שערי היחוד ואמונה, שער שני יב

1ולכן בחינת המלכות היא בוקעת המסך שבין אצילות לבריאה ושלושים כליה מתפשטים לבריאה יצירה עשיה כמבואר בעץ חיים בענין הפרסא המפסקת בין אצילות לבריאה יצירה עשיה ובין כל עולם ועולם עיין שם כי בחינת הפרסא הוא להסתיר אור עצמותו בבחינת אין סוף בכדי שיתגלו הנבראים כמשל מבשר ודם כמו שחכם גדול רוצה לגלות חכמתו ולהשפיע למקבל שאינו בערכו ואם יגלה החכמה בעצם חכמתו הרי אינו בערך הבנה כלל ודחק מגדר חכמת המקבל מוכרח להסתיר לגמרי מהות חכמתו העיקרית ולדמותה במשל לפי ערכו של המקבל: והנה הגם שמסתירה במשל אף על פי כן נצרך להתדמות לחכמתו במעין ודוגמא הגם שאינם בערך וגדר אחד אף על פי כן מוכרח להיות איזה דמיון בבחינות ציור ודמיון ממהות זה למהות זה:

2וכמו למשל בחכמה יש שורש וענפים ובעץ הוא אילן הצומח יש גם כן שורש וענפים התעריכם שורש של החכמה לשורש עץ כי זהו שורש רוחני מושכל וזהו שורש גשמי צומח וכדומה לזה: אף על פי כן בערך דמיונם משתווים כי זהו שורש וזהו שורש כו': או למשל עיגולים המבוארים בעץ חיים שהם כוחות הכוללים כל הכוחות שלמטה מהם: ובגשמיות הרקיע הוא עגול ומסבב כל הארץ התעריך העגולים שהם כוחות פשוטים שרחוקים באין קץ מערך עגול גשמיות אף על פי כן העגולים של הרקיעים המה בחינות משל לעגולים הנזכרים לעיל נמצא אינו מתפשט בהמשל כי אם ציור ודמיון אבל לא העצם. אך כשהמקבל הוא חכם ישכיל על ידי המשל חכמתו העצמית כי דמיונות שורש אחד להם.

3כן הוא כביכול בבחינת התגלותו יתברך בעולמות בריאה יצירה עשיה לגבי הנבראים אשר תכלית כוונתו יתברך להלביש ולגלות אלקו"תו יתברך על ידי כוחותיו ומדותיו יתברך המיוחדים בכוחו יתברך לבחינת גילוי בבחינת נבראים מוכרח להיות בחינת פרסא המפסיק להסתיר אור אצילותו יתברך כי אם היה נתגלה כאשר בכוחו לא היה בחינת מקום להיות נראים בעלי גבולים ובחינת נברא בבחינת יש מחמת כוחו יתברך בלי גבול:

4ובחינת מלכותו יתברך שהיא כח ציור ודמיון דכל ספירה היא בוקעת המסך להסתיר ולהעלים לגבי הנבראים במעין ודוגמא על ידי כליה שהם כלים להסתיר ולהדמות אשר שורשה ממקורא דכולא להיות כל נברא מעין ודוגמא להיות נראים ונגלים לבחינת יש ודבר ולהיות כל נברא במעין ודוגמא של כוחות האצילות הגם שבערך גילויים אין ערך הנברא להבורא זהו לגבי הנגלה לנו אבל לגבי שורשם הכל אחד לכן בכוחה להסתיד ולהדמות אפילו בבחינות הנבראים: וכמבואר במקום אחר על שלמה המלך עליו השלום כי מטעם שנאמר עליו ויחכם מכל אדם לכן וידבר שלשת אלפים משל ודי למבין:

5וכן מעולם הבריאה ליצירה וכן מיצירה לעשיה הכל הם על דרך זה כי התגלותם אינם בערך אחד כי אם בדרך דמיון והכל על ידי בחינת מלכותו יתברך ובכוחה דייקא לבקוע ולהסתיר ולצמצם ולהדמות בבחינת יש ונברא מחמת שורשה הגבוה אשר כל יכול. אבל בערך הדרגין ומהות הכחות אינם ערך זה לזה כלל. אך כשבוקעת בבחינת דמיון הרי עובר הארת ומהות כל הכחות והספירות בבחינת נבראים כי באמת המה הכל כוחותיו יתברך. אך בערך הנגלה המה רק הארות כי אינו נגלה עצמותו בבחינת גילוי כי אם שמאיר אורו יתברך מאור האצילות שהוא אור עצמותו לבריאה יצירה עשיה להסתירם ולדמותם על ידי מדת מלכותו יתברך להיות נגלים בבחינת שינוי וחילוקי כוחות כי השתנות כל הנבראים הן בבריאה והן ביצירה והן בעשיה השתנותם אינו מצד העצם כי הכל כח אחד להם בלי שינוי הוא כוחו יתברך ושינוייהם הם מצד ההסתרה והדמיון: דהיינו חסד דבריאה הנקרא בשם מיכא"ל בחינתו בעצם הוא עצמו חסד דאצילות דהיינו כח התמשכותו יתברך הנקרא בשם חסד דאצילות אשר כח התמשכות הזה הוא מיוחד בעצמותו בלי שום שינוי וכח החסד הזה הוא גם כן בבחינת בריאה בלי שום שינוי והבדל כלל: כי אם השינוי המתגלה בבחינת יש הוא מצד ההסתרה והדמיון על ידי מדת המלכות אשר מדה זאת היא המסתרת גילוי העצם להיות נגלה באופן הבריאה בבחינת היש: וכן מבריאה ליצירה גם כן הוא מצד הכח והמהות של ההתמשכות בבחינת היצירה הכל הוא עצמותו יתברך בבחינת אצילות כי אם השינוי הוא גם כן מצד מלכותו יתברך המסתיר הגילוי יותר מבבריאה להיות נגלה באופן היצירה והיא הנותנת דמיון להיות מעין חסד דבריאה וכן מיצירה לעשיה מסתרת יותר כוחו יתברך להיות נגלה באופן העשיה דהיינו בגלגלים וצבא השמים ובעשיה גשמיות דהיינו בדומם צומח חי מדבר בכל הפרטים דהיינו המושכל והמוטבע והמורגש שבבחינת אצילות אשר הוא כוחו יתברך לבדו להיות נגלה באופן זה בבריאה יצירה עשיה:

6נמצא כל השינויים המה רק מצד ההסתרה והדמיון אבל לא מצד העצם חס ושלום כי באמת הכל כח אחד להם אשר על כן מבואר בעץ חיים כי הנשמתין של כל עולם המה עשר ספירות דבריאה ודיצירה ודעשיה המה אלק"ות גמור כי אם הרוחין ונפשין המה בבחינות נפרדים והם ההיכלות דבריאה יצירה עשיה והרוחין אשר בתוכם המה אינם אלק"ות ועליהם נאמר ומשם יפרד: דהיינו מצד עצם כוחו יתברך המתמשך בבריאה יצירה עשיה הכל עצמותו יתברך:

7כי אם הנגלות המתגלים בבריאה יצירה עשיה בבחינת המדות שהם מיכא"ל וגבריא"ל כו' שהם נראים ליש אשר מצד התגלותם הם נראים לנפרדים שהוא רק מצד ההסתרה והתמונה הנגלית בבחינת הנבראים הנגלים לגבי דידן ומצד הנגלה אין להעריכם חס ושלום בבחינת אלק"ות מאחר שהם נגלים לבחינת נפרדים אשר חס ושלום להעריך בכוחו איזה חילוק ופירוד ושינוי: אך כל זה מצד הנגלות לנו אבל לגביה יתברך הכל הוא כח אחד בלי שום חילוק ופירוד כלל. כי אם חילוקיהם הוא מצד מדת מלכותו יתברך ומצד הסתרתו יתברך: