שערי היחוד ואמונה, שער רביעי ט

1והנה על כל השלשה הערכות האלו מקיף וסובב עצמותו ברוך הוא לבדו כי כל הערכות האלו המה הכל מצד ההמשכה אבל עצמותו ברוך הוא אין בערך המשכה כלל כי אם שהוא נמצא בכל ההמשכות בעצם ונושא אחר אשר אין דבר זולתו ואפס בלעדו ועצמותו ברוך הוא נקרא מקומו של עולם והוא סובל כל ההמשכות בין לעילא בין לתתא והכל הוא עצמותו ברוך הוא אשר אינו בכלל ידיעה והשגה ושאלתא ביה כלל ואין דבר שחוץ ממנו כביכול כי כשתעיין היטיב כל התמשכות העולמות מראשית הקו שהוא המשכת עצמותו ברוך הוא עד תחתית כל דרגין שהוא בחינת יש ועשיה דעשיה אשר אין למטה הימנו הכל הוא כחו ועצמותו ברוך הוא שיהיו קיימים בבחינתם כל בחינה ובחינה באופנה ועל עצמותו נאמר שהוא סובל עליונים ותחתונים והוא מקומו של עולם וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה הארץ על מה עומדת על המים וכו' עד על העמודים והעמודים על מה עומדים בזרועו של הקדוש ברוך הוא שאין להמשילו חס ושלום לבשר ודם שיתמשך לאיזה דבר הרי הדבר מהות בלעדו רק שהוא מתמשך לשם אבל קיומו של הדבר הוא קיים בקיום שחוץ ממנו אבל אצל הקדוש ברוך הוא הרי אין דבר שחוץ ממנו ואין מהות בלעדו והרי הדבר עצמו וכל הנמצא הכל הוא כחו לבדו:

2וכמו כן מצינו בקיום האדם בכל המשכתו כי בדרך פרט נערך לכמה בחינות דהיינו כח החיות המחיה את הגוף שאינו בערך התגלות כלל כי אם עצם חיותו שהוא חי ממנו בכל בחינות הגוף ובחינה שניה הוא התפשטות החיות בבחינת התגלות בשכלו ומדותיו אשר הגוף מלא מהם אשר בבחינה זאת מתייחדת חיות הנפש ובהם הוא התגלות החיות מהנפש ובבחינת חיות הוא הרגשת החיות וגילויו ובחינה שלישית הוא התפשטות החיות במחשבה ודיבור ומעשה אשר שם אינה מתגלה הנפש עצמה כי אם הארתה כי התגלות זו היא בכלי הגוף ממש ונתגלים למהות נבדל שהוא בחינת אותיות המחשבה הרי האותיות נרגשים למהות נבדל כי אם שמתפשט בהאותיות הארת הנפש וממחשבה לדיבור הרי הדיבור הוא במהות נבדל יותר ממחשבה שהוא על ידי כלי הגוף הנרגשים בבחינת גוף וחיות הנפש המתמשך בהדיבור נגלה בבחינת גשמיות יותר והארת הנפש המאיר בהדיבור נקרא הארה דהארה ובבחינת מעשה מלובש יותר בגשמיות כלי הגוף והוא לבוש עב יותר אשר אינו נגלה בבחינת מעשה כי אם העשיה הגשמיות ואף על פי כן מתמשך גילוי הנפש בהם בבחינת הארה דהארה דהארה:

3וכל זה הוא בבחינת המשכה הוא נערך לבחינה הזאת אבל בכלל האדם הוא כולל הכל דהיינו שהוא המשכיל ומבין והוא החושב והוא המדבר כי המחשבה והדיבור אינם באים מצד התפשטות ההשכלה בהם בבחינת חיות מאחר שאינם בגדר אחד כלל ההשכלה הוא בחינת כח רוחני והמחשבה הוא בחינת כלי גשמיות וכל שכן כלי הדיבור ואם ירצה לדחות ממחשבתו הרי הוא דוחה שכלו ממחשבתו וכל שכן שלא לדבר ושלא לעשות אלא כח האדם הכולל כל המחשבות הוא סובל כל הבחינות בנושא אחד וכח האדם עצמו הוא כח נסתר שאינו בערך התגלות שהוא עצם האדם אשר הוא כולל כל החיות וכל איברי הגוף בנושא אחד ובחינת כח האדם זה נקרא מקיף וסובב את כל בחינת האדם לא שהוא בחינת מקיף על בחינת הגוף ולא בתוך הגוף אדרבה כל כחות הגוף ומה שבתוך הגוף הכל הוא מבחינת מקיף הזה והגם שנקרא מקיף הוא מצד שהוא סובל וסובב את כל החיות לכן נקרא מקיף אבל לא תדמהו לבחינת אור מקיף שמצד הכלים כי מצד הכלים הכל הוא בבחינת אור שהוא ההתגלות ומה שלא נתגלה בתוך הכלים נקרא מקיף אבל לבחינה זו לא יקרא בשם אור כלל כי אם עצם הסובל את כל החיות אשר אינו בערך גילוי כלל לא מצד האור ולא מצד הכל וזכור זה וכל עיקר קיומו בכל הפרטים הכל הוא מבחינת כח הזה כי אם שנקרא מקיף מצד כחו הנסתר אשר אינו בערך שום גילוי כלל כי אם שהוא כח הנושא והסובל כל הגוף והחיות שבתוכו ובכח הזה כל כחותיו הנגלים ושאינם נגלים הכל הוא עצם אחד ואין מקום פנוי מכח הזה הן מצד החיות הן מצד הכלים הכל הוא מצד כח הזה:

4כן הוא כביכול בבחינת התגלותו יתברך בעולמות הם כל הערכות האלו דהיינו התפשטות הקו שהוא חיות המתמשך בכל העולמות בבחינת חיות העולמות והתהוותם בכח נסתר שאינו בערך גילוי ובחינה שניה הוא התגלותו יתברך בבחינת כלים דהיינו בבחינת גילוי החיות שהוא הקו בבחינת כלים דאצילות כנזכר לעיל בחכמה בינה דעת ובחסד גבורה תפארת ובנצח הוד יסוד ומתייחד בהון ביחוד אחד כמבואר ובחינה השניה הוא התפשטותו יתברך הנגלה בבריאה יצירה עשיה שהם מחשבה דיבור ומעשה וכל הערכות האלו המה הכל מצד התגלות העולמות בבחינת התמשכות הנגלה לנו אבל מקור כל אלו ההערכות הסובל את כל אלו הבחינות הוא עצמותו ברוך הוא לבדו שנושא הכל וסובלם בבחינת כח אחד במהותו אשר לא נודע ולכן לית אתר פנוי מיניה לא בעילאין ולא בתתאין דהיינו בחינות עילאין הם המשכות הקו באצילות ולא בתתאין הם העולמות בריאה יצירה עשיה הכל הוא עצמותו ואין מקום פנוי ממנו דהיינו בחינתם הכל הוא עצמותו ברוך הוא:

5אבל כח זה הוא שלא בבחינת נגלה כלל לכן נקרא כחו זה סובב כל עלמין דהיינו כח עצמותו ברוך הוא סובב לכל הבחינות ונקרא סובב מצד שאינו בערך גילוי כלל כנזכר לעיל והוא סובל כל המשכות האלו והוא מקומם של כל ההתהוות ואדרבה דייקא כח היש שאין למטה הימנו אשר לבחינת כח היש אנו מעריכים כל ההמשכות הוא דייקא מכח עצמותו ברוך הוא אשר אינו בערך גילוי כלל ועל זה נאמר ומתחת זרועות עולם והוא מקומו של עולם ושורש כל כלי היש הגשמים הוא נערך דווקא אצל עצמותו ברוך הוא אשר אינו בערך גילוי כלל ושורשם הוא ממלכות דאין סוף ברוך הוא שלא בבחינת המשכה כלל שהוא בחינת עצמותו ברוך הוא אשר לא נחית להמשכה וכמבואר בעץ חיים ששורשן של הכלים גבוה במעלה מהאור ונתבאר יותר בביאור של יביאו לבוש מלכות אשר נתנלה מפה קדוש אדונינו מורינו ורבינו נשמתו עדן והוא אצלי בכתובים:

6והנה כבר הקדמתי שאין המשל מאדם דומה לנמשל מכל צד כי באדם הגם שכח האדם הוא סובל כל בחינת הגוף הן בפנימיות והן בכליו החיצונים אך אף על פי כן מצד הרכבותיו אשר המה מהותים נבדלים בבריאה כידוע מרגיש בהם אפילו כח האדם בעצמו דהיינו באיזה צער או היפוך הכל נוגע למהות ועצם האדם בעצמו כנראה בחוש אבל אצל הקדוש ברוך הוא הרי אין מהות נבדל ממנו כלל ואין תופסים בו העולמות כלל לאיזה מהות בבחינת הרגש כלל בבחינת עצמותו: