שערי היחוד ואמונה, שער רביעי ז

1ובחינה שניה שבתיקון הוא שיתגלה אורו ויחודו אפילו בבחינת הנבראים בבחינת התגלותם בבחינת יש ונפרד שהם בריאה יצירה עשיה ואף על פי כן יהיו מתייחדים ויחוד זה הוא על ידי מדת מלכותו יתברך שהוא הגילוי שבבחינת הכלים לגלותם בבחינת בריאה ובחינת גילוי זה הוא על ידי הסתרת אור אין סוף ברוך הוא המתייחד באצילות והסתרה זו נקרא פרסא שהוא מסך מבדיל להסתיר אור יחוד האצילות בכדי שיהיו נגלים בבחינת כלים גמורים בבחינת נבדלים ונפרדים על ידי בחינת כלים דבריאה דהיינו חכמה בינה דעת וחסד וגבורה דבריאה והכלים דבריאה הן הן כלים דאצילות כי אם שהכלים דאצילות אינם בהתגלות גמור כי אם במעין ודמיון שהוא על ידי בחינת מלכותו יתברך הבוקעת המסך על ידי כליה שכליה המה ליתן ציור ודמיון בבחינות נבראים כי היא נקראת תמונת כל שנותנת ציור ודמיון להדמות יחודו יתברך על ידי הכלים דאצילות בבחינת כלים דבריאה ועל ידי כליה עוברים הכלים דאצילות גם כן בבחינת בריאה:

2כמשל הנזכר לעיל שהרב מצמצם כלי חכמתו בבחינת ההשפעה כאשר היא אצלו בבחינת כלי התלמיד שהוא המקבל בערך כלי המקבל איך להמשיך בהם עיקר חכמתו והמכוון שלו כן הוא כביכול מצמצם כלים דאצילות אשר מתייחד בהם בערכו יתברך ביחודא חד להמשיכם ולהדמותם בערך הבריאה כמו מיכאל דבריאה שהוא חסד דבריאה הוא מעין חסד דאצילות הגם שאין להעריך בחינת חסד דבריאה שהוא בבחינת יש לחסד דאצילות שהוא בבחינת אין סוף ברוך הוא אף על פי כן הוא מעין החסד דאצילות והאור המאיר בבריאה דהיינו התגלות הנגלה בבחינת מיכא"ל וביטולו ואהבתו להוי"ה והמשכת חסד דבריאה הוא מאיר מאור הנמשך בחסד דאצילות במעין והארה והוא נקרא הארה וזיו בעצם ואור של תולדה כי לא נגלה האור בעצם כי אם בבחינת זיו כמו זיו השמש המאיר לחלל העולם שאינו נגלה בחלל העולם גוף השמש כי אם אור וזיו ממנו. כן אינו נגלה עצם אורו יתברך בבחינת אין סוף בבחינת התגלות בכלי הבריאה כי אם היה מתגלה האור בעצם היה הכלי בטל במציאות ולכן נקרא הארה וזיו ואור של תולדה דהיינו שנולד מהאור דאצילות התגלות במעין לחסד דבריאה אשר לכן אור הקו שהוא התגלות אור אין סוף ברוך הוא בבחינת התגלות אור עצמותו אינו מאיר בבריאה בגילוי כי אם בבחינת הארה. ועל זה נאמר באורך נראה אור דהיינו מבחינת אורו יתברך שהוא התגלות אור עצמותו בכל הכלים בבחינת יחוד גמור נגלה עלינו גם כן היחוד הזה בבחינת מעין ודוגמא לההתגלות הנמשך בבחינת אצילות שהוא כח כל הנבראים כאשר הם אצלו יתברך:

3וכן מבריאה ליצירה יש גם כן פרסא להסתיר אור הבריאה וכלי הבריאה ולגלותם בבחינת יצירה והתגלות זו היא גם כן על ידי בחינת מלכותו יתברך אשר היא דמיון דכולא והיא הנותנת דמיון בכל אופני הבריאה להדמות יחודו יתברך בכל בחינות הנבראים והיא בוקעת המסך שבין בריאה ליצירה להיות נגלים על ידה התלבשות אין סוף במלכות דבריאה לגלות בחינת כלים דבריאה בבחינת כלים דיצירה במעין ודוגמא מבחינת הכלים ואור דאור הנגלה בבריאה במעין והארה דהיינו הביטול והחיות הנגלה בבחינת יצירה שהם חיות הקודש ובעשר כתות המלאכים הוא מעין הביטול הנגלה בבחינת בריאה והארה זו נקרא הארה דהארה לגבי אור האצילות ולכן בין בריאה ליצירה הם שני מסכים דהיינו להסתיר אור אין סוף המתגלה באצילות וגם להסתיר אור הבריאה כמבואר בעץ חיים:

4וכן מיצירה לעשיה הוא גם כן כנזכר לעיל כי על ידי כלי היצירה מצטיירים כלי העשיה במעין ודוגמא רכלי היצירה דהיינו ברקיעים וגלגלים וכוכבים ומזלות ובארץ הגשמי אין לך דבר הנגלה בעשיה בארבעה חלקי העשיה שהוא דומם צומח חי מדבר שאינו מעין בחינת כלים דיצירה ועל ידי כלים דיצירה מצטיירים כלים דעשיה באופן ודוגמא דכלי היצירה וכלים דיצירה מעין כלים דבריאה וכלים דבריאה מעין כלים דאצילות והאור העובר בכלי העשיה דהיינו התגלות חיותם וקיומם הוא נקרא הארה דהארה דהארה מאור האצילות ולכן בין בחינת היצירה לעשיה המה שלשה מסכים מטעם המבואר לעיל:

5וכל זה הוא בבחינת גילוי הנגלה בבחינת בריאה יצירה עשיה הן בכלים הן באורות הוא נקרא במעין וזיו והארה והארה דהארה כנזכר לעיל דהיינו על ידי הסתרות הפרסות שבין כל עולם שלא להיות נגלה התגלות עולם שלמעלה בעולם שלמטה והכוונה הוא בכדי שיתגלה כל עולם ועולם בבחינתו כי אם היה הגילוי בעולם שלמטה כגילוי שבעולם שלמעלה ממנו לא היה העולם שלמטה מתקיים בגילוי הכלים והאורות שלו בבחינת מציאות נבדל לכן היה הסתרה הזאת שיהיה נגלה כל עולם באופנו ומהותו נמצא ההבדל אינו כי אם לגבי דידן אבל החיות והתהוות כל העולמות וקיומם שלא בבחינת התגלות לגבי דידן כי אם מצד העצם הכל הוא מעצמותו ברוך הוא הנמשך בהם ומהוום ומחיים ומקיימם בלי הפסק כלל אפילו רגע כי בעצם אפילו כלים רעשיה מה שאין למטה הימנו הכל הוא עצמותו ברוך הוא כי אצלו אין מסתיר הצמצום והפרסות ולפניו נגלו כל תעלומות כי אפילו בבחינת כלים דעשיה אשר איך למטה מהם עצמותו יתברך נגלה בהם בלי הסתר כלל לא כפי הנגלה לנו ואצלו יתברך הן הן הכלים דאצילות והן הן הכלים דעשיה בלי הבדל כלל כי אם אצלינו הוא ההבדל שלגבי דידן אינו נגלה לנו כי אם באופן העשיה מצד ההסתרה שאין כח במקבלים לקבל הגילוי שבאצילות ואפילו דבריאה ודיצירה מטעם הנזכר לעיל כי אם כל עולם מקבל בבחינת כלים שהם כלים לגלות יחודו יתברך בבחינת מקבלים שבבחינת כל עולם לכן אצל המקבלים הוא במעין ודוגמא אבל אצלו יתברך הם הכל אחד:

6והכל הוא על פי כלים דאצילות אשר שם איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון ממש בבחינת אין סוף כנזכר לעיל וכמבואר לעיל בשער הספירות אשר לטעם הזה לא נמנו רק עשר ספירות ולא ארבעים מצד שהם ארבע עולמות אך מה שהם בחינת ארבע עולמות הוא מבחינת הסתרה שלגבי דידן אבל לגביה יתברך כאשר הם אצלו אינם כי אם עשר בלבד כי הן הן הספירות דאצילות והן הן עשר ספירות דבריאה ולכן הקו שהוא המשכת אור עצמותו ברוך הוא מסתיים באצילות דהיינו שאינו מגלה בגילוי אור המשכת עצמותו ברוך הוא בכל כלי הנבראים כי אם באצילות דהיינו כל בחינות הכלים כאשר הם אצלו יתברך אשר שם כל בחינות הכלים מה שמתגלים בעולמות בריאה יצירה עשיה הם בבחינת יחוד אחד ולכן אור עצמותו ברוך הוא נגלה בהם בלי הסתרה כלל מצד כחו הפלא המייחדם לאחד כמבואר לעיל אבל בבחינת בריאה יצירה עשיה שהם כלים הנגלים בבחינת המקבלים הרי אינו נגלה בבחינת המקבלים אור עצמותו ברוך הוא כי אם בבחינת הארה והארה דהארה כמבואר לעיל שהוא מה שכתוב באורך נראה אור שאינו נגלה לנו אור העצמי כי אם בבחינת הארה והארה דהארה מאורו ולכן אין גילוי הקו נגלה בבריאה יצירה עשיה כי אם הארתו וכל זה הוא בבחינה הנגלה לנו אבל שלא בבחינה הנגלה לנו כי אם בבחינת חיותם והתהוותם וקיומם של כל העולמות בריאה יצירה עשיה כאשר נגלו אצלו ברוך הוא הכל הוא מהקו שהוא המשכת אור עצמותו ברוך הוא ואלו היה הסתלקות הקו שהוא המשכתו יתברך אפילו רגע אחד היה העולם חוזר למקורו ולא היה קיום לעולמות אפילו רגע והיו כלא היו כי אפס בלעדו אשר התהוות כל העולמות הכל הוא מעצמותו ברוך הוא בלי הבדל ושינוי כלל כי אם השינוי הוא אצל המקבלים מצד ההסתרה:

7ועוד זאת שאפילו בחינת הסתרה שהיא לגבי דידן שהיא להסתיר ולהדמות הכלים בבחינת כל עולם בבחינתו הכל הוא מעצמותו ברוך הוא כי בחינת מלכותו יתברך הנותנת ציור ודמיון אין להפרידה חס ושלום מכחו יתברך כמאמו הכתוב אני הוי"ה הוא שמי ואדרבה שורשה מאוד נעלה שהוא מבחינת כחו יתברך אשר לא נחית לבחינת המשכה כלל שלא בערך ידיעה והשגה כלל לכן יש יכולת בכח הזה להסתיר ולהדמות אפילו בבחינת כלי הנבראים כמבואר בשער הספירות נמצא עצמותו ברוך הוא הוא דייקא אפילו בבחינת הסתר אך כח עצמותו זה הוא שלא בבחינת גילוי וכמאמר רעיא מהימנא אנת הוא מלגאו כל עלמין ומלבר כל עלמין ואסחר כל עלמין אך חס ושלום שיהיה אצלו שום שינוי בבחינת הסתרה הזאת ואין הבדל אצלו כלל אפילו בבחינת הסתרתו בכלי עשיה:

8וכמשל הנזכר לעיל מהחכם אשר מצמצם שכלו בערך המקבל שמוכרח לצמצם ולהסתיר במשל ודמיון במעין חכמתו הלא אצלו אין המשל מסתיר כלל אפילו בעת צמצומו בה נגלה לפניו עיקר המכוון אפילו מרבה בצמצום אחר צמצום ובמשל דמשל אין מסתיר לגבי חכמתו העיקרית המשל דמשל ונגלה לפניו אפילו בבחינת משל הנזכר לעיל העצם כאשר הוא על פי חכמתו אבל אף על פי כן אין המשל מהחכם המשפיע דומה להנמשל כי בבחינת החכם הרי הגם שמבין עיקר המכוון ונגלה אליו אפילו בעת צמצומו בהמשל אף על פי כן עצם המשל נתפס אצלו בבחינת מהות אחר ומרגיש באותיות המשל למהות אחר רק שאין המשל מסתיר לכוונתו אבל חיצוניות המשל נתפס אצלו למהות אחר ומרגיש במוחו מהות נבדל מחכמתו מטעם שהוא מהות נבדל מהמשל וחכמתו נבדלת בגדרה מחכמת המשל שממשיל בה כי הם בחינות נבדלים אבל אצלו יתברך אשר אין מהות נבדל ממנו ואין דבר שחוץ ממנו הרי אפילו ההסתרה בבחינת חיצוניות בבחינת כלי עשיה הכלים אינם תופסים בו כלל לאיזה דבר נבדל חס ושלום הגם שהוא כביכול מתפשט בהם אף על פי כן אין תופסים בו כלל לאיזה שינוי חס ושלום שיהיה מרגיש בבחינת צמצום זה איזה מהות אחר חס ושלום כמאמר רעיא מהימנא איהו תפיס בכולהו עלמין דהיינו שהוא כביכול מתפשט בכל הצמצומים בבחינת כל עלמין ולית מאן דתפיס ביה שיהיו העלמין תופסין בו לאיזה מהות ובחינת הרגשה חס ושלום כמבואר לעיל כי אפילו העלמין והמקבלים הכל הוא עצמותו ברוך הוא באין הבדל כי אם השינוי הוא מצד הגילוי לגבי דידן ודבר זה אין בכח שום נברא להשיגו איך יהיה שני הפכים כאלו כמו שאין כח בשום נברא להשיג מהותו כן אין בכחו להשיג אופן צמצומו והתפשטותו בעולמות ואף על פי כן יהיה באין הבדל ועל זה כתיב נפלאים מעשיך: