שערי היחוד ואמונה, שער שני מ

1מכל הדברים האלה תבין התקשרות העולמות באין סוף ברוך הוא ממש בקישורא חדא באופן שאין להבדיל כל העולמות בשום הבדל מעצמותו ברוך הוא כי אם שמריש כל דרגין ועד סוף כל דרגין הכל הוא עצמותו לבדו והדרגין הנגלים בבחינת דרגין הוא בבחינת תיקון אדם דהיינו להתגלות בחינת דרגין ולכללם ביחודו יתברך בבחינת התקשרות והתאחדות על ידי תיקון הזעיר אנפין ועתיקא קדישא אשר המה בחינת תיקון בבחינת קישור העולמות כפי הנגלים לגבי דידן וכל תיקונם הוא כדי שעל ידי בחינת היחוד בבחינת עולמות יתגלה אור עצמותו ברוך הוא לבדו בהשוואתו יתברך כאשר משתוים כל הבחינות בכחו אשר אינם נערכים לדרגין מתחלקים כלל: ואין להעריך אצל עצמותו בחינת תיקונים אלו כי אם שהכל הוא כחו לבדו:

2וכל התיקונים האלו הם רק כדי לגלות על ידם כח השואתו ברוך הוא אשר אין עוד מלבדו כמאמר הכתוב הנזכר לעיל ויהי האדם לנפש חיה כי אדם המה התיקונים בבחינת התקשרות והתאחדות הדרגין שהם נקראים עתיקא קדישא וזעיר אנפין כנזכר לעיל:

3וכאשר נגלה על ידי התיקונים עצמותו ברוך הוא אז נאמר ויהי האדם לנפש חיה דהיינו גילוי עצמותו ברוך הוא הנגלה על ידיהם ואז כאשר נגלה על ידיהם עצמותו ברוך הוא הרי הם בטלים ונכללים במקורם ולא נגלה כי אם עצמותו לבדו ברוך הוא כמו שהוא לבדו קודם בריאה:

4וכל הגילוי הזה הוא כאשר הוא לגביה בכחו יתברך אשר דרך כלל הוא הכל אין סוף ברוך הוא לבדו ועיקר הכוונה שיהיה נגלה אפילו בבחינת גילוי לגבי דידן גילוי זה נעשה על ידי עבודת התחתונים ויחודם והתקשרותם אליו ברוך הוא:

5וכל עבודת התחתונים צריכין גם כן בהתעוררותם לעורר מתתא לעילא דהיינו כמו שגילוי עצמותו ברוך הוא מעילא לתתא היא על ידי התיקון אדם הנזכר לעיל ועל ידי התיקונים הנזכרים לעיל נגלה אור עצמותו כנזכר לעיל כן צריכין התעוררות מתחלה לייחדם בבחינת אדם דהיינו לקשר העולמות ולייחדם ביחודו יתברך בבחינת אורות וכלים והוא על ידי הדעת. ומשם יעלו ויגיעו להבטל לעצמות אין סוף ברוך הוא למעלה מן הדעת כי אם לאתקשרא ולאתדבקא בההוא צניעו דלא אתדבק ולא אתיידע אשר מצד אין סוף ברוך הוא אינו בבחינת מדע כלל כמבואר לעיל שאסור לכנות הדעת המורה על ההתחברות שני בחינות בקודם האצילות שאצל המאציל ברוך הוא הוא כח אחד לבד.

6וfמאמר רבותינו זכרונם לברכה פעם מבואר על פסוק ולדבקה בו וכי אפשר לדבקה בו וכו' אלא הדבק במדותיו. ופעם מבואר על פסוק בכל קראנו אליו אליו ולא למדותיו: כי בתחילת העבודה אי אפשר לדבקה בו באין סוף ברוך הוא אשר אינו בערך השגה כלל ולכך אמרו הדבק במדותיו שהוא היחוד כנזכר לעיל על ידי הדעת: ועל זה נאמר וידעת היום והשבות אל לבבך. דע את אלק"י אביך ועבדהו: אבל אחר שמקשר ומייחד העולמות ביחודו יתברך אז יהיה עיקר הביטול אליו דהיינו להבטל למעלה מן הדעת ולהבין שהכל הוא לבדו יתברך והוא אינו בערך כלים כלל ואין להעריך העולמות והכלים באיזה ערך ומהות כלל: וכן צריך האדם לצאת מגדרי כליו ולהעלות מחשבתו והתקשרותו בלמעלה מן הכלים: וכמו שיתבאר אם ירצה השם באריכות בשער העבודה:

7וגם מכל המבואר לעיל תבין בטוב טעם ודעת דברי רבינו הקדוש נשמתו עדן בהגה"ה משער היחוד והאמונה שאין לומר בחינת היודע והידוע והמדע כי אם באצילות אבל לא קודם האצילות: כי קודם האצילות אינו בגדר מדע כלל ואין לתאר קודם האצילות שום בחינת ידיעה בעולם המורה על שני מהותים וחס ושלום לדבר ולהרהר איזה מהות ועצם נבדל ממנו:

8והגם שאין לך פרט שלא מכחו ברוך הוא אבל כל הפרטים מתכללים ומשתוים בכחו לכח אחד בלבד ואין לחלקם כלל למהות נבדל ולומר עליהם שהוא יודע את כל הדרגין מאחר שאין דבר זולתו הכל הוא עצמותו ברוך הוא בלבד באין הבדל כלל:

9ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה כולם נסקרים בסקירה אחת ממש אבל לא בבחינת ידיעה: כי אם מצד העולמות הנגלים לכלים על ידי הסתרה כנזכר לעיל לגבי דידן: וכבר מבואר לעיל שאפילו כל ההסתרות אשר לגבי דידן הוא בכחו ומרגיש בבחינות הסתרתם שהמה בחינות התיקונין הנזכרים הנקרא אדם והוא נקרא אצילות שהוא התכללות הדרגין כמו שהם נגלים לגבי דידן בזה נערך הדעת דהיינו הגם שיצאו לחלק מצד הנפעלים אף על פי כן מתקשר ומתאחד בהם בלי שינוי כלל אפילו מצד העולמות שנמשך בכחו יתברך בבחינת הסתר שיהיו נגלים פרטים בבחינת התחלקות אף על פי כן אינם מוסיפים בו ריבוי ושינוי ובחינת יחוד הזה הוא גם כן נמשך מכח השואתו ברוך הוא על ידי כחו הפלא שיהיו בחינת דרגין ואף על פי כן יהיו מקושרים ומיוחדים:

10אבל מצד כחו בעצמותו ברוך הוא אפילו מצד הדרגין הוא לבדו ברוך הוא בלי הבדל כלל ודי למבין וגם יובן מהמבואר לעיל שמצד אין סוף ברוך הוא שלא בבחינת אצילות אין להמשילו באיזה משל ודמיון כלל כי אם בבחינת התיקונים שהוא בחינת אדם הנזכר לעיל בזה מותר להמשיל ולהדמות בבחינת משל מאדם כמאמר הכתוב ומבשרי אחזה אלו"ה וגם זאת לא להמשילו מכל צד וכמבואר לעיל כמראה אדם ולא אדם: אבל בכח האין סוף ברוך הוא שלא בבחינת אדם חס ושלום להמשיל איזה משל ודמיון וכמבואר בעץ חיים שמיחידה דאדם קדמון ולמעלה לא נמצא דוגמתו בעולמות כלל וכמבואר לעיל אם כן איך תמשילו בבחינת משל בבחינת עולמות אשר אינו בערך דרגין ועולמות כלל. וכמבואר לעיל בארוכה בביאור הדברים כי אם באתי שנית בדברי קיצור להזהיר המעיין על כל אלו הדברים הן מצד הדעת כנזכר לעיל והן מצד משל הנזכר לעיל להיות שומר נפשו מלהרהר ומלחשוב שלא יקראנו עון כאשר יבין המבין כל דבר לאשורו אשר ברורים המה למבין אשר אין לנטות מהכללים האלו אשר יסודתם בהררי קדש כולם מקובלים פה אל פה בלי סברת שכל אנושי והמשכיל על זה ימצא טוב טעם ודעת גם כן בשיקול הדברים ועל פי הכללים הנזכרים לעיל ילך לבטח דרכו וישבע בטוב: