שערי היחוד ואמונה, שער רביעי כב

1והנה עיקר כוונתו בבחינת רצונו הפשוט לגלות שלימותו יתברך אפילו בערך הנגלה לנו בערכינו דייקא דהיינו שיהיה הגילוי בכלי העשיה החומריות דייקא אשר לזה באו כל בחינות הכלים וכל ההמשכות בבחינת אצילות לגלות דווקא בבחינת עשיה גשמיות להיות נגלה כח התחברותו בהם בבחינת יש גמור לא בערך כחו השוה כי אם בערך המתגלה שיהיה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד דייקא בבחינת תחתית העשיה דייקא בבחינתה וכל עיקר הכלים המה בבחינת עשיה דייקא כי בעשיה המה נגלים לכלים גמורים כי ביצירה הוא כח הצטיירות הכלים ובבריאה הוא כח המושכל של הכלים איך ובאיזה אופן יהיו בחינת כלים נגלים השכלתם הוא בבריאה והצטיירותם הוא ביצירה אבל עיקר הכלים המה בעשיה ועל עשיה זה נאמר סוף מעשה במחשבה תחילה ולא עוד שכל בחינות האצילות נקרא אדם דעשיה מצד זה כאשר מבואר בשער הספירות שהוא ממש אדם דעשיה עיין שם:

2ובבחינת העשיה זו המה כל הכלים המבואר לעיל ששורשם הוא מבחינת עצמות אין סוף ברוך הוא ולכן נברא אדם כדי לחבר בחינת עשיה ולייחדם ביחודו יתברך ולהמשיך גילוי אלקו"תו בבחינת גילוי גמור אפילו מצד הגילוי בבחינת עשיה כי על בחינת אדם זה נאמר נעשה אדם בצלמינו כדמותינו כביכול כי כמו שבבחינת מחשבתו הקדומה הנקרא אדם קדמון נכלל כל כח העולמות בכל פרטיהם בכח המאציל ברוך הוא בהשוואה גמורה אבל כח התחברות כל הדרגין הוא בכח השוואתו ברוך הוא ככה הוא שנברא אדם זה התחתון שיהיה בכחו לחבר כל העולמות מצד הגילוי דייקא והכל הוא מצד כחו האין סוף ברוך הוא אשר אינו בערך ידיעה והשגה כלל כל יכול שיהיה התחברותו יתברך אפילו בבחינת גילוי לכן בחינת אדם זה כולל עילאין ותתאין ולכן בכח האדם לעורר ולחבר העולמות ולייחדם אפילו מצד הנגלה באופן שיהיה נגלה אור אין סוף ברוך הוא בבחינת נגלה והכח הזה של כח האין סוף מצד הגילוי ניתן באדם לדמות צורה ליוצרה כמו שאצלו יתברך כל הדרגין בהשוואה אחת כן הוא באדם התחתון יש בבחינתו לחבר אפילו בחינת הצורה הנפעלת בבחינת התגלות כח הכלים להדמותה בהתחברותה בערך הגילוי לכן בכח האדם לייחד כל העולמות דהיינו בהתבוננותו בעיקרא ושרשא דכולא ובכח יחודו יתברך אשר אצלו מתייחדים כל הכלים עם האורות ביחודא חד בבחינת אצילות אשר נקרא יחודא עילאה כן יהיו מתייחדים בבחינת גילוי בכח יחודא תתאה בזה הוא מעורר בחינת המקיף להתחבר עם בחינת הפנימיות אשר כל עיקר הנתגלה בעולמות בבחינת נפרד הוא מצד ההסתרה הגמורה והוא כח הסטרא אחרא שהם המקור להתגלות היש בבחינת נפרד ובחינת הסטרא אחרא מקומה הוא בין מקיף לפנימי ועיקר יניקתה היא מהפנימיות כי בבחינת מקיף אין לה יניקה כי בחינת מקיף רוחה החיצונים כידוע כי בחינת מקיף הוא כחו יתברך מצד עצם רצונו בבחינת הכלים ובחינת מקיף זה הוא מצד כח השוואתו יתברך הנתגלה על הכלים דווקא כמבואר לעיל:

3ולכן אין להם משם יניקה כי אם מצד פנימיות דהיינו הארה וחיות הנמשך בבחינת חיות הכלים להחיותו בבחינת יש על ידי ההסתרה כי עיקר המכוון היה שיהיה נגלה באופן הכלי דייקא בבחינת חיותה הגם שאור הכלי הוא גם כן נמשך מהמקיף כידוע אך אף על פי כן מצד זה יש להם יניקה ומבדילין בין בחינת המקיף לפנימי לכן נגלה יש גמור ועיקר העבודה להסיר ההסתרה על ידי התעוררותו בבחינת יחודו יתברך על ידי זה מעורר בחינת המקיף להתחבר בבחינת הפנימי להיות עובר הארת יחודו יתברך בבחינת התגלות הכלי וכאשר יתבאר יותר אם ירצה השם בחלק העבודה:

4ועבודה זו היא על ידי קריאת שמע כי על ידי קריאת שמע הוא התעוררות יחודו מתתא לעילא ומסירת נפשו לדבקה ביחודו יתברך בזה מעורר כח רצונו יתברך בבחינת התקשרות העולמות בבחינת רצון הקדום ומזה ממשיך אור אין סוף ברוך הוא להאיר בנפשו יחודו יתברך על ידי מדת מלכותו יתברך דהיינו כח התחברות אורות עם הכלים שלא יהיו מסתירים הכלים ליחודו יתברך על ידי התגלות רצונו יתברך ועיקר היחוד בעצם נתגלה בבחינת אצילות ומבחינת אצילות עובר הארתו על ידי מדת מלכותו יתברך הנותנת ציור ודמיון להמשיך התחברות זה בבחינת הארה בבחינת כליו ממש שיהיה נתפס בהם יחודו יתברך בבחינת הארה ויחוד זה נעשה בתפילה כידוע וזהו יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה כי שכינתיה היא המתגלה בעולמות בבחינת הסתרה בבחינת גילוי העולמות כנזכר לעיל לחברה עם יחודו יתברך שהוא המשכת עצמותו ברוך הוא להאיר הארת אין סוף ברוך הוא בבחינת הכלים ואז מצד התחברות אורות עם הכלים עיקר ההמשכה היא על ידי הכלים דייקא להיות נגלה יחודו בבחינת כלים גשמים ממש אשר שורשם הוא מצד עצמותו ברוך הוא כמבואר לעיל:

5אבל בבחינת נגלה הרי הם הפכים בבחינת נפרדים אבל על ידי בחינת יחוד אשר מאיר בהכלים הארת אור אין סוף ברוך הוא ומתייחד עם הכלים ואחר שנעשה יחוד הזה בבחינת אורות וכלים אז נגלה אין סוף ברוך הוא דייקא מצד הכלים ובזה נגלה יחודו יתברך בבחינת גילוי ממש דהיינו שבארץ הזו הגשמיית נגלה עצמיות רצונו ברוך הוא והוא על ידי התורה והמצות שבהם נגלה עצם רצונו דייקא בכלים דעשיה וכמו שהיה בעת מתן תורה שנאמר וירד הוי"ה על הר סיני דהיינו שהיה התגלות אלקו"תו יתברך בגילוי גמור על הר סיני שהיא עשיה גשמיית וכמאמר הכתוב של נעלך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא המקום דייקא:

6וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה שהיה הקול יוצא מארבע רוחות העולם דייקא וכמאמר הכתוב וכל העם רואים את הקולות והיה התגלותו יתברך בבחינת עשיה והיה הדיבור נגלה בבחינת קול ממש כמאמר הכתוב מבין שני הכרובים וידבר אליו שהיה נגלה הקול מבין שני הכרובים שהם היו מזהב ובהם היה מתלבש הקול וכן היה בזמן הבית שהיה גילוי שכינתו בקודש הקדשים בבחינת גילוי ממש בארון וכרובים דהיינו מצד התחברות כלי העשיה בשורשם אז נגלה יחודו יתברך אפילו בבחינת הנגלה בבחינת נבראים בבחינת יש גמור וכן כל זמן הבית לא נפסקו נביאים אשר היה הדיבור נגלה עליהם בבחינת גופם ממש על ידי הזדככות גופם ביחודם וביטולם ומסירת נפשם להוי"ה על ידי זה היו מעוררים רצונו יתברך ובחינת רצונו זה הוא רצונו הקדום אשר מכח עצמותו אשר על ידי הרצון הקדום מתחברים הגבול עם למעלה מן הגבול על ידי בחינת רצונו יתברך הנמשך באצילות לייחד אורות וכלים וכל עיקר הרצון הוא כדי שיתגלה אלוקו"תו יתברך ושלימותו דייקא מצד העולמות הנגלים בבחינת בריאה יצירה עשיה וכבר ביארנו לעיל שאפילו בחינת הסתרה שיהיה נגלה ליש גמור הכל הוא כחו בבחינת עצמותו ברוך הוא אשר לפניו היש והאין שוים בכח השוואתו יתברך.

7כן יהיה נגלה השוואתו זה אפילו בבחינת הסתר הנבראים כמו שנתיחדו הגבול שהם הכלים עם האורות ונתגלה על ידי הכלים אור אין סוף ממש ביחודא חד כן יהיה נגלה כח התחברות זה אפילו מצד הנבראים בבחינת כלים דעשיה דייקא הנגלים לנו וזהו מצד המקיף על הכלים שהמקיף הוא מצד עצמותו ברוך הוא בכחו הנסתר בבחינת צמצום הכלים כמבואר לעיל ששורש הכלים נלקחים מעצמותו ברוך הוא אז בבחינת התעוררות המקיף נמשך ההתגלות בפנימיות ונתחבר המקיף עם הפנימי ואז מאיר התגלות עצמותו יתברך אפילו בבחינת כלים: