שערי היחוד ואמונה, שער רביעי ו

1והנה בחינת גילוי הזה כולל שני בחינות אחד הוא לגלות כח הדרגין בבחינתם ופרטיהם והבדליהם. ובחינה שניה הוא כח התחברותם ויחודם מעין התחברות כח השוואתם והבחינה הראשונה שהוא גילוי הפרטים בבחינתם נקרא בחינת שבירה דהיינו הסתלקות האור שהוא הגילוי מאין סוף ברוך הוא השוה בכדי שיתגלו כל פרטי אופני הבחינות לבדם בבחינת פירודים והבדלים ובחינה שניה שהוא כח התחברותם היא נקרא בחינת תיקון.

2והנה בבחינת תיקון הזה יש שני אופנים אחד הוא יחודם של כל פרטי חילוקי הדרגין ביחוד עצמותו ברוך הוא באופן שיהיו מיוחדים ממש במאצילם ברוך הוא כמשל הנזכר לעיל שהחכם מתחבר עם חכמת המקבל על פי עצם חכמתו. כן הוא מתחבר ומתייחד עם כל המציאות בבחינתו ביחוד אחד על פי המשכת עצמותו שיתייחדו לאחדים. ושורש התיקון הוא על פי התגלות עצם מהותו השוה בתכלית ההשוואה אשר כולל מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין בהשוואה גמורה נמצא עצמותו שוה מריש כל דרגין עד תחתית כל דרגין ואין החילוק אלא בענין הגילוי אבל בעצמותו ברוך הוא הכל שוה באופן שאינו מושג ונודע כלל אשר בהתגלות עצמותו ברוך הוא הרי נתייחד עם כל בחינות הדרגין ביחוד עצום ונעשה לאחדים ממש דהיינו אפילו בבחינת חילוקיהם והבדליהם בכל פרט ופרט אף על פי כן יהיו מיוחדים בלי שום שינוי וריבוי ודבר נוסף כלל. הגה"ה וכמבואר בעץ חיים שלצורך התיקון אסף אדם קדמון רגליו למעלה מן הפרסא ומחמת ריבוי אורות נזדווגו ע"ב ס"ג שבפנימיות אדם קדמון והוציאו הארה על ידי מצחא דאדם קדמון שהוא מ"ה החדש ועל ידי זה היה התיקון להתחברות אורות בכלים בבחינת יחוד גמור והביאור הוא כי בחינת אדם קדמון הוא כח השוואת הדרגין כנזכר לעיל ובחינת ראש הוא התחברותם מצד כח האין סוף ברוך הוא בבחינת בלי גבול והסוף הוא כח השוואת דרגין תתאין סוף כל המדריגות. ולכן רגליו של אדם קדמון הזה מתפשטין עד קרקע עשיה שהוא תחתית כל דרגין הנכלל בכח ההשוואה: והנה הגם שאין לתאר ראש וסוף באדם קדמון הזה אשר הוא המאציל ברוך הוא אך מצד ההמשכה אשר עיקר המשכה היה במחשבתו הקדומה להתגלות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין ולכן הגם שאצלו הכל בהשוואה אף על פי כן מצד ההמשכה נקרא הרצון וחכמה ובינה שבו בחינת ראש שמהם מתחיל ההמשכה כידוע ונצח הוד יסוד שלו שהוא בחינת כח השוואת הדרגין בבחינת תחתית שהוא בחינת כח העשיה גשמית שהוא קרקע העשיה שהיא תחתית כל דרגין השוואת התחתית נקרא רגליו של אדם קדמון הגם שאין לתאר חכמה בינה דעת ונצח הוד יסוד באדם קדמון אך מצד בחינת התגלות אנו מתארין לו ומשאילין לו שמות האלו וכמבואר בשער הספירות עיין שם ולכן בכדי שיהיה נמשך היחוד והתחברות הגבול עם למעלה מן הגבול נתחברו ונשתוו בכח השוואתו ברוך הוא הראש עם הסוף בהשוואה אחת למעלה מן הפרסא כי בחינת הפרסא היא בחינת המבדיל בין כח השוואת הדרגין שמצד אין סוף ברוך הוא ובין כח השואת הדרגין מצד בחינת שלימותו יתברך בבחינתן של העולמות כמבואר לעיל בהג"ה בשער הספירות עיין שם ומצד אמיתותו ברוך הוא שהראש והסוף שוים אצלו מצד זה היה הזיווג בע"ב ס"ג שבאדם קדמון אשר בחינת ע"ב הוא בחינת גילוי כח השוואתו בבחינת כח עצמותו ברוך הוא. ובחינת ס"ג הוא גילוי כח השוואתו מצד בחינת היש ובזה נתגלה הארה בבחינת מצחא דאדם קדמון שהוא רצון סתום בלי התגלות והרצון הוא מעצמותו אשר סובל כל הבחינות בעצם אחד לייחד הדרגין אפילו בבחינת התגלותם ובחינה זה נקרא מ"ה החדש דהיינו מהות חדש בחינת התגלותו יתברך בבחינת כלים ויהיה מתייחד בהם והתחברות זה הוא בבחינת פלא ודי למבין והבן:

3והתייחדות והתחברות זה הוא על ידי הכתר שהוא בחינת פלא דהיינו שהמשיך מכחו יתברך כח הפלא לחבר שני הפכים בנושא אחד כמשל התחברות הנפש עם הגוף אשר הם שני הפכים ממש מן הקצה אל הקצה ואף על פי כן המה מתאחדים באמת באופן שאין להפרידם ולהבדילם למהותים נבדלים וכל המשכת חיות הנפש נתגלה על ידי פעולת הגוף והתאחדות זה הוא פלא כמאמר ומפליא לעשות שמקשר גשמיות עם רוחניות כן התקשרות אורות בכלים הוא על ידי הפלא אבל אחר התקשרותם המה אחד ממש בלי שום הבדל כלל ואור אין סוף ברוך הוא נגלה על ידי הכלים בהתגלות גמור ולכן נקרא יחוד האצילות בבחינת אדם מצד התחברותם ויחודם זה ולכן בבחינת אצילות הוא גילוי אין סוף ברוך הוא בלי הסתרה כי אין הכלים מסתירים לגביה יתברך הגם שבערך הכלים נקרא הגילוי זיו והארה כי אין לתאר ערך גילוי שמצד עצמותו ברוך הוא כהגילוי הנגלה בהתחברות הכלים שהוא החכמה ובינה וחסד וגבורה אף על פי כן מצד יחודו יתברך בהם על פי כח עצמותו השוה ברוך הוא משתווה ומתחבר בהם אור עצמותו עם האור אשר בהכלים ועם הכלים עצמם על זה מבואר ברעיא מהימנא איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד כי איהו נאמר על כללות התמשכותו בעשר ספירות דאצילות כמבואר במאמר המתחיל איהו וחיוהי חד מרבינו הקדוש נשמתו עדן כמו למשל באדם אשר בכלל קורין למהותו אדם ואין לומר שקורין אדם להגוף כי הגוף נקרא בשר אדם וגם אין לומר שקורין אדם להחיות כי החיות נקרא בשם חיות ונפש האדם כי אם קריאת שם אדם הוא כח הכולל הגוף והנפש ובכח ההוא לא נודע אופן התחברותם שהוא הכח הנסתר.

4כן עשר ספירות דאצילות נקרא בשם אדם דהיינו כח האין סוף ברוך הוא הנתגלה באצילות כי העשר ספירות בעצמם שהם הכלים נקראים כלים שהם גרמוהי והאור המתפשט בהם הוא חיות הכלים הנמשך על ידי הכלים הנקרא זיו והארה אבל כח התחברותם בכלל הוא על ידי עצמות אין סוף ברוך הוא אשר לא נודע מהותו ועל כח התחברותם זה קורא איהו שהוא עצמות אין סוף ברוך הוא לכן איהו שהוא אין סוף ברוך הוא הכולל האצילות וחיוהי שהוא האור הוא חד ואיהו וגרמוהי שהם הכלים הכל הוא אחד בלי פרודא כלל על ידי כחו הפלא המחברם ולכן באצילות מתגלה הקו הנמשך מעצמותו ברוך הוא בגילוי גמור ועל זה מבואר בזוהר הקדוש פרשת אמור אילין עטרי מלכא דאיהו אחיד בהו ואינון ביה אינון שמיה ושמיה הוא אינון ודי למבין ועל זה נאמר אני הוי"ה לא שניתי שאפילו בבחינת אותיות הוי"ה ברוך הוא שהם כלי האצילות ויחודם הוא בלי שום שינוי כלל: