שערי היחוד ואמונה, שער שני ה

1והנה כל המציאות הנזכר הן בארץ הן בגלגלים הם נקראים עולם העשיה שהוא עולם המורגש שעשיה הוא מורגש כי כל המציאות המה בהרגשה אפילו המושכל והמוטבע שבהם הכל המה בגילוי ההרגשה המוחשית בכל נברא אפילו בגלגלים המה הכל בהרגשת היש המוחשי כי אפילו החיות שבהם הוא נתפס לממש. אפילו בצבא השמים המה גופם וחיותם הכל המה בבחינת גילוי גמור לצורך מהותו:

2ועולם היצירה הוא עולם המוטבע המה כוחות כל הנבראים וביטולם למקורם על ידי המדות שהם חסד גבורה תפארת והמה רוחניות כל הנמצאים בעשיה דהיינו הטבעתם של כל הנמצאים הנמשכים מהבורא ברוך הוא על ידי המשכת חסדו וגבורתו ותפארתו בכל הנמצאים שכל הנפעלים נפעלו על ידי חסדו וגבורתו וכל פרט ופרט נמשכו בחסד פרטי ובגבורה פרטיות ובתפארת פרטי והמה בחינות מדותיו יתברך המהוה ומחיה ומקיים כל הנפעלים כמו למשל באדם שכל עשיית פעולותיו נמשכים על פי מדותיו וכפי מדתו כן הוא הפעולה אם לחסד או לגבורה והן במזיגת מדותיו: כן כביכול כל פעולות העשיה המה הכל על ידי מדותיו יתברך ועל ידי המדות מצטיירים פעולות העשיה ועל ידם הוא אהבתם ויראתם של כל הנפעלים דהיינו אהבתם וביטולם של כל הנמצאים שנכספים ליבטל למקורם ברוך הוא המה הנקראים עולם המוטבע כמו למשל במורגש הגשמי שהוא הצומח הרגשתו הוא גופו וגילויו בממשו: וטעם אשר בו הוא רוחניות היוצא מהרגשה זו והרגשה זו היא בטלה מחמת הטעם והטעם הוא עיקר הפרי וכל ההרגשה הוא רק בשביל הטעם והטעם הוא רוחני לגבי ההרגשה אבל כל זה נקרא עשיה כנזכר לעיל כן הוא בבחינת כלל גילוי הנגלה בבחינת עשיה שהוא המורגש עיקרם הוא מדותיו יתברך ועל ידי מדותיו הוא ביטולם להבורא יתברך דהיינו מתיקות גשמי הוא עיקרה מתיקות הרוחני המרגיש מתיקות ועריבות הביטול להבורא יתברך:

3וכן אהבה גשמית עיקרה הוא אהבה הרוחניות הנטבע בה וגילוי האהבה הוא גשמיות ובתוכה הוא האהבה הרוחניות: וכמו שהמורגש עיקרה הוא המוטבע ובחינת מוטבע הוא עיקר המורגש והמורגש בטל לגבי הטבעית כנזכר לעיל כן עיקר עולם העשיה עיקרם הוא הכוחות הרוחניות ומהם כל התנהגות גילוי העשיה שהמה מורגשים ובטלים לגבי רוחניות שהוא עולם המוטבע שהוא היצירה והם נקראים חיות הקודש:

4ויש בהם שלשה קוין שהוא פני אריה אל הימין ופני שור מהשמאל ופני נשר שהוא קו האמצעי: ואדם הוא כח הכולל את שלשה בחינות הנזכרים לעיל ועל ידי אדם הם נגלים כל אחד ואחד בבחינתו. לכן נאמר בכולם ודמות פניהם פני אדם שהוא כח ההצטיירות בחינות אהבתם ויראתם ותפארתם שהם המדות וגילוי מהות מדותם באיזה אופן שהוא נגלה הוא הבחינה הרביעית שביארנו לעיל בבחינת עשיה. ככה הוא בבחינת יצירה. ויש בהם גם כן בחינות מושכל ומוטבע ומורגש. המושכל הוא השכלת אהבתם ומוטבע הוא עצם אהבתם ויראתם: ומורגש הוא הרגש אהבתם והצטיירות אהבתם הנגלית באיזה גילוי הנושא את מהות כל השלשה בחינות אהבתם ויראתם שיהיה נגלה דוקא בזה האופן: והבדל מהותם בבחינת גילוי נקראים פני אדם לכן נאמר בו ודמות פניהם כי בחינה זו נקראת דמות ודמיון ומראה ותמונה כמבואר לעיל:

5והם כל כוחות העשיה המורגשת הנותן כח וחיות של כל אחד ואחד בכל פרטי הנבראים לפי אופן הרכבתם חסד עם גבורה עם התפארות רבוא רבבות מדרגות לאין קץ ואין מספר אהבה שביראה יראה שבאהבה תפארת שבאהבה ושביראה עד אין קץ: ולכן נקרא עולם היצירה שבו מצטיירים כל כוחות העשיה הנגלית לנו אם לחסד כו': ובזה משונים הכוחות בעשיה הן במורגש הן במוטבע הן במושכל במתיקות ומרירות והשכלת כל דבר בכל אופני הנבראים המוחשים הכל הוא לפי הרכבת כח רוחניות חיותם כן הוא הנגלה בעשיה: והוא עולם המלאכים כי המלאכים המה שלוחי הכוחות מאת פניו יתברך בכל פרט ושם הוא מרכבת מט"ט שילובי כל הכוחות והרכבתם ושינוי אופניהם הכל הוא מצד כוחם וטבעם הרוחניות ושם הוא עיקר ההטבעה מאת הבורא יתברך להיות גילוי ביטולם מצד הטבעית כמו בחינת חיות ובהמות בגשמיות שנגלה מהם טבעות וחיות:

6מה שאין כן במורגש שהוא הצומח אינו נגלה מאתם שום חיות כן בעולם העשיה בכלל אינו נגלה כי אם גילוי המורגש ואינו נגלה חיות האלק"י אבל בעולם היצירה נגלה חיות האלק"י בהמדות לכן נקראים בשם חיות ובהמות שהוא גילוי החיות בבחינת מדות וביטולם הוא הכל על ידי המדות: והנה הגם שנקראים ארבע חיות אף כל פי כן המה עשר בחינות שהם עשר כתות מלאכים שהם בחינות מושכל ומוטבע ומורגש שבהם וכל אחד כלול משלשה קוין. וכח הנושאם הוא ההצטיירות ודמותם שהוא דמיון דכל מדה ומדה כמבואר לעיל הוא העשירי: אבל מחמת שעיקר גילויים הוא המדות שהם ההטבעה כנזכר לעיל לכן נקראים בשם ארבע חיות דייקא כמבואר לעיל בבחינת חיות הגשמיות דעשיה: ולכן נקרא גם כן יצירה שעל ידי המדות מצטיירים כל פעולות העשיה:

7ועולם הבריאה נקרא עולם המושכל שבחינת עולם הבריאה הוא השכלתם של כל הנבראים וכוונת כל נברא מאת הבורא יתברך בכל פרטי מהות הנבראים ותועלותיהם אשר לכל נברא יש כוונה מיוחדת מהבורא יתברך להיות נגלה בהם יחודו יתברך וקישורם ופעולתם ומדותם ואופני הבריאה הכל בסדר וכוונה שאין לך דבר בעולם אשר נברא שלא בכוונה חס ושלום כמו שכתוב כולם בחכמה עשית וגם נאמר כל פעל הוי"ה למענהו כי לאו אורחא דמלכא לאשתעויי במילין דהדיוטא או לדבר ולעשות דבר בלי צורך כונה מיוחדת כל שכן וקל וחומר בן בנו של קל וחומר הבורא יתברך:

8אשר בדבר הוי"ה ובמאמרו נבראו כל הנבראים מוכרח להיות כוונה מאת הבורא יתברך להיות נמשך בהם כדי שיהיה נגלה על ידם יחודו וכמו על דרך משל באדם גשמי אשר כל הדבורים שמדבר וכל העשיה אשר עושה הכל הוא על פי השכלה וראשית התגלות הדבר שמדבר או עושה הוא בשכל אשר משכיל מהות הדבר ועיקרו בשכל ותועלותיו הנמשכות ממנה ולאיזה מכוון נצרך לו וטעם הדבר כידוע ומזה בא לידי מדות בלב לאהוב או לשנוא לקרב או לרחק ולהיות בו רצון הלב ומהמדות נמשך לדבור או למעשה בפועל ממש לדבר או לעשות דבר הצריך לנפשו וראשית הגילוי הוא בשכל:

9כן הוא כביכול בנמשל אשר כל הברואים הנבראים בעולם במאמרו יתברך ראשית התגלותם הוא ההשכלה הנמשך מאת הבורא הכולל כל הנוצרים והנעשים לאיזה מכוון ולאיזה טעם נבראו ומבחינת השכלה זו נמשך למדות חסד או לגבורה והתפארות שהוא בחינת עולם היצירה וממדות האלו נבראו במאמרו יתברך בפועל ממש שהוא בחינת עשיה לכן הבריאה הוא ראשית הגילוי הנגלה מהבורא יתברך שהוא השכלת כל הנבראים אבל קודם הבריאה אינו בערך גילוי: כמו למשל בהבדל מאדם הגם שהגוף מלא חיות הנפש אך חיות הנפש אינה בערך גילוי וראשית ההתגלות הנגלה מכח הנפש הוא ההשכלה: כן ראשית הגילוי מאתו יתברך הוא עולם המושכל והוא עולם הבריאה: