אשר הוא כח הכולל והסובב כח ארץ הלזו הגשמית אשר בבחינת התגלות כי אם על ידי המשכתו יתברך בבחינת ריחוק לעיגול כתר דאדם קדמון וכתר דאדם קדמון מעגל את חכמה דאדם קדמון וכן כולם עד בחינת מלכות דאדם קדמון אשר היא כביכול בחינה התחתונה שבמחשבתו הקדומה ובחינה תחתונה זו היא מעגלת כתר דאצילות הכל בסדר הזה עד שבא לכלל עיגולי יצירה הסובב ומעגל את העשיה ורקיעים דעשיה מעגלים את הארץ הזו התחתונה הגם שכל בחינות העיגולים האלו הם מכחו הגדול והוא סובל את הכל ומסבב לכל הנמצאים אבל מצד שאין להעריך את גשמיות העשיה באיזה ערך דערך לכח אין סוף ברוך הוא בערך הגילוי הנגלה בעשיה הגשמיות מוכרחים אנו להעריך את כל הערכות אלו בערך העולמות וכן הוא בבחינת חיות העולמות הגם שראשית הקו הוא מתמשך בכל העשיה אבל בערך הגילוי מוכרחים אנו להעריך כמה הלבשות לאין קץ עד בחינת העשיה הגשמיות אשר היא רחוקה בכמה מיני הרחקות לאין קץ:

4וכל הגילוי המתגלה בבחינת חיות ממש בערך העשיה הוא בחינת אור פנימי וחיות שאינו נגלה נקרא בחינת מקיף וכן צריכים אנו להעריך בבחינת פנימי ומקיף כל אלו הערכות דהיינו דרך משל בעולמות הוא חיות העשיה הוא בבחינת התגלות היצירה וחיות היצירה שאינו נגלה בעשיה מצד כלים המסתירים לגילוי היצירה נעשה בחינת מקיף דהיינו הגם שבוודאי חיות היצירה עצמה בעשיה אבל אינה בבחינת גילוי מצד חומריות כלי העשיה המסתירים לחיות הנגלה ביצירה ובחינת המקיף הוא על הכלי ומקיף את כלי העשיה מכל צד כאשר ביארנו לעיל שכח הכלים בבחינת חיצוניות שורשם הוא מכח עצמותו ברוך הוא והאור אשר בתוכם הוא מהארה הנמשך לכן המקיף הוא על הכלי דהיינו התמשכות עצמותו ברוך הוא בבחינת כוונתו אשר אין נכנס בפנימיות נשאר על הכלים בבחינת מקיף עם כל זה הגם שבחינת המקיף הוא מאור המשכת עצמותו ברוך הוא אין לתאר שהמקיף הוא עצם המשכתו ומקיפו מצד שאין להעריך מצד ריחוק גדר העשיה הנגלית לנו לומר שמקיפו אשר המשכתו יתברך אינה בערך דערך לומר שמקיפו וכמבואר במשל דלעיל:

5כי אם שהתגלותו יתברך בבחינת המשכתו בכלי היצירה מקיף את כלי העשיה וכן מבריאה ליצירה וכן מאצילות לבריאה וכן באצילות מוכרחים אנו לתאר את כל הבחינות דהיינו זעיר אנפין לבחינת נוקבא ואבא ואמא לבחינת זעיר אנפין ואריך אנפין לבחינת אבא ואמא ועתיק לבחינת אריך אנפין הכל הוא באופן זה אבל למעלה מבחינת עתיק אין לתאר בחינת פנימים ומקיפין אלו כי למעלה מן האצילות אינו בגדר כלים כלל כי הוא עצמיות המאציל ברוך הוא לבדו ואין שייך לומר פנימי ומקיף כי כל פנימי ומקיף הוא מצד הכלים בבחינת עולמות מה שנתגלה בבחינת הכלי נקרא פנימי ומה שאין יכול להתגלות בהכלי נקרא מקיף אבל שלא בבחינת הכלים אין לתאר זה כי הכל הוא כחו השוה בתכלית ההשוואה הגם שבעץ חיים מבואר פנימים ומקיפים בבחינת אדם קדמון בעיגוליו ויושרו על סדר הנזכר לעיל:

6כל זה הוא מצד השאלה שמשאילין לו שמות אלו מצד התכללות כל העולמות בכחו השוה בבחינת מאציל אשר מצד מחשבתו הקדומה כי כל הבחינות האלו המה הכל ממהות המאציל ברוך הוא וממנו נפעלו כל הבחינות לכן מתארים שם בדרך השאלה שמשאילין לו יתברך שמות אלו בחינת כלים ואורות ומקיפין ועיגולים ויושר מצד הנפעלים אבל באמת הכל הוא כח המאציל ברוך הוא אשר אין להעריך אליו חס ושלום כלים ואורות כלל כי אם הכל הוא בהשואה גמורה אבל בבחינת אצילות שהוא כחו יתברך הנמשך לחיות העולמות בוודאי בענין החיות הזה המתפשט אין להעריך המשכת עצמותו יתברך בלתי כלים להמשכתו יתברך ואורות הנמשכים בהכלים כי מאין הם כלי הבריאה הנגלית לנו אשר הכל הוא כחו יתברך מוכרח להיות כל בחינות הכלים אצלו ועוד זאת איך יהיה שייך המשכת אור עצמותו ברוך הוא אשר אינו בערך עולמות כלל כי ההתמשכות הוא מעין הנמשך בהם לכן בבחינת חיות של העולמות שהוא הנקרא אצילות בזה יש כלים ואורות כי אם מצד כחו הפלא מקשרם ומייחדם לאחדים באופן שהכל הוא חד הגם שעיקר האצילות הוא זעיר אנפין ובבחינת זעיר ונוקבין המה כל הכלים כי המה הבחינות המצמצמים בכלי הבריאה אבל באריך ובעתיק שהוא המשכת כחו יתברך בבחינת המשכת המאציל בהכלים אין לתאר כלים אבל מצד שעיקרם הוא בבחינת קישור הכלים ויחודם בו הוא על ידי בחינת אריך ועתיק לכן אנו מתארים אצלם כלים בהעלם בבחינת מקור להכלים ודוק והבן הטיב בעיון כל המבואר לעיל וזכור זה שמזה יובן הטיב שורש יחודו יתברך: