שערי היחוד ואמונה, שער רביעי ח

1והנה העולה מכל הדברים הנזכרים לעיל אשר חיות כל העולמות נערכים בשלשה הערכות הערכה אחת הוא חיות כל העולמות וקיומם אשר חיים וקיימים הכל מכח עצמותו ברוך הוא ובחינת חיות זה הוא בדרך כלל שלא בבחינת התגלות כי אור עצמותו יתברך אינו בערך גילוי כלל וחיות וקיום העולמות הוא הנקרא בשם קו והקו הזה נמשך ממלכות דאין סוף ברוך הוא דהיינו מכח הגילוי שבאין סוף ברוך הוא והגילוי נקרא בשם מלכות על דרך השאלה כי אין לתאר מלכות באין סוף ברוך הוא מצד עצמותו אשר אינו בערך התגלות כלל:

2והערכה שניה הוא התגלותו יתברך בכלים דאצילות דהיינו שיהיה נגלה אור עצמותו ברוך הוא בבחינת דרגין בבחינת כל הפרטים ואף על פי כן הוא מתייחד בהם וראשית הגילוי הזה הוא מצד רצונו יתברך שיהיה נגלה אלקו"תו יתברך בכל הפרטים והרצון הזה המשכתו הוא ממלכות דאדם קדמון כי אדם קדמון הוא מחשבתו הקדומה הכלולה בכחו יתברך בבחינת המשכת הקו אשר בחינת המשכת הקו כלול בה כל פרטי העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין אשר לזה היה ההמשכה מצד שעלה ברצונו הפשוט לגלות שלימותו לכן המשיך מכח עצמותו ברוך הוא המשכה זו כי כל המשכה קדם לה רצון.

3אך מאחר שאין לתאר לו רצון מצד עצמותו ברוך הוא אשר הוא פשוט בתכלית הפשיטות ואין זולתו לכן נקרא רצון זה רצון פשוט אשר ברצון זה אין להעריך כל בחינות העולמות אפילו בבחינת התכללות מאחר שאינו בערך דרגין כלל כי אם גילוי סתם שהוא מלכות דאין סוף אבל מאחר דנחית להמשכה בבחינת קו שהוא פרט כמבואר לעיל אזי מעריכין אנו בכח המשכה זו כח כל העולמות בהתכללות נפלא דהיינו שאין לשער העולמות שם בערך חילוקי דרגין או כלים חס ושלום כי אם הכל הוא המשכה פשוטה וכח כל הדרגין המה שם בבחינת השוואה גמורה והתכללות כח הדרגין והשוואתם נקרא בשם מחשבה קדומה ואדם קדמון ומחשבה קדומה זו אינה בערך התגלות כלל ועצמות המאציל ברוך הוא נמשך בבחינת מחשבה קדומה זו באין הבדל כי אם שבהמשכה זו הוא התכללות כל העולמות בהעלם דהעלם מאחר שעיקר מחשבה זו היא בשביל התגלות העולמות ומבחינת מלכות דאדם קדמון הזה שהוא הגילוי של המחשבה קדומה מזה עלה ברצונו יתברך לגלות מחשבה הקדומה והוא הרצון הקדום לאצילות ומבחינת הרצון הזה נאצלו כל הכלים דאצילות:

4והנה הרצון הזה המשכתו הוא בבחינת פלא מצד כי גילוי הזה מאחר שהוא מהמאציל ברוך הוא אשר אין לתאר לו רצון כלל אך תואר הרצון הוא מצד שהמחשבה הקדומה הוא עיקר בשביל העולמות כי אם שהם מתכללים ומשתוים בכחו יתברך ואשר עיקר ההמשכה בשביל הגילוי נקרא גילוי הזה רצון לכן הגילוי הזה שהוא מלכות דאדם קדמון נקרא עתיק יומין ורישא דלא אתיידע שבחינת גילוי הזה הוא נעתק מיומין שאינו בערך יומין שהם המשכתו יתברך בכלים ונקרא רישא דלא אתיידע כי לא אתיידע איך יהיה נערך אצלו גילוי אשר הוא אינו בערך גילוי אך אף על פי כן מוכרח להיות גילוי כי לזה היה עיקר כוונת המשכתו יתברך נקרא בחינת גילוי הזה המתמשך רצון והרצון הוא בחינת פלא ומהרצון זה נאצלים כל כלי האצילות דהיינו חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד דהיינו שיהיה נגלה המכוון של כל העולמות בכחו יתברך וכל פרטי חילוקיהם ובאיזה אופן יהיה המשכתם מגילוי אור אין סוף ברוך הוא והם נקראים כלים דאצילות כמו כלי ביד האדם אשר על ידי הכלים פועל רצונו בהם כן על ידי הכלים האלו פועל בהם רצונו יתברך שיהיה התגלות אלקו"תו יתברך בשמים ממעל ועל הארץ מתחת לכן רצון הזה שהוא כתר הוא ראש לנאצלים ונערך גם כן בבחינת אצילות כמבואר לעיל ומחמת רצונו יתברך בבחינת פלא מתייחדים כל הכלים שיהיה נגלה בהם יחודו יתברך בבחינת אין סוף באופן שלא יהיו הכלים מסתירים לגילוי אין סוף ברוך הוא הנמשך בהם ואיהו וחיוהי וגרמוהי הוא חד בהון:

5והערכה השלישית הוא בחינת מלכות דאצילות דהיינו גילוי כלי האצילות הנערכים בכחו יתברך דהיינו כח כל פרטי העולמות אשר בכחו יתברך לגלותם בבחינת כלים נפרדים שיהיה נגלה בפועל ממש בכל פרטי הנבראים גילוי אלקו"תו יתברך על ידי הכלים דבריאה יצירה עשיה בבחינת כל פרט ופרט אשר לזה היה עיקר הכוונה והגילוי הזה שהוא מלכות דאצילות הוא נקרא סוף דבר שעל ידי הגילוי הזה הוא הנגלה בפועל ממש ובגילוי הזה הוא השלמת חפצו ורצונו הקדום ראשית הגילוי הנקרא מלכות דאין סוף ועל בחינת מלכות דאצילות נאמר סוף מעשה במחשבה תחילה כי זה התחלה מהמחשבה קדומה שהוא גילוי מלכות דאין סוף ברוך הוא ובבחינת גילוי זה בבחינת הנבראים נקרא הגילוי בבחינת הארה כנזכר לעיל כי גילוי האצילות שהוא בחינת מלכות התגלותה הוא על ידי הסתרה על ידי פרסות המפסיקים כמבואר לעיל באורך דהיינו שמסתיר הגילוי דאצילות בהם בכדי שיהיו נגלים כל פרט בבחינתם לבדם ועל ידיהם יהיה גילוי עצמותו ברוך הוא לכן מצד ההסתרה אינו נגלה בהם אור אין סוף ברוך הוא המתייחד באצילות כי אם במעין ודוגמא בבחינת זיו ואור כנזכר לעיל: