שערי היחוד ואמונה, שער שני ג

1והנה כל בחינה מאלו השלשה בחינות הנזכרים לעיל יש בכל בחינה שלשה קוין ימין ושמאל ואמצע דהיינו המושכל נתחלק לשלשה קוין שהם חכמה ובינה ודעת: חכמה הוא כח המשכיל כל המהות בדרך כלל הכולל כל פרטיו דהיינו למשל שמשכיל מהות מדבר שהוא בחינת אדם הרי יש בכח השכל ההוא כל מהות עצם האדם בכלל ובפרט ושהוא אינו בחינת חי נמצא יש בכח השכלה זו כל בחינות אדם אבל הוא דרך כלל שלא בביאור והרחבה וטעם מובן איך הוא הפרט ואופן הבדלו ממהות אחר ותועלתו הנמשך מבחינתו כי אם משכילו דרך כלל שזהו מהותו וזהו חכמה כח מה דהיינו כח מהות והיא בחינה נעלמת וכמו שיש באדם כח המשכיל כל דבר אבל הוא בחינה נעלמת ונקרא שכל הנעלם הגם שכולל כל כוחות המושכל אבל הוא בבחינת נעלם ולכן בחכמה יש שני פירושים דהיינו כח מה שהוא מהות כנזכר לעיל וגם כח מה שאינו בהתגלות שהוא בחינת מה כו' וזהו קו ימין שמתפשט בכל המדות בדרך כלל ובינה הוא שבא לידי גילוי ההבנה בבחינת הרחבה להבין ענין אופן המהות והבדלו ממהות אחר:

2וגם להבין תועלת המהות ולשלול הנזק וההיפוך שיהיה דווקא באופן זה מצד הבנת מקורו ושרשו ובהרחבה ובביאור בחקירה והבנה על כל פרט וזהו נקרא קו שמאל כטבע הגבורה שיהיה הכל במדה ולהרחיק ההיפוך לכן קו המדה הוא בבינה כידוע. ודעת הוא התקשרות עצמי להרגיש במוחו בבחינת הכרה וידיעה שזהו הדבר שמשכיל ומבין כי השכלה והבנה יכול להיות אפילו בלא היכר העצם. וידיעה הוא היכירו דרך כלל שזהו המהות ולא מהות אחר שלא על פי השכלה והבנה כי אם הכרה וזהו נקרא אמצעי וגוף ועקרית כי ההכרה הוא העיקרית כו' וכן במוטבע נתחלק לשלשה קוין דהיינו חסד וגבורה ותפארת חסד הוא כח המתמשך בכלל לאהוב כל דבר השייך לנפשו ולהתמשך אליו דרך כלל: וגבורה הוא שמאל דוחה דהיינו שלא להתמשך כלל:

3ותפארת הוא הממוצע בין חסד וגבורה כי בחינת חסד הוא כח המתמשך לכל דבר והגבורה הוא כח ההיפוך למנוע שלא יתמשך ותפארת הוא גוף הרוצה הדבר דהיינו שרצונו בהחפץ ומתפאר בו או שרוצה לאכול שאחר שיש בו כח ההמשכה להתמשך ולמנוע שלא להתמשך אז החיות מתדבק בהדבר ששייך לנפשו דהיינו להתמשך במה שצריך לו ושלא להתמשך לדבר שאין שייך לו ולשמור גם כן מן ההיפוך וכן במורגש יש בו כח ההרגש התמשכות חיותו דרך כלל בכל האברים ויש בו גם כן ההיפוך להרגיש מניעת התמשכות חיותו ומזה בא לקו הממוצע דהיינו להרגיש חיותו המועיל לנפשו זהו מצד החסדים ולהרגיש ההיפוך דהיינו קור וחום או איזה צער ומרירות וכדומה שזהו מצד הגבורה שבו. וכן כח המשכתו לעשות או לילך בכלל הוא המשכת החיות באברי העשיה לעשות הדבר זהו קו ימין:

4וקו שמאל הוא כח המונע להילוך ולעשיית הדבר ומזה בא המיצוע לעשות דבר שנצרך דוקא ולילך במקום שצריך לילך כי בקו ימין לבד היו כלי המעשה עושים בלי הפסק וכח המונע הוא קו שמאל שלא יתפשט החיות בכלי המעשה ומזה בא כח המיצוע לעשות מה שצריך לעשות: והמבין יבין מעצמו שבכל דבר ומהות מאלו המהותים מוכרח להיות כל השלשה בחינות שהם קוין הנזכרים לעיל דהיינו קו ימין הוא כח ההתפשטות בכל השלשה בחינות: וקו שמאל הוא כח המונע ההתפשטות: וקו האמצעי להתפשט בדבר השייך ושלא להתפשט בדבר ההיפוך לכן נקרא כלול משניהם:

5ושלשה בחינות אלו נצרכים המה שהן במושכל והן במוטבע והן במורגש מוכרח להיות כל השלשה קוין הנזכרים לעיל ובלא הקוין לא יהיה המושכל על תכונתו הצריך להשכיל דוקא דבר ההשכל בכל פרטיו וכן במוטבע המה המדות לא יעמדו על עמדם ועל תכונתם אם לא על ידי שלשה קוין הנזכרים לעיל: וכן במורגש כל העמדתו על תכונתו הוא בבחינות שלשה קוין הנזכרים לעיל דהיינו בגופו של הצומח מדוע יהיה באופן זה ולא באופן אחר הוא על ידי בחינות שלשה קוין הנזכרים לעיל דהיינו התגלותו בצמיחתו דרך כלל ולמנוע שלא יצמח באופן אחר:

6ומיצוע שיצמח באופן זה. והמבין יבין שאין בחינה בעולם בלא השלשה קוין הנזכרים לעיל: ובחינות שלשה קוין הנזכרים לעיל נקרא בשם משקל כמו משקל המאזניים שעומד זה כנגד זה בשוה ולשון המשקל מכוונם: וכאשר יבואר אם ירצה השם במקומו: והנה דרך כלל המה תשעה בחינות דהיינו מושכל מוטבע מורגש וכל אחד כלול משלשה בחינות בין הכל המה טי"ת: וכח הכוללם שהוא התמונה המיוחדת לכל נברא כנזכר לעיל הוא בחינת העשירי ובבחינת העשירי נכלל גם כן כל הטי"ת בחינות כמבואר לעיל: