שערי היחוד ואמונה, שער שני ל

1ואחר הדברים וביאור הנזכר לעיל. נמצא יש בבחינת יחוד האצילות שלשה בחינות דהיינו בחינת יחוד כאשר הוא מצד הדרגין שהוא לגבי דידן דהיינו יחוד הספירות: דהיינו הגם שמתמשך בכל פרטי הנבראים בבחינת חילוקי הדרגין בכל פרט ופרט ואף על פי כן הוא מיוחד בהם באופן שאין לתאר שום חילוק ופירוד כי אם המה הכל כח אחד בהתאחדות גמורה: כמו למשל התקשרות הנפש עם הגוף לאחדים שהוא יחוד מצד האצילות שהוא מצד הכלים והסתר האור שהוא לגבי דידן נקרא בחינת יחוד זה זעיר אנפין שהוא יחודו יתברך לגבי העולמות התחתונים: כמו שאנו מתארים יחודו יתברך לכן נקרא בחינה זו זעיר שהוא לשון קטנות וצמצום כמו שכתוב כי נער ישראל ואהבהו.

2כמו למשל שאדם מצמצם מדותיו ושכלו לבנו הקטן ומתאחד בהם לפי התדמות שכל הקטן בכדי שיהיה בנו מתקשר עמו ומתאחד בהם והוא כפי שיעור השגת הקטן בהתאחדותו עם אביו: כי כח ההתקשרות וההתאחדות איך שהוא בבחינתו של אביו מצד מהותו אינו משיג כי אינו מערכו. כן הוא כביכול בבחינת קישור ויחוד הנמשך בבחינת דרגין לאחדם דהיינו שיהיו נגלים הדרגין והכלים ואף על פי כן יהיה בהתאחדות נקרא בחינה זו בשם זעיר אנפין והוא בחינת אצילות. ולכן נקרא עולם גם כן כמו הבריאה כי בחינת יחוד זה הוא לגבי דידן ועל זה נאמר ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם והוא אדם דאצילות. כמו על דרך משל אדם גשמי אשר הוא מגוף ונפש אף על פי כן הם מתאחדים ביחוד עצום. כן הדרגין שהם הספירות שהם כבחינת גופא אף על פי כן הם מתאחדים בבחינת קישור ויחוד עם אין סוף ברוך הוא שהוא נקרא בחינת נפש להם. ובבחינה זו יתכן תואר אורות וכלים וכל יחודם הוא בבחינת אורות וכלים ועל בחינה זו יתכן גם כן ספירת הדעת כנזכר לעיל.

3ובחינה שניה הוא התאחדות הדרגין כאשר הוא מצד עצמותו ברוך הוא בבחינת פלא שהוא בחינת כתר דהיינו כח השואתו ברוך הוא דהיינו כאשר מקשר הדרגין בבחינת השואתו בעצמותו ברוך הוא כמו למשל הנזכר לעיל שהתאחדותו עם בנו בערך הקטן נקרא קטנות. והתאחדות בנו עמו לפי ערכו אשר אינו בערך ומהות התאחדות הנגלה לגבי בנו הגם שבאמת הכל התאחדות אחד מעצמות אביו עם בנו אף על פי כן בגילויים אינם נערכים בערך אחד: כן הוא כביכול כח התאחדות עצמותו ברוך הוא עם בחינות הדרגין כאשר הוא בהשואתו ברוך הוא שהוא בחינת הפלא שאינו בערך השגה לגבי דידן איך ישתוו שני הבחינות כמבואר לעיל בחינת התאחדות הדרגין הזו כאשר הם בכחו יתברך נקרא כתר ואריך אנפין דהיינו כח גילוי בבחינת הדרגין מצד עצמותו ברוך הוא והתכללותם של הדרגין במאצילם ברוך הוא בבחינת פלא:

4לכן אין לתאר שם אורות וכלים ולא גוף ונפש חס ושלום כי הוא כח השוה בהשואה גמורה עם הדרגין ואין לכנות אל בחינה זו אפילו אחד המורה על התאחדות שני מהותים כי אם תואר יחיד דהיינו שאין זולתו כלל ואין מהות נבדל ממנו כלום הגם שכחו יתברך מתמשך בכל פרטי הדרגין דייקא אף על פי כן לא סר כח השואתו ברוך הוא בבחינת התמשכותו בכל פרטי הדרגין ולכן נקרא התמשכותו ברוך הוא והשגחתו בכל פרטי הדרגין עינא פקיחא דלא נאים ולא אצטריך נטורא כי הגם שנקרא עינא דהיינו השגחתו בכל פרט דייקא אף על פי כן לא נאים שהוא בחינת שינה שהיא מורה על הסתרה מצד הכלים: כי לשון שינה אינו שייך אלא בגוף ונפש כידוע אבל בעצם אחד אין שייך שינה כו' ולא אצטריך נטורא כמו שהוא בבחינת זעיר אנפין דהיינו יחוד מצד הדרגין לייחדם אשר בחינת השגחתו יתברך בבחינת יחודו פעם הוא בבחינת התגלות ופעם הוא בבחינת הסתלקות: וגם אצטריך נטורא שלא יהיה נגלה יחודו יתברך והמשכת גילויו בבחינת נפרד כאשר עתיד אני לבארם אם ירצה השם בשער הבא פרטי חילוקיהם והבדלם של בחינת אריך אנפין וזעיר אנפין:

5אבל דרך כלל נקרא בחינת המשכתו בכל פרטי הדרגין בבחינת השואה כתר דאצילות ואריך אנפין דהיינו הפלא הנמשך מכח גילוי הדרגין בבחינת אורות וכלים כנזכר לעיל ואף על פי כן לא יהיה סר השואתו ברוך הוא שהוא פלא כנזכר לעיל נקרא כתר כמו כתר שהוא למעלה מראשו והמשכת כח השואתו ברוך הוא בכל הספירות בבחינת דרגין נקרא אריך אנפין:

6ובחינה שלישית הוא התכללות הדרגין בכח המאציל בבחינת השואתם שלא בבחינת המשכתו יתברך לדרגין שהוא בחינת עתיק ורישא דלא אתיידע שהוא בחינת תענוג שהוא הפלא מצד המאציל ברוך הוא איך הוא התכללות הדרגין בעצמותו אשר כל עיקר חילוק הדרגין הם מצד האור והצמצום ואף על פי כן יהיו כלולים כל פרטי הדרגין בכח השואתו ברוך הוא:

7והביאור הוא כמו למשל תענוג האב מהתקשרות בנו הכלול במהותו מצד עצם ההתכללות שהם כלולים בכח אחד בשרשם ומחמת התכללותם זה בא לו ההמשכה להתקשר ולהתאחד עם בנו כי לכל השפעה והתקשרות והתאחדות קדם לו התענוג דהיינו עצם ההתכללות מצד העצם בכח אחד ומזה הוא נמשך לבחינת התקשרות והתאחדות המתחלקת לשני בחינות הראשונות דהיינו התאחדותו בבחינת צמצום השפעתו לפי ערך קבלת בנו והתאחדותו עמו בערך עצמו:

8ושני בחינות התאחדות הנזכרים לעיל הוא מצד שורש התכללותם בכח אחד בכח אביו בבחינת תענוג להתכללותם שלא בבחינת המשכתו לבנו כי אם בכח אביו מצד מהותו: ככה כביכול הוא בנמשל שבחינת התמשכותו לדרגין בבחינת התאחדות הדרגין הנחלקים לשני בחינות התאחדות דהיינו התאחדות הדרגין בבחינת התגלותם הנקרא זעיר אנפין:

9והתאחדותם מצד עצמותו הנקרא אריך אנפין כנזכר לעיל קדם לשני הבחינות הנזכרים לעיל הבחינת עתיק שהוא התכללות כח הדרגין בכח השואתו ברוך הוא שלא בבחינת המשכתו בבחינות התאחדות פרטי הדרגין הנמשך בכל פרט וזהו בחינת פלא הראשון שמצד המאציל ברוך הוא שהוא בחינת גילוי כח השואתו שהוא נקרא מלכות דאדם קדמון דהיינו גילוי מכח השואתו ברוך הוא בבחינת קישור ויחוד הדרגין בבחינת אצילות דהיינו להשוות כח חילוק דרגין המתחלקים לגבי דידן בבחינת נבראים הנקרא בשם אצילות כנזכר לעיל להשוותם עם כח השואתו ברוך הוא בעצם אשר אין לתאר אליו בחינת חילוקי דרגין כלל הגם שהוא יתברך כולל כל הדרגין מצד עצמותו: