שערי היחוד ואמונה, שער שני כח

1והנה הגם שביארנו שכל התוארים ובחינת יחוד האצילות הכל הוא מצידינו מצד הבריאה שהוא בחינת צמצום האור: אל יטעה המעיין שכל בחינת האור והצמצום והספירות הוא רק לגבי דידן אבל לגביה יתברך אין מאלו הבחינות כלל כי המעיין בדברינו הקודמים אשר ביארנו אדרבה אין לך בחינה קטנה שבקטנות שלא נעשה בכוונה מאתו יתברך ובהמשכת עצמותו ברוך הוא בהם דייקא. כי אם דברינו שמצד עוצם רוממותו יתברך ואשר לא נודע מהותו הגם שנמשך בעולמות בבחינת גבולים אינם נערכים למהות בפני עצמם והוא בהם באין הבדל כלל:

2ולבאר יותר בביאור: הן אמת הוא שלגבי עצמותו אין לייחס האור כי אם בבחינת בריאה מאין ליש ולבוש כנזכר לעיל: אך אף על פי כן הלא הוא יתברך בראו ובכל בריאה מוכרח להיות חפצו וכונתו יתברך בהבריאה: ומה גם אפילו בבחינת בריאה זו שיהיו נגלים בבחינת גילוי הבריאה הכל הוא מצד עצמותו ברוך הוא כי מאחר שאין זולתו יתברך אם כן אפילו בחינת האור והגילוי הוא עצמותו ברוך הוא וכל הנבראים הנגלים מצד צמצום אורו יתברך הכל הוא עצמותו ברוך הוא מאחר שאין דבר נמצא בעולם כי אם מאמיתית המצאו אם כן גם כח האור וההסתר והצמצום הכל הוא מצד עצמותו ברוך הוא ועל זה נאמר איהו ושמיה חד איהו הוא עצמותו ברוך הוא ושמיה הוא אורו יתברך מצד שורשם הוא אחד ועל זה מבואר כשעלה ברצונו הפשוט ובחפצו לגלות שלימותו היות כי כל תכלית כונת בריאת העולמות למהוי עילא ותתא שוין ושיתגלה לתתא כגוונא דלעילא דהיינו כי כמו שבעצמותו ברוך הוא משתוין כל הדרגין ככה יהיו בבחינת גילוי הדרגין ההשתוות ושיהיה נגלה כח השואתו ברוך הוא כמו שכתוב ונגלה כבוד הוי"ה:

3והנה כאשר כח כל הדרגין הם בכחו השוה ברוך הוא הרי אין מי שישיגנו וכל עיקר הכונה שיהיה בבחינת גילוי: אך איך יהיה הגילוי מאחר שאין זולתו איך שייך גילוי כי בעצם אחד אין שייך גילוי כמבואר לעיל לכן נברא האור בבחינת בריאה ובבחינת לבוש וכמבואר לעיל: ודבר זה אינו בבחינת ידיעה והשגה איך הוא הבריאה כמו שלא תושג הבריאה בבחינת נבראים כי כמו שלא נודע מהותו כך לא נודע פעולתו כי מחמת כחו השוה כל יכול שיהיה שני הבחינות ביחד דהיינו כח עצמותו השוה אשר אינו בערך גילוי וגם כח הגילוי ממנו ואצלו יתברך שני הבחינות הם בהשואה גמורה:

4ועל זה מבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה ישראל עלה במחשבה ונמלך בנשמתן של צדיקים וברא את העולם: דהיינו כח כוונתו יתברך בבחינת התגלות אורו המשתווה עם עצמותו ברוך הוא בהשואה גמורה וכח הגילוי נקרא ישראל ונשמתן של צדיקים המשתוים בכחו יתברך נמצא אצלו יתברך האור עם עצמותו ברוך הוא הוא בהשואה גמורה. אך אחר שנברא בחינת הגילוי אז היה הצמצום: ולכן כל הצמצומים אין שייך אלא מצד הגילוי וכל גילוי הוא לגבי המקבלים ואז אין לתאר הצמצום חס ושלום בעצמותו ברוך הוא כי בעצמותו ברוך הוא הכל הוא בהשואה גמורה כי אם מצד האור שהוא הגילוי לגבי דידן הוא נראה לבחינת צמצום והסתר. אבל לא לגביה יתברך:

5והנה בבחינת צמצום והסתר זה יש בזה דרך כלל שני אופנים אחד הוא כאשר נגלה בבחינת נבראים בבחינת נפרדים: ובחינה השנית הוא יחודם בבחינת אצילות כי כל עיקר הכוונה שיהיה נגלה השוואתו ברוך הוא אפילו בבחינת דרגין ולהיות כגוונא דלעילא רק שמצד הנבראים ומצד האור שהוא בבחינת דרגין אי אפשר להיות כי אם בבחינת יחוד הדרגין בבחינתם שהוא בבחינת האצילות כמבואר לעיל: כי אם יהיה התאחדותם והתכללותם בהשוואה גמורה הרי יהיו בטלים לגמרי ועיקר הכוונה שיהיה בבחינת גילוי ואף על פי כן יהיה נגלה כח השוואתו ברוך הוא לכן התגלות בחינה זו מצד הנבראים אינה כי אם בבחינת יחודם באצילות:

6ועל זה נאמר נעשה אדם בצלמינו כדמותינו דקאי על אדם דאצילות: כידוע שבחינת אצילות נקרא בצלמינו כו' שבחינת יחוד דאצילות הוא צלם ודמות לכח השוואתו ברוך הוא דהיינו כמו שאצלו יתברך משתוין כל הדרגין ואין זולתו כלל: כן נגלה מצד הדרגין כח השואתו ברוך הוא אבל אינו כי אם בחינת צלם ודמות פירוש יחוד האצילות שהוא גילוי היחוד שלגבי דידן הוא במעין ודוגמא לגבי דלעילא שהוא כח השואתו בעצמותו ברוך הוא לכן נקרא צלם ודמות ודי למבין וכמו שיתבאר לקמן בביאור יותר:

7אך אף על פי כן הגם שלגבי עצמותו ברוך הוא אין שייך לומר כל אלו בחינות היחוד מאחר שאין זולתו אף על פי כן מחמת רצונו וכוונתו בזה מצד עצמותו וגם בבחינת האור והגילוי הוא כח עצמותו כמבואר לעיל שאין בחינה נמצא זולתו: לכן עצמותו ברוך הוא נמשך אפילו בבחינת אצילות הדרגין שיהיו נגלים בבחינת אצילות ונמשך כביכול בבחינת היחוד הזה בבחינת עצמותו ברוך הוא: לכן קורא עצמו בכל בחינות האצילות:

8אבל הגם שנמשך באצילות בבחינת עצמותו ברוך הוא: לא תימא חס ושלום שהם אצלו ברוך הוא כביכול שני בחינות מחולקים דהיינו השואתו ברוך הוא מצד עצמותו והתגלות עצמותו ברוך הוא בבחינת יחוד הדרגין חס ושלום לומר כן שאם כן תמצא שינוי חס ושלום אצל מהותו. ומקרא מלא דבר הכתוב אני הוי"ה לא שניתי דהיינו אני הוא עצמותו ברוך הוא והוי"ה כאשר מתגלה באצילותו שהם יחוד הספירות והדרגין אין בהם שום שינוי כלל כי אצלו שני ההמשכות הם בהשוואה גמורה ואיך ומה הוא כמו שנשגב ונעלם ממנו כח מהותו כן נעלם ממנו כח השואתו בשני הבחינות הנזכרים לעיל:

9וזהו סוד כריתת הברית שהוא חילוק בחינת הכתר לחצאין דהיינו מצד המאציל ומצד הנאצלים: מצד המאציל נקרא עתיק ורישא דלא אתיידע ומצד הנאצלים נקרא כתר: דהיינו כחו הפלא שהוא המייחדם יש בו שני בחינות דהיינו כח השואתו כאשר הוא בעצמותו וכח היחוד שמצד הדרגין כנזכר לעיל ואף על פי כן משתוים: והשני בחינות המה בחינה אחת שהוא פלא להשוות שני הבחינות דהיינו כח השואתו ברוך הוא כאשר הוא בעצמותו שהוא למעלה מבחינת יחוד כמבואר לעיל עם בחינת התגלותו באצילות על ידי בחינת יחוד הדרגין שהם אורות וכלים אשר שרשם הוא מצד צמצום האור שהוא מצד בחינת הנבראים שיהיה נמשך בהם גילוי עצמותו ברוך הוא שיהיה בהם בחינת הדעת והרגשה להיות מבין אל כל מעשיהם בכל פרט ופרט ולהיות השגחתו על כל פרט ופרט בדקדוק ובדין אשר המה על ידי המדות דאצילות שהם חכמתו ובינתו ודעתו וחסדו וגבורתו וכו' המתמשך בעולמות בריאה יצירה עשיה אשר התהוות כל הנבראים וקיומם ומצבם ומעמדם הכל בכוונה מיוחדת ובהמשכה פרטיות לכל נברא אשר הכל נקצב ונמדד בכל בחינה ובחינה מהנבראים בדיוק וכמו שכתוב המבין אל כל מעשיהם וכן נאמר וירא הוי"ה וישמע הוי"ה יד הוי"ה ואני הוי"ה חוקר לב ובוחן כליות ואין נסתר מנגד עיניו: וכל צעדי יספור ומגיד לאדם מה שיחו וכאלה מקראות לאין מספר המורים על גילוי עצמותו בכל פרט דייקא ואף על פי כן הם מיוחדים בכחו יתברך בלי שום שינוי ופירוד כמבואר לעיל בענין יחוד הדרגין:

10וכל בחינת יחוד זה נקרא אצילות כאשר הוא אצלו יתברך: ובחינת יחוד האצילות הוא מצד האור והצמצום כמבואר אשר לא יתכן לומר ולייחס זה כי אם לגבי דידן כי בבחינת עצמותו ברוך הוא הכל בהשואה גמורה לא נחית לחילוק דרגין: אשר שני הבחינות הם שני הפכים כי בחינה אשר מצד האור והצמצום אינו נופל אלא לגבי נבראים ולגבי דידן: אבל לגבי עצמותו ברוך הוא הרי אין צמצום מעלים לפניו כלל מאחר שאין זולתו. וכבר הקדמנו שאפילו לגבי דידן בבחינת אור וצמצום וכלים הוא גם כן עצמותו כי אין לכנות אצלו הצמצום כמו למשל באדם שמצמצם חכמתו לגבי זולתו ומסתיר לגבי הזולת הגילוי ממהות חכמתו. כי באדם הרי הם מהותים נבדלים בעצם נופל לומר צמצום: אבל אצלו ברוך הוא הרי אין דבר נבדל ממנו וכידוע ומבואר כמה פעמים: נמצא בחינת הכלים המסתירים שיהיה נגלה בחינת הזולת על ידי צמצומים שיהיו נגלים ליש הכל הוא כחו בעצמו יתברך השוה ואיך ישתוו שני הפכים אלו בכחו זהו פלא שהוא הכתר שהוא מחבר ומשתווה בשני הבחינות ולהיות סובל שני הבחינות בנושא אחד.

11ולכן הכתר הזה נחלק לשני בחינות דהיינו פלא אחד מצד המאציל ברוך הוא דהיינו שיהיה נגלה כח השוואתו ברוך הוא בבחינת יחוד שמצד בחינת דרגין ובחינה זו נקרא עתיק ורישא דלא אתיידע דהיינו עתיק שנעתק מהשגה: וגם עתיק שהוא בלשון תרגום זקן וגם ישן כי מבואר לעיל כי בחינת הספירות ויחודם הם הכל מחודשים בבחינת התחדשות בבחינת האור: אבל בחינה זו היא בחינת קודם אצילות שהוא מצד עצמותו ברוך הוא: לכן נקרא עתיק שהוא בחינת ישן שאינו בבחינת מחודש כמו הספירות ודי למבין.

12ופלא השני התקשרות הספירות ויחודם בבחינת כליהם שיהיו מיוחדים בלי שינוי ופירוד חס ושלום: דהיינו הגם שנחית לחילוק דרגין בכל הפרטים אף על פי כן לא משתנים ולא מתחשבים כי אם הוא אחד בהם:

13ולכן נקרא דרך כלל בחינת כתר הזה אשר כולל שני הבחינות עתיק וכתר ממוצע בין המאציל לנאצלים דהיינו שבבחינת כתר זה יש בו בחינת המאציל דהיינו שאין להעריך אצלו כביכול בחינת חילוק דרגין כלל: ויש בזה גם כן בחינת יחוד הנאצלים דהיינו שנערכים לבחינת כחות מחולקים ואף על פי כן מתאחדים ומתכללים ביחודא חד: לכן נקרא דרך כלל בחינת פלא: