שערי היחוד ואמונה, שער שני ח

1והנה כל בחינות ההתקשרות וההתלבשות הנזכרים לעיל בבחינות בריאה יצירה עשיה שהם מושכל מוטבע מורגש הדברים אמורים בערך גילוי העולמות ובחינות דרגין כאשר הם נגלים לגבי דידן אבל כשתעריך כל אלו הבחינות הנזכרים לעיל כאשר המה בכוחו יתברך אשר הוא הבורא והיוצר והעושה והכל הוא לבדו יתברך כי יוצר הכל הוא ואשר אין להעריכו חס ושלום בבחינת חילוק דרגין והתחלקות המהותים כי אם הכל הוא יתברך מהות אחד בכל הדרגין בלי נודע מהותו כלל כי אם כח אחד השוה ופשוט כי הוא לבדו ואין זולתו יתברך וכל הכוחות האלו הם מיוחדים בכוחו יתברך בתכלית היחוד אך אף על פי כן מוכרחים אנו לתאר כל הבחינות והדרגין אלו בכוחו יתברך כי אם לא כן מאין נמצאו לגילוי לגבי דידן אשר נגלים כל אחד לכח ועצם מיוחד בפני עצמו ובכוונה מיוחדת לכל נברא והנהגתם של כל הנבראים בבחינתם ומצבם ומעמדם וקיומם הן בכלל והן בפרט המה בחינות נבדלות בעצם ולא כאשר יש חושבין בזה שנדמה לנו לחילוק דרגין אבל באמת אינו בבחינות מהותים נבדלים כלל: זה אינו כי אנו דואים בחוש לכל בחינה כח עצמי בדוקא אשר הכל פעל יתברך בכוונה ואשר הכל הוא בכוחו יתברך: אך הגם שכל החילוקים הוא מעצמותו יתברך אף על פי כן המה כח אחד מיוחד בלי התחלקות כלל מצד כח השואתו יתברך בכל הדרגין והוא בחינת פלאותיו יתברך שיתהוו כל חילוקי הדרגין ומהותים נבדלים ואף על פי כן המה הכל כח אחד מיוחד לבדו בלי שום שינוי והתחלקות כלל ובחינה זו נקרא עולם האצילות:

2דהיינו כשתעריך כל בחינת עולמות בריאה יצירה עשיה כאשר הם בכוחו יתברך מיוחדים והמה נקראים עשר ספידות בלי מה דהיינו הגם שהמה עשר ספירות שהמה מקור לכל ההתחלקות הנגלים בעולמות אף על פי כן המה בלי מהות לתאר להם איזה מהות מיוחד או בחינה נבדלת כי המה מעצמותו יתברך אשר לא נודע מהותו כלל ולכן מצד שאין לתאר אליו יתברך שום כח חילוק דרגין מצד כח השואתו ופשיטותו ברוך הוא נקרא בשם הוי"ה דהיינו שהוא יתברך מהוה את כל הבחינות מאין כי כל בחינת התהוות הוא בבחינת חידוש שהוא מאין דהיינו שלא נודע מקורם כי אם שהוא מהוה את הבחינות האלו מהעדר אל הויה ונקרא בחינת אצילות לשון הפרשה כמבואר לעיל מחמת שאין לתאר אליו יתברך מצד עצמותו איזה מהות נבדל כלל: ומצד יחודם בכוחו יתברך המה נקראים בלי מה ונקראים אצילות לשון אצלו דהיינו שהמה מיוחדים בלי שום שינוי וריבוי כלל ולא בבחינת מהות נוסף על מהותו יתברך כי אם הכל הם מהותו בלבד כמו שכתוב אני הוי"ה לא שניתי שלא נשתנה מצד התהוותם הגם שהם בחינת הוי"ה מחודשת אף על פי כן המה בלי שום שינוי כלל:

3ולכן מבואר בעץ חיים שקודם האצילות אין לנו עסק כלל ואין אנו רשאין לחקור כלל כי אם באצילות הותר לנו לדבר בדרך משל ודמיון דהיינו כל כוחות הבריאה יצירה עשיה מצד הבריאה הנגלה בכל כוחות המתחלקים מוכרחים אנחנו לתאר כל הכוחות האלו אצלו יתברך כי כל הברואים נמצאים מכוחו יתברך ומאמיתית המצאו: לכן מותר לנו לדבר באלו הכוחות ולתאר לו יתברך המדות האלו רק שהם בדרך יחוד כנזכר לעיל: וגם זאת בדרך משל ודמיון דהיינו בחינת מושכל ומוטבע ומורגש הנגלים בבחינת שלשה עולמות בריאה יצירה עשיה ואשר כל בחינה כלול משלשה קוין שהם חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד כמבואר לעיל קורין גם כן בחינות הנזכרים לעיל אצלו יתברך דהיינו חכמתו ובינתו ודעתו וחסדו וגבורתו כו':

4אבל המה הכל בדרך משל כי אצלו יתברך לאו מכל אילין מדות כלל ועל זה מבואר אנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעא דהיינו הגם שהוא חכים מצד התגלות חכמתו בבריאה שהוא יתברך מקורם וכוחם ומהותם אבל לא בחכמה ידיעא כאשר לגבי דידן כי חכמתו יתברך אינה מהות מושג כי אם מצד הבריאה אנו קורין אותו חכם: וכן בינה וכן חסד הכל מצד הבריאה לכן מותר להעריך אצלו יתברך החכמה והבינה והמדע בדרך משל: אבל לגביה יתברך בבחינתו שלא בבחינת העולמות שהוא מצד עצמותו ברוך הוא שהוא נקרא קודם האצילות אסור לדבר ולחקור כלל בזה ואין לתאר אליו יתברך שום מדה וחכמה אפילו בחינת פלא כי לא נודע מהותו כלל כי כל הבחינות האלו נקראים מצד הבריאה ואפילו בחינות פלא הוא הכל מצד הבריאה דהיינו אחר שנתגלו כל בחינות הדרגין והמציאות ואף על פי כן המה מיוחדים זהו פלא: אבל בבחינת השואתו יתברך מצד עצמותו אין שייך לומר אפילו בחינת פלא כי הוא לבדו יתברך ואין זולתו כלל: ולכן כתרא עילאה אוכם הוא קדם עילת העילות כמבואר בתיקונים כי אין לתאר אליו יתברך אפילו בחינת פלא וכמאמר הכתוב היפלא מהוי"ה דבר שאין שייך לומר עליו יתברך אפילו בחינת פלא כי אם שהוא יתברך כולל כל המציאות בהשואה גמורה בכוחו השוה ואיך הוא הוא מושלל הידיעה כי לא נודע מהותו כלל וכמאמר הזוהר הקדוש ורעיא מהימנא דלית לרשמא ליה אפילו בקוצו של יו"ד שהוא בחינת כתר ואין סוף לית ביה רשימו כלל:

5והנה על בחינת האצילות נאמר ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה וכמבואר במשל מאדם כי כאשר תעריכו בערך התפשטותו הרי תמצא בו דרגין ומהותין מתחלקין ואין מהות דומה לחבירו כי מהות השכל מהות נבדל מהמדות גבוה במעלה באין ערוך וכן המדות מהנצח הוד יסוד וכן באברים חיצונים הראש הוא למעלה מהגוף והזרועות והגוף והזרועות המה גבוהין למעלה מהירכין: אבל כאשר תעריכו בדרך כלל ועיקר העצם של האדם הרי הוא מהות אדם אחר כולל הכל בלי חילוק כלל: כי בדרך כלל כל הבחינות המה בחינת עצם אחד שהוא האדם בכלל הכולל הכל כן הוא למעלה בערך עולמות בבחינות בריאה יצירה עשיה בבחינת התפשטותו והתחלקותם הנגלה המה בחינות דרגין מחולקין ונבדלים בגדרם וערכם זה מזה רק המה מתקשרים ומתלבשים ומאירים זה בזה אבל כשתעריכם בדרך כלל מצד מהותו יתברך המהוום ומחיים ומקיימם כאשר המה בכוחו יתברך המה הכל מהות אחד דהיינו כוחו לבדו יתברך בלי שום חילוק דרגין אשר לא נודע מהותו: