שערי היחוד ואמונה, שער שני לט

1וזהו פירוש מאמר האדרא רבה בגין דהאי דיוקנא דאדם הוא דיוקנא דעילאין ותתאין כי באדם הרי הוא כלול מכמה מיני כחות מצד הגוף ומצד הנפש והוא בחינת דיוקנא דעילאין ותתאין: כי עילאין נקראים מצד כחו יתברך בלתי בעל גבול: ותתאין הוא כחו יתברך בבחינת גבול כי מצד שלימותו ברוך הוא כולל כל מה דהוה ועתיד למיהוי בכח השואה וכמבואר לעיל בשער הקודם כי מטבע השלם להיות נכלל בו הכל ולהשוותם על ידי השלימות עיין שם: כן כביכול מצד שלימותו הגדול כולל עילאין ותתאין בהשואה: כן האדם הוא דיוקנא דעילאין ותתאין דאתכלילו ביה בעצמותו ברוך הוא לפי שהוא כולל גם כן כל הכחות מצד הגוף ומצד הנפש אשר הגוף הוא מבחינת תתאין והנפש הוא מבחינת עילאין אשר רחוקים בגדרם זה מזה ודיוקנא דאדם כוללם כנזכר לעיל.

2ובגין דהאי דיוקנא כליל עילאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תיקונוי ותיקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותיקונא דהיינו אשר תכלית כוונתו ברוך הוא הוא לגלות שלימותו אשר לזה היו כל הצמצומים בבחינת שבירה ותיקון דהיינו שבירה היה כדי לגלות היש בבחינתו: והתיקון הוא לקשרם ולייחדם ביחודו יתברך בכדי לגלות שלימותו ותיקון זעיר אנפין הוא על ידי הדעת להמשיך אורות בכלים ותיקונא דעתיקא קדישא הוא כחו הפלא שהוא כתר ועתיק להיות מתכלל מכל בחינות הדרגין על ידי כח השואתו להיות כלולים בכחו יתברך בהשואה גמורה: דהיינו הגם שנחית לחילוק דרגין אף על פי כן המה בהשואה עם עצמותו ברוך הוא: וזהו תיקון דעתיקא קדישא דהיינו להיות נמשך בבחינת הדרגין בהשואתו: ובחינת זעיר אנפין הוא התאחדות הדרגין זה עם זה בבחינת כלים ואורות כמו יחוד הגוף בכל כליו הגם שיש לו כלים מחולקים אף על פי כן הם אחד:

3והוא כמו למשל יחוד של גוף האדם הנגלה בכלי הגוף כי בכלי הגוף נתגלה יחודם של הכלים. אבל הכלים שהם האברים נראים לחלוקים והבדל כליהם בפועל ממש ואף על פי כן הם מתאחדים: ושורש יחודם הוא נמשך על ידי הנפש שמצד שהנפש כוללת כל פרטי הגוף בכחה: אבל בבחינת נפש אינו בהתגלות כי אם על ידי הגוף אנו מתארים כל אלו בבחינת הנפש אשר מוכרח להיות כל אברי הגוף באברי הנפש. ודרך כלל שניהם המה בחינת אדם אחד: ככה הוא כביכול יחודו יתברך שמצד מדותיו יתברך הנגלים בבחינת חסדו וגבורתו ואף על פי כן אינם נערכים לשינוי והוא אחד בהם בחינה זו נקרא יחוד שמצד זעיר אנפין: ושורש יחודם הוא מכח עצמותו המתפשט בהם וכלול גם כן מאלו הכחות אבל הם אצלו בהשואה גמורה באופן שאין לתאר שם כלים אך אף על פי כן מצד גילוי אחדותו שמצד הכלים והמדות שנקרא גופא שהוא בחינת הזעיר אנפין מוכרח להיות כל בחינות הכלים האלו בכחו יתברך אך איך הם בכחו הוא נעתק מהשגה כלל:

4וזהו תיקון עתיקא קדישא: אבל הגם שהמשלנו יחוד הזעיר אנפין בבחינת גופא ויחוד העתיקא קדישא בבחינת הנפש כל זה המשל הוא בערכינו לפי הנגלה לנו כחות חלוקים אשר נגלים לנו מדות אנו מתארים לגוף ונפש כנזכר לעיל: אבל באמת אין להעריך לגביה יתברך בבחינתו חילוקי שני הבחינות כי לגביה יתברך המה הכל כח אחד כמבואר לעיל שאצלו יתברך שוה כחו השוה בבחינת אין סוף. וכח השואתו ויחודו שמצד הדרגין הכל הוא אין סוף ברוך הוא לבדו בלי שינוי כלל. ועל זה בא המאמר באדרא רבה ואי תימא מאי בין האי להאי מאחר שאצל המאציל ברוך הוא שוה כח הדרגין וכח השואת הדרגין נמצא אצלו אין להעריך התיקון הזה לשני הבחינות. ולכן אמר כולא הוא במתקלא חדא אבל מינן אתפרשין ארחוי ואתפשטו רחמי ומינן אשתכח דינא ומסטרא דילן שניין דא מן דא אבל לגביה יתברך הוא זעיר אנפין הוא עתיקא בלי פירודא כי הכל הוא כחו לבדו ברוך הוא ודי למבין:

5וזהו וייצר בשני יודי"ן דהיינו צר צורה גו צורה דהיינו צורה שהוא בחינת יחוד הדרגין בבחינת גילוים לעולמות ובגו ההוא צורה הוא כח השואתו ברוך הוא מצד הדרגין: וכל אלו המה נקראים הצטיירות לצייר כל הכחות. והוא תיקונא דשמא שלים הוי"ה אלקי"ם כי אלקי"ם הוא כחו בצמצום הדרגין והוי"ה הוא כח השואתו: ובאמת הוי"ה הוא אלקי"ם שהכל הוא כח אחד: ולכן מסיים ובמה אתכלילו בדיוקנא דא דאקרי אדם הכולל כל הבחינות: ושני התיקונים הנזכרים לעיל נקראו בכלל אדם כמו למשל הגוף והנפש אשר אין לחלקם זה מזה ובכלל נקרא אדם כן זעיר אנפין ועתיקא בכלל נקראו אדם וכו': ולבתר כתיב ויפח באפיו נשמת חיים: דהיינו בבחינת התיקונים והיחוד הנזכר לעיל הנקראים בשם אדם כנזכר לעיל:

6וזהו ויפח באפיו של זה האדם הכולל עילאין ותתאין מצד היחוד: נשמת חיים שהוא כח האין סוף בעצמותו ברוך הוא שלא נחית לחילוק דרגין כלל: לכן מסיים במאמר הנזכר לעיל וכל דא למה בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימו עלאה עד סופא דכל סתימין נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההוא נשמתא דהיינו על ידי בחינת יחוד האצילות בבחינת שני התיקונים הנזכרים לעיל נמשך בהם אור עצמותו ברוך הוא בבחינת אין סוף ברוך הוא אשר הוא נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההוא נשמתא שהוא כח שלימותו הגדול הכולל עילאין ותתאין בהשואה גמורה ולא נחית לחילוק דרגין כלל: אך בכדי לגלות שלימותו עביד כל הני תיקונין בכדי לגלות שלימותו אשר בלא התיקונים הנזכרים לעיל אינו בערך גילוי כלל כי אם על ידי התיקונים הנזכרים לעיל נגלה שלימותו:

7ולכן מבואר שם ויהי האדם לנפש חיה לאתרקא ולעיילא בתיקונין כגוונא דא ולאשלפא האי נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין הפירוש הוא דהיינו ויהי האדם שהם עתיקא קדישא וזעיר אנפין אשר בכלל נקרא אדם שהוא בחינת וייצר צורה בגו צורה עיקר תיקונם הם כדי שעל ידי התיקונים יתגלה אין סוף בעצמותו ברוך הוא שאינו נערך בבחינת אדם דהיינו גילוי עצמות אין סוף ברוך הוא שלא בערך דרגין כלל כי אם שיהיה נגלה בכח השואה גמורה ולהמשיכה מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין ואשר בכולם יתגלה אין סוף בעצמותו ברוך הוא: כאשר המה לגבי עצמותו ברוך הוא וfמבואר לעיל:

8ועיין כל המאמר באדרא רבא כי לא הבאתי אלא ראשי פרקים השייך לעניינינו דהיינו להעריך כל הבחינות המבואר לעיל הן מצד העולמות הן מצד כחו יתברך הנמשך לעולמות בכח השוואתו והן מצד אין סוף ברוך הוא ודו"ק והבן כי קצרתי בביאור הזה וסמכתי על המעיין בדברינו הקודמים יבאו הדברים האלה ברורים למבין בעומק: