שערי היחוד ואמונה, שער רביעי כג

1והנה הגם שהגילוי הזה הוא בחינת הארה כי אינו נגלה כביכול באופן האצילות ממש אשר שם הוא ביחודא חד ממש בבחינת התגלות גמור אבל התגלות זו היא על פי אופן הכלי אבל שורש זה ההארה הוא מצד עצם רצונו לכן כל יכול להתגלות אפילו בבחינת כלי הגבול להיות מאיר הארת אור אין סוף בהם ובחינת גילוי זה נגלה בזמן הבית כשישראל שרויין על אדמתם אבל כעת בבחינת גלות נאמר אותותינו לא ראינו אין עוד נביא כו' עם כל זה השכינה שורה גם בגלות על ידי התעוררות העבודה כמאמר רבותינו זכרונם לברכה כל מי שעוסק בתורה שכינה שרויה עמו וכן בכל מעשה המצות כי אם שאינו נגלה לנו בבחינת התגלות וכן אכל ביה עשרה שכינתא שריא וכן בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שורה הקדושה וכן בקריאת שמע ותפלה הארתו מאיר בבחינת התפעלות האדם ביחודו להיות נתפס בבחינת גופו ונפשו יחודו בבחינת הרגשה ממש כל חד וחד לפום שיעודיה דיליה והכל הוא מצד התעוררות הנזכר לעיל אשר מעוררין רצונו הקדום אבל לא נגלה בגילוי גמור כי אם בבחינת סתר המדרגה בבחינת כח נפשו של כל אחד ואחד אבל לא התגלות גמור בבחינת כלים:

2ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה משחרב בית המקדש אין הקדוש ברוך הוא שורה אלא בארבע אמות של הלכה בלבד כי בחינת הלכה היא חכמתו ורצונו יתברך ממש הנגלה בבחינת חכמה ורצון ומעשה בעשיה גמורה והתגלות הזה הוא גם כן על ידי עבודת האדם בבחינת יחודו וביטולו ומסירת נפשו מעורר כוחו יתברך שבבחינת הסתרת היש אשר בכוחו בבחינת עצמותו אשר עלה ברצונו הפשוט ובזה מעוררים רצונו יתברך על ידי התורה והמצות אשר על ידי התורה ומצות הוא גילוי עצמותו ברוך הוא ממש כי איהו ורצונו חד כי אם גילוי עצמותו שבהכלים בבחינת תורה ומצות לא נגלה לנו ההתגלות הזאת בגילוי גמור אבל בוודאי באמת הוא התגלות גמור כי אם שנסתרת ממנו מצד שעדיין לא נתבררה הקדושה מתוך הקליפות אשר מצידם היא ההסתרה להבדיל בין התגלות יחודו וכחם עדיין לא נתבטל לגמרי הגם שבעת היחוד מסירים הקליפות שלא יסתירו זהו בכח הארותם ויחודם של כל אחד ואחד שמעוררים יחודו יתברך אבל מצד שעיקר גילוי העולם בבחינת נפרד מצד כוחם הגם שבעת היחוד מעוררים יחודו אבל התעוררות זה הוא בכח אבל לא בבחינת התגלות:

3כמאמר הזוהר הקדוש כגוונא דאינון מתייחדין לעילא באחד אוף הכי אתייחדת איהי לתתא ברזא דאחד דהיינו שיחוד בחינת שכינה שהיא מלכותו יתברך המתגלית בבחינת יחוד הנבראים בבחינתם בחינת יחודה היא בבחינת הסתר וסוד דהיינו יחודם של ישראל על ידי עבודתם ותורתם הוא בבחינת רזא כי עדיין לא הגיע זמנם של הקליפות לבערם מן העולם והכל הוא בכוונה מאת המאציל ברוך הוא שיהיה יחודו יתברך נגלה אפילו מצד ההיפוך מצד ההסתרה גמורה אפילו בבחינת התגלות הסטרא אחרא יתגלה יחודו יתברך על ידי לאכפייא סטרא אחרא ולהפכא חשוכא לנהורא ומרירא למיתקא דייקא לכן מוכרח להיות כח הסתרה שלא יהיה נגלה יחודו יתברך בבחינת גילוי גמור כי אם היה הגילוי בבחינת יחוד אז לא היה מקום להתגלות הסטרא אחרא והיו מתפרדים כל פועלי און:

4ולזה הוא סיבת הגלות בשביל הסתרה זו בבחינת סטרא אחרא כדי להוציא בלעם מפיהם על ידי כפיית הסטרא אחרא והפיכתה ועל ידי יסורי הגלות תחת ממשלתם אשר לזה היה כל כוונת בריאות העולם בשביל בירור הזה כמאמר הכתוב ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא כידוע אשר על כן אינו נגלה יחודו בבחינת התגלות כדי שיהיה נגלה ההיפוך ועל ידי בחינת התגברות נגד ההיפוך בזה מעוררין בחינת המקיף משרשא דכולא אשר מצד התגלות בבחינת פנימיות לא היה ההתעוררות כי אם בבחינת השגה כל חד וחד לפום שיעורא דיליה בבחינת הארה אבל להעלות מיין נוקבין ואתערותא דלתתא לעצמותו ברוך הוא הרי אינו בערך השגה ואיך יעלו ההתעוררות לשם אשר לית מחשבה תפיסה ביה כלל ועיקר ההתעוררות הוא לאין סוף בעצמו אשר על כן הנשמה כשהיא בגן עדן העליון קודם בואה לגוף אשר שם מאיר הארת אור אין סוף בגילוי וגם המלאכים אשר ביטולם מצד התגלות אורו יתברך עליהם אין מעוררים בביטולם על פי השגה אתערותא דלעילא כי כל ההתעוררות הוא בדומה לו למשל חכם מעורר בחכמתו את הגדול ממנו בחכמה מטעם שהם מסוג אחד אבל מי שאינו בגדר חכמה אין שייך לומר שמעורר חכמתו של החכם אשר אינם בסוג אחד כמו הכפרי לא יעורר בחכמתו ושכלו אשר בערכו את החכם בחכמתו בהשכלות גדולות או החכם באיזה אומנות לא יעורר את החכם בעמקות הפשט ומאחר שאין סוף ברוך הוא אינו בגדר השגה איך יעלה התעוררות הביטול על פי השגה לעצמותו ברוך הוא אשר מושלל מערך השגה בכמה ערכים עד אין קץ אשר אפילו חכמה עילאה נחשבת כעשיה לגביה אבל עיקר ההתעוררות הוא מצד ההיפוך מצד התגברותו נגד ההיפוך אשר מצד ההתגלות נראה העולם ליש גמור בבחינת נפרד בבחינת הסתרת האור אשר אינו נגלה.

5יחודו ויש לו רצון ומדות לההיפוך ובכל השכלתו אינו משיג כי אם היש בבחינת נפרד ואף על פי כן מבטל רצונו ומדותיו ומתבונן ביחודו יתברך אשר ביטולו זה אינו בבחינת השגה והביטול הזה במסירת נפש הוא מצד בחינת המקיף של כל אחד ואחד לכן בזה מעורר המקיף שהמקיף גם כן אינו בבחינת השגה בבחינת שרשו לעורר עצמותו ברוך הוא שאינו בערך השגה כלל ובזה יש להם התחברות אור מקיף עם אור פנימי להאיר אור אין סוף בבחינת נפשו אבל לא בהתגלות גמורה מטעם הנזכר לעיל וכידוע שירידת הנשמה בגוף הוא לצורך עליה אשר בגן עדן העליון לא השיגה כי אם בבחינת זיו ואור אבל על ידי בחינת הגוף שהוא בחינת ההסתרה וגם על ידי בחינת כלי הגוף אשר בשרשם הם גדולים מהאור לכן בחינת מקיף הוא על הגוף דייקא לכן על ידי זה מעורר את בחינת המקיף ועל ידי זה נתעלית הנשמה ליבטל ולהדבק בעצמותו ממש ברוך הוא שאינו בבחינת התגלות אבל התעוררות זו היא הכל מתתא לעילא אבל התגלות האתערותא דלעילא בבחינת המשכת מיין דוכרין הוא כעת בגלות בבחינת הסתר: