שערי היחוד ואמונה, שער שלישי יא

1והנה הגם שיש הבדל גם כן בין זרועות דאריך לזעיר אנפין אף על פי כן לא נזכר באדרא רבא החילוקים והטעם הוא שכל גופו וזרועותיו דאריך אנפין באים מלובשים בפרצופים שלמטה הימנו ולא נגלה ממנו אלא ראשו כמבואר בעץ חיים: והביאור לזה הנה הגם שכחו הנגלה בבחינת נסים ופלא הוא מכח עצמותו יתברך שלמעלה מבחינת כלים אף על פי כן הכל נתלבש בכלי כמו קריעת ים סוף הגם שהיה בהם שינוי הטבע אף על פי כן לא נגלה בזה כח עצמותו יתברך בלי הסתרה והלבשה כאשר הוא באמיתיותו יתברך אשר אין זולתו כלל כי אם שנגלה כחו הפלא בהשתנות בחינת המים שנגרים במורד נצבו כמו נד. אך אף על פי כן התגלותו שהוא כחו הפלא הוא מתלבש במים או כמו החומץ שידלוק הנה גילוי הפלא הוא בחומץ שאין טבעו שידלוק והיה בו שינוי הטבע שדלק אך אף על פי כן החומץ והמים הוא כלי להתגלות הנס והכלים המה מבחינת הזעיר אנפין שהוא כח הסתרתו וכחו הפלא מלובש בהם ונתגלה על ידי הכלים אבל אם היה התגלות כח עצמותו יתברך בלי התלבשות כלל היו בטלים כל הכלים במציאות לגמרי ולעתיד לבא יתגלה בגילוי גמור כמאמר הכתוב חשף הוי"ה את זרוע קדשו דהיינו התגלות פלאותיו יתברך שלא בבחינת הלבשה לכן זרועות דאריך דהיינו כחו יתברך הנמשך מבחינת עצמותו מלובש בזעיר אנפין שהוא בחינת הסתר הכלים הגה"ה והנה הגם שמבואר בעץ חיים שאבא ואמא מלבישין זרועות דאריך כן הוא כי אבא ואמא הם החכמה ובינה הנמשכים בנבראים שלא בבחינת צמצום הנבראים וחכמה ובינה דזעיר אנפין נקרא חכמה הנמשך בטבע וסדר הנבראים לכן אבא ואמא נובעים ממוחא סתימאה דאריך ונחשבים בכלל אריך והנה ידוע שכל ההתנהגות הנגלה בעולמות הם הכל על פי חכמה שהיא ראשית כידוע וכאשר ההנהגה הוא על פי החכמה של סדר האצילות שהוא בחינת כלים כנזכר לעיל נקרא חכמה ובינה דזעיר אנפין אבל כשנתגלה בחכמה שלא על פי סדר הנבראים ולמעלה מהם נקרא המשכה זו בחינת אבא ואמא לכן אורייתא מחכמה שהוא אבא נפקת כי התורה היא בחכמה שלמעלה משכל הנבראים ואף על פי כן נמשכת בחכמה וטעם וכן בכל הדברים שנתגלה חכמה שלמעלה מהטבע הכל הוא מבחינת אבא ואמא אך הכל הוא בבחינת התנהגות בבחינת כלים דזעיר אנפין שהוא בבחינת התגלות הנבראים לכן הם מלבישים זרועות דאריך שהם למעלה מן הטבע והם מלובשים בזעיר אנפין שהוא בחינת כלים כנזכר לעיל ולכן באבא ואמא הנזכר לעיל תלוי כל הקטנות והגדלות דזעיר אנפין דהיינו כאשר נעשה לו מוחין התנהגות העולם הוא גם כן ביחוד עצום ודי למבין בזה בעומק:

2ובבחינת גוף ורגלי אריך המלובשים בזעיר אנפין יש עוד שינוי אפילו מבחינת הלבשת זרועות דאריך אנפין הנזכר לעיל היות שמבואר בעץ חיים שרגלי כל הפרצופים כולם מבחינת אריך אנפין עד בחינת נוקבא דאצילות מסתיימין הכל בשוה בקרקע דאצילות ואין נגלה מהם כלום בבריאה יצירה עשיה מה שאין כן שאר אברים נגלים בבחינת חילוק והבדל בינם אפילו בבריאה יצירה עשיה הן בעיינין הן בחוטמא הן בזרועות כמבואר לעיל:

3ויובן זה ממשל אברים של אדם אשר שמוש פעולות הרגליים משתנים משאר שימושי ופעולות אברי הגוף כי כל אברי הגוף יכולים לפעול בשימושם אפילו שלא במקום עמידתו של האדם כמו בעיינין יכול לראות אפילו ברחוק ממנו או חוטמא להריח או אודנין לשמוע מחוץ למקומו וכן ידים יכול על ידיהם להוציא חפץ ממקומו לחוץ ממקומו או להביא מחוצה לו אל מקומו ובזה תלוי החילוקים למשל מי שכלי הראיה שלו זכים יכול להביט יותר למרחוק ממי שאין חוש הראיה שלו זכה כל כך וכן בחוש השמיעה יש הבדל בין מי שחוש השמיעה שלו חזק למי שאין חושו חזק וכן בחוש הריח וכן בידים יש חילוק בין מי שידיו קצרות למי שידיו ארוכות כי בידים ארוכות יכול להביא כל דבר חפץ מרחוק יותר או להוציא למרחוק יותר כנזכר לעיל:

4אבל בחינת הרגליים כל שימוש פעולתם הם רק להלוך ממקום למקום נמצא בשהוא מושיט רגליו למקום אחר בהילוך מוברח להיות כל גופו במקום אחר ובזה אין הבדל בין גדול לקטן כי כולם מוכרחים לזוז ממקומם כן הוא בנמשל כביבול היות ידוע ומבואר לעיל החילוק שבין בחינת אצילות לבחינת בריאה יצירה עשיה כי באצילות הם כל הדרגין וכל פרטי חילוקי הנבראים כמו שהם לגביה יתברך שהם מיוחדים ביחוד גמור בלי שום השתנות כלל ובבחינת אצילות כל הפרצופים הם הכל אחד אריך וזעיר אנפין ונוקבא מאחר שלא שני כלל ממהותו יתברך כמו שכתוב אני הוי"ה לא שניתי וכמבואר לעיל בארוכה וכל השינויים הנמצאים בהם הוא מצד התמשכותם בבחינת בריאה אשר ההתמשכות בבחינת אריך אנפין יכול להתמשך יותר למרחוק אפילו בבחינת הסתר גמור מצד כחו הפלא כו' אבל בחינת זעיר אנפין אין התמשכותו כי אם בבחינת דרגין לאחדם כנזכר לעיל וכן כל אברי ההמשכה דהיינו בחינת זרועות בבחינת אריך אנפין נקרא יד הגדולה:

5דהיינו כמו למשל מי שידו ארוכה וגדולה יכול להשיג חפצו אפילו מרחוק כמו כן כביכול מחמת כחו הפלא יכול להתגלות אפילו בבחינת יש גמור לשנותו מטבעו אבל בחינת יד דזעיר אנפין הנקרא יד הוי"ה אינו כי אם בבחינת סדר הנבראים אשר סדרם הבורא וכל פעולות אבריהם והתמשכותם בבחינתם הן דאריך אנפין והן רזעיר אנפין הכל הוא בבריאה יצירה עשיה דוקא אבל עם כל זה עיקר מהותם לא נתגלה בבריאה יצירה עשיה כי אם היו מתגלים אזי היה ביטול היש לגמרי ועיקר מקומם הוא באצילות רק פעולתם והמשכתם נמשכים בבריאה יצירה עשיה דהיינו חוץ למקומם בבחינת בריאה יצירה עשיה שהם נקראים חוצות:

6אבל בחינת רגליהם הוא מקום מצבם ומעמדם אשר הם קיום כל כוחות הדרגין ופרטי חילוקי הנבראים וקיומם של כל פרט אשר הם הכל מכחו יתברך ועליהם נשען כל הפרצוף דהיינו חכמה בינה דעת שלהם וזרועותיהם ועיקר התפשטותם כידוע שנצח הוד יסוד הם קיום כל המדות לא נתגלו בבריאה יצירה עשיה כי אם היו מתגלים בבריאה יצירה עשיה היו כל מהות הפרצופים בבחינת אצילות נגלים בבריאה יצירה עשיה ולא היה קיום לנבראים כלל כי היו בטלים במציאות לגמרי כי כל קיומם הוא מצד ההסתרה לגבי הנבראים כידוע לכן המה מסתיימים בהשוואה בקרקע אצילות דייקא כמו שהם לגביה ואינו נגלה מהם שום חילוק והבדל הגם שבשרשם ובחינתם הם מחולקים כי רגלי אריך אנפין שהם הנצח הוד יסוד שלו הוא מכחו הפלא ורגלי זעיר אנפין המה מיחוד חילוקי הנבראים ורגלי הנוקבא דאצילות המה מכח המסתיר הנגלה לבריאה יצירה עשיה כידוע אבל מאחר שהמה ביחוד גמור מצד כח השוואתו הנגלה עליהם שאין זולתו יתברך וכולם הם בהשואה גמורה כמו שכתוב אני הוי"ה לא שניתי והוא זעיר אנפין הוא עתיקא ואני הוי"ה הוא שמי נמצא המה גם כן ביחוד אחד מצד כח השוואתו נמצאו כל הפרצופים כולם מיוחדים ביחוד אחד.

7וכבר אמור זה לעיל שכל החילוקים והשינויים הוא מצד המשכתם לבריאה יצירה עשיה אבל בחינת הרגליים אשר אינם בבחינת המשכה אין חילוק והבדל ביניהם כלל כמו בשאר אברי הפעולה כמו פעולת העין נרמז בתורה הבדלם שפעם נאמר הנה לא ינום ולא יישן ופעם נאמר למה תישן ופעם נאמר עיני הוי"ה אל צדיקים ופעם נאמר עיני הוי"ה המה משוטטות וכו' הנה עין הוי"ה אל יראיו וכו' וכמבואר באדרא רבה קדישא וגם בזרועות נרמז הבדל בין יד הוי"ה ליד הגדולה כנזכר לעיל: הגה"ה ומה שלא נזכר באדרא רבא החילוקים בין הזרועות הוא כמבואר לעיל כי באדרא רבא בא לגלות מקור הבדלם וחילוקיהם בשורשם ומקור החילוק וההבדל לא נגלה כי אם שלא בבחינת הלבשה אז נגלה שורש חילוקי אופניהם ודי למבין: אבל בבחינת רגליים לא תמצא הבדל כלל:

8ועוד זאת שבכל מקום שנזכר בחינת רגליים נרמז שלא בבחינת המשכה וכמו והארץ הדום רגלי: ותחת רגליו וכו': הנה הוי"ה נצב על חומת אנך וכדומה שמורה שניצב על בחינת בריאה יצירה עשיה ודי למבין כי אם לעתיד יתגלו רגליו בכל הנבראים כמו שכתוב ועמדו רגליו ביום ההוא כי לעתיד יהיה בחינת גילוי גמור אפילו בבריאה יצירה עשיה כמו שכתוב כי עין בעין יראו וכו' ואז יהיה נגלה יחודו ואחדותו אפילו בבריאה יצירה עשיה וכמו שכתוב הנה הוי"ה יוצא ממקומו לפקוד עון כו' דהיינו שיהיה גילוי יחודו אפילו בבריאה יצירה עשיה ואז נאמר עליו יוצא ממקומו שהוא אצילות וגם בבחינת מתן תורה נתגלו בבריאה יצירה עשיה כמו שכתוב וירד הוי"ה על הר סיני כי אז היה גם כן גילוי אלהו"תו בבריאה יצירה עשיה כמו שמבואר וכל העם רואים את הקולות דאצילות לכן על כל דבור ודבור פרחה נשמתן שהוא ביטול היש רק בבחינת טל תורה החזיר להם כי בחינת טל תורה הוא התקשרותו מצד עצמותו אשר מצד עצמותו שוין היש והאין וכו' גם להיפוך נאמר בדור הפלגה וירד הוי"ה לראות וגם בסדום ארדה נא ואראה כי שם היה התגלות כדי לבטל בחינת דרגין כמו שכתוב ומשם הפיצם וכו' וגם בסדום להפוך את הערים הוא על ידי שנתגלה כחו ויחודו יתברך בבריאה יצירה עשיה ממילא נתבטלו וזה הגילוי היה לצורך השעה אבל בהמשכתו יתברך לבריאה יצירה עשיה בכלל לא נתגלו בחינת הרגליים כנזכר לעיל ודי למבין: