שערי היחוד ואמונה, שער שני ד

1ועתה נבאר בדרך כלל העולמות הנקראים בשם אלו הבחינות הנזכרים לעיל ואיך המה נמצאים אלו הבחינות הנזכרים לעיל בהעולמות: ונתחיל מתתא לעילא: דהיינו העולם הזה הגשמי שהוא עשיה. דהיינו בעולם העשיה הנגלית לעין כל: הצומח הוא בחינת מורגש כי אין נגלה בהצומח כי אם הרגש ממשות הפרי או האילן או העשב. והחי הוא בחינת מוטבע כי בחי נגלה ההטבעה במדותיו אשר אינו נגלה ממהותו כי אם המדות כידוע:

2והמדבר שהוא בחינת אדם הוא הנקרא מושכל כי ממנו נגלה ההשכלה על כל דבר: הגם שבכל אחד יש כל השלשה בחינות כמבואר לעיל אף על פי כן בערך הנגלה התגלותם בבחינת הבדלתם של השלשה בחינות הנזכרים לעיל נערכים בבחינות הנזכרים לעיל:

3אבל באמת יש בכל בחינה ובחינה כל הבחינות הנזכרים לעיל דהיינו בצומח שהוא מורגש יש בו ההטבעה וההשכלה הנזכר לעיל וגם כן השלשה קוין הנזכרים לעיל. ולא עוד אלא שבכל בחינה מהמורגש יש בה גם כן כל הבחינות דהיינו בטעם הפרי שהוא מוטבע שבמורגש יש בה הרגשת הטעם אם מתוק או ההיפוך: ומהות הטעם בעצמו וכוחו הזן את הנפש או מרפאה או עידון הנפש ויש בה גם כן כח המשכיל שמשכיל הטעם איך שהוא ערב ומועיל לנפש כנזכר לעיל:

4ומזה תלמוד גם כן בהמושכל ובמורגש שבמורגש דהיינו השכלתו של המורגש כנזכר לעיל יש בה ההשכלה מצד מהות הדבר ועצמותו איך ומה איכותו ומהותו: ובהשכלתו מבין הטעם המוטבע בה והרגשת השכל וגופו ובניינו של המושכל שמרגיש במוחו ההשכלה. ואי אפשר לבאר הכל בפרט כל דבר כי המבין יבין מעצמו: ועל כולם כח הכוללם הנותן ציור ותמונה הן להמושכל והן להמוטבע והן להמורגש: אבל בדרך כלל כח הציור נגלה רק בבחינת המורגש כנראה בחוש: הגם שכח זה יש בכל הבחינות: כח הנושא את העצם ומלבישו ומציירו הן במושכל והן במוטבע: במושכל המה אותיות השכל:

5ובמדות המה אותיות המדות כי עצם השכל בעצמו הוא רק כח מהות השכלתו: אבל כח העמדתו בכל דבר אופן ההשכלה שיהיה הכח בבחינת גילוי מהותו המה האותיות וכן המה במדות כי עיקר המדות המה בחינת כח עצם האהבה כו' וגילוי האהבה בהתפשטותה הנמשכת לאיזה דבר בבחינת התגלות בלב הוא כעין הצטיירות המהות בכלי אף על פי כן עיקר גילוי כח הציור הוא במורגש: הגם שבבחינות הקודמים יש גם כן בחינת התמונה של השכל והמדה שהוא התגלותה באופניה ובחינת התמונה מבדיל בין שכל לשכל ובין מדה למדה אבל היא כלולה בהמושכל והמדות כי בדרך כלל המה הכל בחינה אחת דהיינו שכל ומדה:

6אבל במורגש הרי נגלה כח ההצטיירות בגילוי גמור: נמצא אין דבר במציאות שלא יהיה כלול מעשר בחינות הנזכרים לעיל: ואלו עשר המה מתחלקים לרבוא רבבות חלקים עד אין קץ: זהו על פי הרכבות היסודות: והשלשה בחינות הנזכרים לעיל: בזה יתגבר המושכל על המוטבע ובזה יתגבר המוטבע ובזה יתגבר המורגש:

7ובכל בחינה בפני עצמו חלוקיהם הם מצד הרכבתם אפילו בחלק המורגש יש שמתגבר עליהם בחינת מושכל שבמורגש ויש שמתגבר עליהם בחינת מוטבע ויש שמתגבר עליהם בחינת מורגש: כן הוא בארבע יסודות פעם יתגבר האש ופעם יתגבר המים ופעם יתגבר הרוח: אבל דרך כלל המה הכל מהבחינות הנזכרים לעיל ולא תמצאם יותר: ובדרך כלל בעשיה הם דומם צומח חי מדבר והצומח חי מדבר המה העצמיים העיקרים והדומם הוא כח הנושאם וסובלם ומגלה את כל המהותים עצמים הנזכרים לעיל:

8וכאשר נראה בחוש שכולם יסודתם הכל בארץ ואלו לא היה העפר לא היה קיום לכל אלו המהותים: וכן הוא בגלגלים המה תשעה גלגלים דהיינו שלשה מהם המה בבחינת מורגש דהיינו הרגשתם וגילויים והם נקראים כוכבים ומזלות: לכן אין לך עשב שאין לו מזל למעלה המכה אותו ואומר לו גדל (בראשית רבה י' ז') ומזל המה הכוכבים והמזלות שהמה כח המורגש שבגלגלים: לכן נאמר הלשון בדברי רבותינו זכרונם לברכה שאין לך עשב דייקא שאין מזל מכה בו: כי עשב שהוא הצומח הוא בחינת מורגש: וכנגדו הוא כח המורגש בגלגלים שהם הכוכבים והמה כמו צומחים: הגם שכל דבר הנמצא בעולם יש לו מזל אבל אינו נאמר בו מכה: כי מכה הוא דבר הנרגש ודי למבין: וכן יש שלשה גלגלים שהמה בחינות מוטבע דהיינו שמהם המה כל ההטבעות הנמצאים בעולם והמה מקור להם: ושלשה גלגלים שהמה בחינות מושכל ומהם הוא השפעת כל ההשכלות הנמצאים בעולם בבחינת עשיה גשמית: והעשירי הוא נזכר בדברי רבותינו זכרונם לברכה שהוא וילון ואינו משמש כלום אלא נכנס שחרית כו' (חגיגה י"ב:): והוא כח הנושא את תמונת הגלגלים כמבואר לעיל שכח התמונה של כל דבר אינו מהות עצמי כן הוא בגלגלים אינו משמש כלום: ודי בזה: